אני עוברת תקופה מטלטלת, לא משהו רציני אבל זה הכי דרמטי שהיה לי עד היום.
אני נצלקת, נסדקת וכל יום אני מתעוררת ומגלה ששכבת השפכטל שמרחתי אתמול לא ממש עזרה.
וזה מעניין אותי, העליות והירידות - למרות הכאב. אני מוצאת את עצמי נהנת מהתקופה הזו באופן לא שפוי. אתם יכולים לקרוא לי מזוכיסטית, אבל הכאב הנפשי הזה
גורם לי להרגיש רעננה.
אתם מכירים את זה ששרב בחוץ ואתם מגיעים לבית נכנסים להתקלח ואז שועטים לחדר, מזגן, נס ומרתון של הסדרה האהובה עליכם? ככה בדיוק זה מרגיש לי.

מעבר לזה,
הכאב הזה גורם לי להרגיש יותר בחיים מאשר אי פעם.