הסיפורים של sapir13
אנחנו נאחזים בכל פיסה של כוח שיש לנו, כדי שלא ניפול אל מעבר לקצה, שלא נרגיש את הרוח ואור השמש נעלמים מעל ראשינו; וידינו מתחילות להתעייף, ולהזיע, ולאט לאט הכל […]
לא חשבתי שאעבור משברים כאלה, שאמצא את עצמי יושבת על הרצפה בפינה ובוכה. לא חשבתי שמכל האנשים בעולם אנחנו נריב. זה שבר אותי עד לרמה שהחזקתי את גרוני, התפללתי לנשימה […]
הוא עומד על הצוק הגדול והרחב, מקומו האהוב. ממרום גובהו הוא היה יכול לראות את כל המחנה ומעבר לו. המלכים והמלכות שבו, וכעת הגיע זמנו לשוב ולהתהלך בשקט בין נבכי […]
*אשמח מאוד לשם אחר* ידיה של קאמי נחו על האדמה הקרה והקשה בזמן שגופה היה מכופף לתנוחת כוננות. היא ספרה בליבה עד שלוש ואז זינקה קדימה לאורך השביל. מבטה היה […]
יש משהו מיוחד בדקות האלו כשאנחנו מדברים, זה כאילו שכל העולם משתתק, והדבר היחיד שקיים זה רק אני ואתה. אנחנו אפילו לא מסתכלים אחת על השני, טוב, לפחות לא אני, […]
ווילס הניח את ראשו בעצלתיים על קצה הספה והביט ביצור הקטן שנח לרגליו. מבלי לשים לב כבר הגיע תורו לשמור על הגור הקטן, ונראה שזה יצא דווקא ביום החופשי שלו. […]
המשאלות שביקשתי תמיד מוצאות דרכים משונות כדי להראות שהן מתגשמות, כאילו הן מנסות לצחוק עליי על שבכלל העזתי לבקש אותן. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מפקפקת בדרכים שהן בחרו. […]
הכאב משתק אותה עד שהיא לא מצליחה לנשום. לרגע זה מרגיש לה כאילו כל העולם מסתובב והידיים שלה אוחזות בכף רגלה כאילו שאם תעזוב אותה היא תתנתק לה משאר הרגל. […]
נערת הירח הביטה בי בעיניים פעורות, כאילו שאני הבנאדם הראשון שהיא רואה בחייה. שערה גלש על כתפה עד מותניה. צבעו הקרמלי -שהשווה לו מראה רך כל כך- השתלב היטב עם […]
הדמעות שלהם נאגרות בתוך אגם, כזה שנמצא עמוק בפנים אצל כל אחד. לחלקם זהו אגם גדול ורחב ולשאר אולי קטן וצר, אך זה לא משנה. כרגע האגם של כולם רחב […]
הפרידה ממנה תהיה לי כואבת, אני יודעת. כל הזיכרונות שלנו ביחד יעברו לי בראש, כל הצחוקים והשטויות שעשינו ביחד, גם אם הם לא רבים. היא תלך ומישהי אחרת תבוא במקומה, […]
היא אוחזת בי, עוטפת, גורמת לי להרגיש מיוחד, וגם אם זה רק לרגע- לא אכפת לי, אני רק רוצה שהיא תשים לב אליי. היא מקשיבה לי, מחייכת, פתאום השיחות איתי […]
קאמי התעוררה מקול היללה הקטן שבקע מהגור שישן לצידה. הוא פשוט המשיך ללא הפסק עד שהיא פקחה את עיניה, ואז הוא רק הביט בה בעיניו הקטנות ופיו התעגל לחיוך קטן […]
הוריו של ווילס גרים בבית קרקע ענק באזור נידח ומרוחק משאר אנשי העיר. הבית עצמו ממוקם קרוב מאוד ליער לאזור שבו מותר להקים אוהלים ומחנאות לשינה לרשות הציבור, כך שזה […]
אני מביטה בו מתעקש לעשות דברים לבד, אפילו את הפשוטים ביותר, כמו קילוף שוום. מידי פעם הוא עוצר כי כואבות לו הידיים. אני מתיישבת לצידו ולוקחת חלק מהשום, מתחילה לקלף […]
