הסיפורים של sapir13
אני צריך לקחת הפסקה ולנשום,למצוא את מה שאיבדתי,את מה שהיה בנינו,אני צריך שתגידי לי שאת אוהבת אותי,כדי שאדע שזה לא שקר. אני צריך להרגיש את הכאב,פועם בי, זורם,כדי לדעת שאני […]
זה התחיל מכלום, ממילה אחת שחלפה לי בראש,עכשיו זה התפתח, תראי מה נוצר בסוף… רציתי להזכיר לך שאני כאן,שאני עוד לא מכון לעזוב אותך. אני יודע שאת לא עונה לטלפונים […]
הכל מחשיך לאט לאט, האור מתחיל להעלם,את מתרחקת, נעלמת, לא נותנת פתיל מציאה,ואני רק ממשיך להסתובב, לקרוא בשמך,אבל לא יכול, אנ'לא מוצא, את נעלמת לי, ממש כאילו מעולם לא היית […]
ללכת בדרך הארוכה,לא בשביל, לקחת כל פנייה;אולי גם ללכת לאיבוד,רק בשביל שהיה מישהו שימצא אותך.להקשיב לסכנה,להתעלם מאנשים,לא משנה מה הם אומרים,הם לא תמיד צודקים.לבכות כי מותר,לצחוק כי אסור;לחשוב שוויתרת לעצמך,לגלות […]
באותו יום אמא שלחה אותי לישון מוקדם, בטענה ש"צריך לנקות את הבית כדי שנוכל לצאת לטיול מוקדם" או משהו כזה. ברור שלא האמנתי לה.אני אוהבת את אמא וסומכת עליה, אבל […]
בתוך כלוב,מאחורי סורגים זהובים,מנגינה עצובה,שריקה ארוכה,נוצות- שחורים לבנים.דמעות אדומות,לב עשוי מסבל,נשימות קצרות, כאובות,גורמות לה להיזכר,לצרוח,לבכות,לנוע לכל עבר,לנסות להשתחרר, לברוח.שמיים שחורים-אפורים,הכל מסביבה ענני רפאים,היא מסוככת על עצמה בגופה,מנסה למנוע את המכה […]
מגדל גבוה,אזיקים בלתי נראים,ראש שמוט חיוך,אנשים רחוקים.גבוה בשמיים,כמעט מעל הכוכבים,כשרק הנוף לרשותו,אזיקים מולבנים.הבדידות מתמשכת,הוא עושה כל שביקשה,ועדיין אל המגדל היא שולחת אותו,בלי תמורה, בלי סיבה.ראשו דואב, ליבו שבור,ניסיון נואש, כישלון […]
סגרתי את המחברת הישנה. הדפים שבה כבר היו בלויים והכתב בהם כמעט ונעלם; אבל אני יודעת, אני זוכרת את כל הסיפור בראשי.מאז אותו יום שהלכתי עם הוריי לטיול כל חיי […]
'אוח המירמור…' אני חושב בעצבות בעוד אני מחזיק עוד כוס של קפה בניסיון נואש להישאר ער הלילה. אני לא מאמין שהם נתנו לי לעבוד לילה שוב. כאילו ברצינות, מה יש […]
"ומה אם אני יוכל להעלים אותו? את הרגש הכאוב שבך?" הוא רכן קרוב יותר אליה. "מה תתני לי אם הצליח?" היא חשבה על כך מעט, מחשבת את היתרונות והחסרונות שהיו […]
בעוד שנאור ודן עשו את דרכם המסתורית, ניסה תום שלא להרים את ידו אל כיס חולצתו, שם נמצא לו 'הסילבר', הקופסא הקטנה שהעתידה להתפוצץ ביחד איתו. "אז אתה רוצה להסביר […]
אני מלטפת לאט,מעבירה את ידי על לחייך,ואז על שפתייך,שהיו פעם חמות,אך עכשיו הן קרות,כמו שאר גופך. אני מוחה דמעה,ועוד אחת, ועוד אחת.הן זורמות מעיניי ללא שליטה,פורצות בגללך,בגלל מראה גופך הדומם.וניסיתי […]
נשמתי האבודה, משוטטת לה בין ההרים.תקוותי היחידה, התמוגגה לה פתאום באוויר.תפילתי הקטנה, הבקשה שרציתי מעולם,היא לראותך לפני הסוף, לאחוז בידייך החמות,לתת להן להרקיד אותי כל הדרך. פעם לפני שנים, ראיתי […]
הרגע הזה שנגעתי בך, וידייך היו קרות, איך שהפחד החל לכלות אותי, דוקר מבפנים, שובר,מזכיר לי שזאת אשמתי,שזה היה יכול להימנע, אך אני,כמו טיפש רק הורס, לא נותן לך דקה […]
"נאיי!!" צרחה האם המבוהלת בעוד ביתה נופלת מרכס ההר."ממאממ" הילדה הקטנה נפלה, והמילה "אמא" שניסתה לומר התפקששה לה. מעיל הפרווה הלבן שלבשה כדי לשמור על חום גופה ולהסוות אותו היה […]
