הסיפורים של sapir13
(*לא חייב להכיר את הקודם*) היא הסיטה את שערה הארוך אל מאחורי אוזניה וצפה בו בזמן שהוא נכנס אל הבית. המקום היה נראה כמו אחוזה גדולה ורעועה; יציבה, אך עלולה […]
איזו תחושה נפלאה, לדעת שאתה נמצא עכשיו, מאחוריי, ושאני לא צריכה לראות אותך יותר, לרדוף אחרייך, להביט כל פעם מעבר לכתף כדי לראות שאתה עדיין שם. איזה אושר זה להגיד […]
אומרים שאם תתהלך במסדרונות הטירה בלילות, אם תביט אל האופק דרך החלונות השקופים, אם תקשיב בסבלנות לקול הדממה, אולי אז תוכל לשמוע אותו, את הלורד ברטאנול בזמן שהוא מגנן בכינורו […]
אני לא יכולה, זאת שוב המנגינה, היא רק מנסה להתרחק, ידיים מושטות, מחפשות דבר, לאחוז לא להיעלם, כי זה ידוע, שהכאב מגיע כשכבר לא נותר דבר, אתה נזכר, אתה רוצה, […]
אני רוצה לשקוע עמוק בתוך הבכי, לתת לו לכלות אותי, להיות כל עולמי, כי נראה שהקודם פשוט התפורר לו, נטש אותי בין הריסותיו. אני רוצה לצעוק כל כך חזק, כדי […]
וחיפשתי לי מפלט, מין התהום העמוקה והחשוכה הזאת, מין השיכחון הצמא לעוד ועוד אנשים שייפלו לתוכו. וניסיתי להרים את ידיי, כדי להיאחז בקצה, כדי שיהיה משהו שיעזור לי לקום ולהמשיך […]
אני ואתה והסוד, שלי, ואולי גם שלך, אני ואתה והרגע, והחלום המשתוקק, והציפייה. רגשות של עבר, מאוכסנים, עמוק בתוך קופסא ישנה ובלויה. אני ואתה והשמש, והירח, והכוכבים, והחיוך שלעולם לא […]
מלמולים וקול צחוק של תינוק חדרו אל הכרתה. תחילה לאט, בשקט, אך עם כל דקה שעברה הם התגברו עד שהיא ממש יכלה לשמוע אותם קרוב כאילו הם נלחשים באוזנה. במובן […]
ושוב תל פאחר. ושוב אותה תחושה של עצבות באוויר. שביל אבני החצץ מוביל אותי בשתיקה אל אנדרטת שמות הנופלים, אל החיילים העומדים שם כחיילי המלכה. שקטים, דוממים, כאובים. להבת האש […]
אז צפיתי בו קצת יותר מידי זמן כשהוא הרים את החתולה השחורה הקטנה והכניס אותה אל תוך הקופסא, כדי שיוכלו להוציא אותה לבחוץ מבלי שהיא תשרוט אותם. הוא היה אמיץ […]
לאחר שסיים לדבר הוא פנה למקומו והתיישב. אז שמתי לב שהיה לו מין מבט מנותק כזה בעיניים, כאילו הוא כאן, אך לא באמת כאן. כאילו כל מה שמסביבו הפך לאור […]
התמונה של כולם ביחד משתהה לשנייה במוחה, ואז חולפת מהר, נעלמת לה כאילו מעולם לא היתה. התחושה החמימה שתמיד הציפה אותה אז כשהם עוד היו קבוצה מגובשת שתמיד היתה ביחד, […]
זה כל הדברים האלה שניסיתי לעשות, שגרמו לי להרגיש את מה שאני מרגישה כלפייך; אלה כל הנשיקות, המתוקות האלה, שהראו לי עולם יפהפייה עמוק בתוך ליבך; אלו כל הכוכבים הזוהרים […]
קצת לפני חצות שמעתי את קולה קורא לי. היא ביקשה שאעצום את העיניים. עמדתי שם בשקט, מחכה להוראות נוספות כשלפתע הרגשתי תחושה של חור גדול שנפער לו בתוך ליבי. פקחתי […]
