הסיפורים של sapir13
זה היה בשנה השנייה של בריאת העולם. האדם היה אחראי על חילוק השדות והאגמים; טיפוח הכרמים ובניית בתי מחסה. עורו היה שזוף מרוב עבודה בחוץ, תחת השמש הקופחת. זרועותיו היו […]
זה פסיפס ארוך ומסובך שבונה את עולמי, שמחליט אם כך או כך אעשה, ועד כה אתה היחיד ששזור בו, ששמו מוזכר בנבכי רחמיי. היית קורא בשמי ומסתכל עליי, ואני נשבעת, […]
הדרך לא ברורה, רק ערפל אפור וכבד של חשכה, ואת פסיעות הרגליים השקטות, אין איש שישמע בלילות. וכשהיא תצעד בין מלאכים, הם יחבקו אותה, יעטפו אותה איתם לעולמים. הדרך ארוכה, […]
השעה היתה שעת ערב מאוחרת כשדילן סיים את עבודתו. הוא עבד בעיר באחת המסעדות היוקרתיות. למרות שעבודתו היתה בעיקר במטבח -או יותר נכון לומר בשפיכת הזבל- הוא חרק שיניים בכל […]
זה היה בשנה השנייה לבריאת העולם. לאחר שהאדם החל לחקור את הארץ ואת אדמותיה, הוא החל לבסס את חלקה לעצמו, לטפח את השדות ולגדל בהם ירקות, עצי פרי ועצי נוי. […]
היא בוכה, ואני מתלבטת אם להתקרב אליה, אם לחבק את כתפה בעדינות כמו תמיד, או לתת לה את המרחב לו היא זקוקה. היא בוכה, וזה שובר לי את הלב, ככה […]
אנחנו הולכים לאיבוד, בין האנשים הרבים שסביבנו, מחפשים את הדרך המהירה החוצה, שואפים לקצת פחות קרש ויותר הערצה. אנחנו כלואים בתיבה, אחת כזאת שבנויה מסורגים, אך למרות האוויר כל כך […]
החדר היה חשוך לחלוטין ומאוכלס רק בשלושה אנשים בלבד. כל אדם אחר היה חושב שזה חסר חשיבות אך לא היא. היא ידעה שאחד מהם אוחז במפתח, ואם היא תוכל להניח […]
ואיך אוכל לשבת לפנייך, כשאני חשוף לעינייך ומעשיי לצידי, עומדים כעדים על כל דבר בחיי, מוכנים לשפיטה על מגש של כסף. וזה פתאום קצת יותר קשה, להתוודות, כי רק אז […]
הפיקניק נגמר בתפנית מפתיעה. במקום שילכו לביתן של אלי – כמו בכל פעם – ריקו משך בידה והוביל אותה אל עבר הביתן שלו. זו היתה הפעם הראשונה שלה שם. אם […]
כל כך אהבתי את זה, את קולו של הניגון, את צלילי הגיטרה העדינים, פעם עולים, ואז יורדים בחדות, מלטפים את מיתרי נשמתי; וקולם, קולינו כששרנו יחד בכמעט בהרמוניה מושלמת, לוחשים […]
אף פעם לא חשבתי שלחיות בלהקה יהיה כל כך טוב. לפחות לא עד שפגשתי את קאמי. היא הזאבה – למרות שמעולם לא ראיתי אותה משתנה, אני חושב שאף אחד לא. […]
החושך אפף אותה. היא לא הצליחה לזהות איפה היא נמצאת. לרגע היא תהתה אם היא צריכה להילחץ, אך כעבור דקה הניחה שזה וודאי עוד אחד מהחלומות שתוקפים אותה בזמן האחרון. […]
ריקו התאמן עם סאם בשטח הפתוח שליד המפלים. שוב. כבר בקצב קבוע הם מתאמנים בכל בוקר מאז חזרתו. עכשיו שאלי גירשה אותו כדי להיות לבד, הוא הרגיש את הדחף להחזיק […]
"את רואה את זה אליה? זה הירח. נכון שהזוהר הלבן שלו מקסים כל כך? הוא אחד מחבריי הוותיקים ביותר. תדעי לך שאם אי פעם תצטרכי עזרה במשהו את תמיד יכולה […]