הם לא רואים את הכאב שבי, או מבינים אותו, אבל מי אני שאאשים אותם, כשאני מסתירה אותו בכוונה, במיומנות. הם לא באמת מתעניינים, בי, או במה שקורה לי, אני רק […]
המבט שלו היה הדבר הכי יפה שראיתי באותו יום, וכמה פואטי שזה אולי נשמע, זה היה נכון. הדרך שבה הוא תמיד גורם לי להרגיש אי נוחות ואם זאת רגועה תמיד […]
אלי הניחה את אצבעותיה הקטנות על ענפי העץ הרבים, מרגישה את נשימותיהם האיטיות. הם לחשו לה כל מיני סודות, העבירו לה רכילות מאנשי הכפר. הם בדיוק עמדו לומר לה משהו […]
מאז היום הראשון של פתיחת המרוצים אפשר להרגיש מתיחות בין קאמי לדילן. משהו בטוח קרה ביניהם. כמה נערים שישבו עם ווילס בארוחת בוקר סיפרו לו שמועות שהיה ביניהם ריב גדול […]
אני צריכה מישהו שייקח את ידי, המטאפורית, שיעטוף אותי חזק, בחלום, שאוכל לדבר איתו על הכל, בלי מבוכה. אני רוצה מישהו שיהיה קרוב אליי, אך לא מידי. שלא יסתיר סודות, […]
אני רוצה לשמור על האושר שלך, על החיוך, השלווה, וגם אם זה יצריך ממני את כל הסבלנות שיש לי, אני אתאפק, אנשום עמוק וארגע. אני רוצה את כל הטוב שבעולם […]
היא תמיד ידעה לכופף את כל חוקי המרחב והכבידה. זה היה חלק בלתי נפרד ממנה, מורשה שהיא נולדה איתה. היא היתה ילדה בודדה, יתומה, ולכן היה לה מאוד קשה להבין […]
תן לרעד הקל שבי להיפסק, כדי שאוכל לשוב ולנשום, להירגע תחת החושך, בלי פחד, בלי לנסות להצטדק, רק להחזיק בידך בשקט, כאילו רק שנינו בעולם. החלום הישן שב וחוזר, ואני […]
היא עונדת על צווארה שרשרת, כזו שהבאתי לה במתנה, אחת עם נוצה וחרוז. היא עונדת אותה על צווארה כל יום, ומורידה בלילות לפני השינה, "שלא תהרס", היא אומרת. אני נשכב […]
האם זה אתה? ריח מתוק עולה באפי, כמו שקורה בכל פעם שאתה בסביבה. ידיי מגששות באוויר, מחפשות אחרייך, מנסות לתפוס אחיזה. האם זה אתה? מנגינות של אושר מגיעות לאוזניי, מלוות […]
הוא נותן לי יד, ומבטיח שלא יעזוב, שלא ייתן לי להישבר. הוא נותן לי כוח, ופתאום גופי מתעורר, כמו מנוע שחזר לחיים. אני הולכת לבד בשביל, בלי מגן, בלי מציל. […]
חיפשתי דרך מפלט מין הגיהנום הזה, אך מולי יש רק שממה אינסופית, רק סלעים וחול במדבר שלא נגמר. ניסיתי להבין איפה הקצה, הגבול בין שפיות לשיגעון, אך נראה שרק איבדתי […]
מאבק דרכים היא נופלת, ופתאום כל כך קשה לעצור. מעידה, ועוד אחת, מובילות אותה אל תהום. מחלומות רעים היא מתעוררת, וצרחות ממלאות את האוויר. דמעה, עוד אחת, וכבר לא נותר […]
קאמי ישבה על אחד הענפים היציבים של העץ המרכזי בקרחת היער, מסתכלת על כל שאר הזאבים מתאמנים, חלקם מתחלפים לזאבים ואז שבים לדמות אנוש. היא נזכרה בנאום שלה באותו יום, […]
רוחות קרות היו בסופו של היום, רוחות מטלטלות ועוצמתיות. חושיה של קאמי אמרו לה שגשם עומד לרדת לאחר הרוחות, אך היא המשיכה להגיד לעצמה 'עדיין לא, עדיין לא'. הם עמדו […]