"אתה לעולם לא תהיה לבד, אנריק, תמיד תהיה לך אמונה." חיוך בהיר. "אני תמיד אחשוב עלייך." עלה לבן. רוח. זר פרחים. לבנדר. ריקנות. אני עומד שם, מתבונן במקום שבו בדיוק […]
אני מרוקנת את ראשי ממחשבות, כי עכשיו אני לא רוצה להרגיש או לשמוע. אני כמו בובה על חוטים, נמשכת לכאן לכאן. אני מנסה לראות מעבר למה שהולך כאן, אך אני […]
היא אמרה שחלומות לא שוכחים. הם מתאכסנים בתת-מודע שלנו, עמוק עמוק עד שזה נראה שאנחנו לא זוכרים על מה חלמנו, שאנחנו לא זוכרים שחלמנו בכלל. עלי סאקורה וריח וניל- היא […]
תן לשקט שסובב אותנו להמשיך, כך שנהיה רק אני ואתה, עד שנרגיש שרק שנינו נמצאים בעולם. תן לשמש לזרוח מעלייך, להאיר אותך באור חזק כל כך, עד שכולם יוכלו לראות […]
כחלום בעת לילה נזכרתי בך, ואת היית לי, כמשהו רחוק, ישן, עצוב; ולמרות זאת, לא יכולתי לעזוב אותך, לתת לך ללכת ולהיות של מישהו אחר. השיגעון אכל אותי, ושפיותי אבדה. […]
היא אי שם במרחבי השמיים, אני יודע, אני בטוח. לפעמים כשאני מביט מעלה, אני רואה את נצנוץ הכוכבים, אך תמיד יש אחד שזוהר יותר, וזאת היא, אני פשוט מרגיש בכך. […]
אני שומע את קולה, מיילל, מחפש נחמה בירח. הרוח נושבת על עורפי בחוזקה מבין העצים, מקפיאה אותי, גורמת לי להצמיד את מעילי אל חיקי. אני עומד בסבך, קרוב לקרחת היער. […]
אולי עכשיו היא תתעורר, ותבין את כל הטעויות שלה, את כל הדברים שהיא יכלה לעשות אחרת. אולי עכשיו היא תוכל לראות את האמת, את המבטים הגנובים, את הרגש שבקול כשהם […]
חורף. השלג הלבן החל להצטבר על פרוותה. בדרך כלל אין לה שום בעיה עם הקור של השלג, היא אוהבת להרגיש אותו, הוא מזכיר לה את כל מה שעברתה וגם את […]
ושוב ראיתי את האור, נעלם מעינייך, איך הוא לאט לאט כובה, דועך, לא חוזר עוד. ושוב שמעתי את הבכי, את צליל שברון ליבך, וזה מילא אותי, פחד, חשש ממה שקרה. […]
ואיך פתאום הכל שוב מסתובב, מסתובב, לאט, השברים נעלמים; ושוב הכל חוזר ומשתלט, מתלהט, לוקח, את חיי השלווים. אני נופל לאט איתך, אל האדמה, שמכה בי בחוזקה, ולא מצליח לעלות, […]
הרגע הזה שבו החיים מרגישים כאילו הם על הקצה, כאילו שאם לא נאחז במשהו אז אנו עלולים לאבד את היציבות שלנו בקרקע, להישמט מהאזור הבטוח שלנו אל הלא נודע. זה […]
רק עוד חלום אחד קטן נותר בי, לגעת בליבך, כי הדרך לשם נראית לי כל כך מסובכת ואפלה, כאילו גם אם יעברו שנים אני לא אוכל למצוא אותה. וגם אחרי […]
היא התיישבה במשרדו הגדול לפגישה השבועית שלהם. המקום הסגור הזה השרה עליה לאחרונה תחושת לחץ ומועקה. היא החליטה שבסוף השיחה היא תבקש ממנו שהם ינהלו את הפגישות מעתה והילך במקום […]
כל כך הרבה, חלומות, הוגשמו במו ידיי, לבד, למרות הבכי, למרות הכאב, במאבק למען זכויותיי; ואפילו שניצלתי כל קשר שהיה לי, בכל זאת איש לא קם, לא הרים את ידו […]