…והיא צועקת "לאא! אני מתחננת! תעשו משהו בשבילו! אל תתנו לו למות!" אני רק עומד שם במבוכה, מודע לחלוטין שכבר אין מה לעשות ושמצאו אותו מאוחר מידי, אבל אני לא […]
עיניי כבדות, מביטות בחשכה שלפניי,אולי בעצם החדר מואר, ורק לי חשוך.יד חמה מחזיקה בי, יד מוכרת.שלווה עדינה אופפת אותי,הרגשת ביטחון וסוף.נעימה עדינה באוזניי,כאילו רוצה לחבק אותי עד הסוף,ואני עוצמת את […]
מה שהלב לא מרגיש,המוח יודע,אל תלך לאיבוד,תראה שאתה שומע.תראה לי שאתה יכול,תראה שיש עוד כוח,תתן לי רק עוד סימן אחד, להאמין ולבטוח… מה שהיה בעבר,הולך ונעלם לו.מה שהיה בעתיד,עתיד עוד […]
חיוך עגום על הפנים,שלום עולם, אתה כזה תמים.מבט אטום, פנים קרות,אין לי כוח לכל השטויות.לחשוב שהיה לי טוב?לא עזוב, זה שקר מוכר.לחשוב שהיה לי רע?הו תודה, האמת המרה.פרצופים תקועים בכל […]
פרפר כחול, זה כל מה שאני רואה,הוא עף לו לאט, שומר על הדממה.ואני רק מביטה, בכנפיו המרפרפות,חושקת בהם בסודי סודות. יום ועוד יום מבקר אותי הפרפר,מארח לי חברה, איש שיחה […]
השניים התחתנו באירוע פשוט. הם לא רצו משהו ראוותני מידי.הדוב –או שמא נאמר: צ'רלס- העדיף את חיים הפשוטים עכשיו, שכן מי זוכר את יורש העצר של צרפת שחי –ומת- לפני […]
"מזל טוב!" קריאתה של אמא הדהדה בכל רחבי ביתנו הקטן. כיביתי את הנר הקטן שהיה מוצב על השולחן, בלי עוגה או משהו שהיה תקוע תחתיו. רק נר פשוט על השולחן, […]
פתאום זעקה נשמעת,המכשפה משתגעת,ארמונה קורס,הכל נעלם. אני מפלס את דרכי אל הילדה,מגן עליה,מפני המפולת הגדולה.ידי כרוכות סביבה, מחבקות לשנייה…אנחנו מביטים סביבנו,אין איש, כולם נעלמו. היא לוקחת אותי לחדרה,מוציאה משם כמה […]
חליל.החליל שלי.צליליו כה יפים,מענגים.משכרים.תחושה אמיתית שבה אליי.תחושה של משהו ישן… כולם מביטים בי,עיניהם פעורות,אוזניהם לצליל קשובות,מתעלמות מהדלתות הנפתחות. נגמר.קול תרועה ושמחה נשמע.היא לוקחת את ידי,מישהו נעמד מולי.פתאום בהבזק מהיר,אני מבקש […]
נערה,מתקרבת אליי.אני רואה אותה,לבושה בשמלת ירח.מוכרת…ליבי פועם לשנייה.אנושי… אנחנו משוחחים מעט,בחוץ,הקול שלה…אני חושב…לא,אני צריך לחזור ל'מלכה' שלי,היא מחכה… משהו לא בסדר.משהו ערמומי.אני…מרגיש שונה,פגוע,כאילו אני בוגד בעצמי… אני הולך לישון,'המלכה' שלי […]
אני חושבת שלעולם לא אוהב שוב.אני חושבת שאני לעולם לא ארגיש שמחה כמו מקודם,כשעוד היה לי מישהו לצידי.אני שומעת את הקול שלך קורא,אלו כל השיחות שלנו ביחד,כשעוד היינו ביחד.אני חושבת […]
אחרי כל המסע,הארוך, המפרך…אחרי כל הטלטולים בדרך…עברתי יותר מידי כדי לעצור עכשיו.אני לא אתן לזה לקרות. המלכה הזו אולי רוצה,אך גם אני.אני לא יכולה להפסיד לה. בעזרת תעלול קטן,אני בונה […]
עברו שניות.דקות.ימים.חודשים. אמרו לי פעם שסבל מעוור חושים,שמתישהו עם השנים הוא יעלם,אמנם יישאר כצלקת אבל יעלם.ליבי נצבט,כאב בוער,אך למה? אני עם 'המלכה' שלי,טוב לי.כאילו, אני חושב שטוב לי.היא דואגת לי…אז […]
עצב מכלה אותי.חייב לזכור.רוז. הנערה הצפונית.המכשפה תבוא.היא תיקח,אותי.איתה.לעד.הרחק מכאן.מרוז. הנערה המומה.מפוחדת,מבוישת.היא מצטערת,אך אין להשיב. אני חושב ששמעתי,קול מעומעם קורא אחריי,מבקש שאחזור.אני רוצה אבל…למה?למה אני צריך לחזור?ולמי? אני הרחק מהמקום ההוא.המזחלת […]