אתה צריך לראות, את הקצה של האור, כדי שתוכל להבין, כמה יכאב כשתחזור, אתה אולי לא יודע, אולי לא מבין, אבל אני שבורה מבפנים, נותרתי בלי מילים. זה כאב אכזרי, […]
"אלי…" היא שמעה קול קורא לה. היא מצמצה בחוסר הבנה, מנסה לזהות את המקום בו היא נמצאת ועצמה שוב את עיניה. "אלי…" הניגון העדין של הצליל משך אותה, גורר אותה […]
פיסות זכוכית נשרו מידיו בזמן שהביט בשמי האינסוף. רוח סתיו קלילה נשבה בפניו והעיפה את שערו הבהיר אחורה. הצער שנגרם לו מעזיבתה הפך אותו צעיר יותר, כאילו שבכך יוכל להעניק […]
איך אוכל לגרום לה לראות, שיש יותר ממה שהעין רואה, כגון המבט השבור, הדמעה הקטנה; היא צריכה קצת שליטה, כי היא כמו חיה רעה, אך חומת אל-פלד מקיפה את כולה. […]
כל כך הרבה כתוב, בחוסר סדר, על דף, בשביל שנינו. כל כך הרבה חיפשתי, במבוך הזה, שנקרא, עצמי. כל כך הרבה רציתי, להוכיח לכולם, שאני, אני. כל כך הרבה ניסיתי, […]
למה הלב שלי דופק כך, בעוצמה, בכל פעם שקולו מתנגן באוזני, מטלטל, מעורר במשהו עמוק בתוכי, מחמם. ואיך דעתי מוסחת, משתנה, איך ככה נפלתי, והאם זה לאהבה? איך ידיי חסרות […]
בזרועותיך נשאת אותי אבא, ואת כנפיי עטפת בשלווה, לגופי הענקת חוזק, וללבי חמלה. על מפתן העולם הנחת אותי, ונתת לי לעשות את צעדיי הראשונים לבדי, כדי שאבחר אם הנה או […]
"תכתבי לי," הוא ביקש בקולו הרך. "לא." עניתי בגסות, מוחצת אותו בפעם נוספת. "אבל… את לא יכולה ככה סתם להפסיק. אסור לך!" התעקש, דוחף לעברי בנחישות את העיפרון והדף. "אני […]
רנדל ידע מה הוא צריך לעשות. הם היו תלויים בין שמיים לארץ, רתומים בחבל אל המסוק שמעליהם, שני שחייני הצלה. אחד שנשלח להציל את אנשי הספינה הטובעת ואחד שנשלח להציל […]
אני זוכרת שהיינו, עכשיו כמו צל אתה הולך, וזיכרונות שלנו יחד, מתחילים להיעלם, אני רוצה לדעת אם נשאר בך, משהו קטן, משהו ממני, שהיה ממזמן. אני חולמת שהגעת, ופתאום הכל […]
ואת כל השתיקות היא שוברת, מרסקת בעזרת מילותיה החדות. ואני מנסה למצוא דרך אחרת, לראות אם הכל יכול להשתנות. ומאחוריה היא יושבת בפינה, מכונסת בתוך עצמה, עוד צעד לקראות הנפילה. […]
איך המילים שלה פוגעות בי, מכות מילה אחר מילה אחר מילה. איך אני כל הזמן חוזרת שוב ושוב לרגע הזה, שומעת את צעקותיה מהדהדות באוזניי כקללה. איך הרטיבות בעיני גוברת, […]
הוא התהלך ברחובות החשוכים, מחזיק חזק את רצועת הנרתיק של כינורו ומכין את ראשו, מנסה כמה שיותר שלא להתבלט. זה היה קצת משונה, בהתחשב בעובדה שלא היה שם איש, אך […]
ידיה של הגורה החלו להתעסק עם הדבר הלבן שהיה כבול לרגלי. זיהיתי מתנועותיה שהיא משתדלת להתיר אותו בעדינות. מידי פעם רעד קל עבר בי, וככל שהיא המשיכה אני השתדלתי לרסן […]