הסיפורים של sapir13
פרק עשרים ושלוש: 'יש לי מידע חשוב. הם אחרינו. אני לא יודע איך אני יודע את זה. אני פשוט יודע. הם שמים מעקב צמוד עלינו, בעיקר על הבנות. אני חושב […]
ירדתי למטה כשרורי בעקבותיי. המלכה החליטה – מסיבה לא מוסברת- שהוא צריך ללוות אותי לכל מקום, שמא יקרה לי משהו. איני יודע ממה היא חוששת, אך אין בכוונתי להתווכח איתה. […]
אני מצטערת, בסדר, אני מודה שיש כמה דברים שאמרתי, ואולי לא הייתי צריכה. אני אדם מבולבל, אני מודה. אולי זאת הילדה הקטנה שבי שמדברת עכשיו, אולי היא זוכרת אותך כאדם […]
חלק שלישי – "אני לא יודעת מה לעשות? במה לבחור? אך אל תדאג ראיום, אני לא אעזוב אותך!" פרק עשרים וחמש- אתם מכירים את זה שלפעמים השתיקה כל כך כבדה […]
כל כך הרבה היה, כל כך הרבה נשכח, נעלם בין הדפים, נהרס, נרטב, נמחק; מילה ועוד מילה, הכל נעלם לאט לאט, זיכרונות ישנים של ימים ראשונים, ואין זכר ואין זוכר; […]
המילים נכתבות במוחי, כתובות בדייקנות מלאה ובדיוק כל מה שרציתי לומר, אך כשאני באה לכתוב אותם היד שלי נשארת נטועה במקומה, מסרבת לזוז. אני מנסה לשכנע את עצמי שזה בסדר, […]
בוא נשכב במיטה אחרי לילה ללא שינה ונהר של דמעות שזורמות אל הפינות; וזוג ידיים קטנות משולבות זו בזו וחיוך קטן עקום שמתנוסס על פנים שבורות. בוא נקשיב בשקט לשתיקה […]
עשרים ושתיים: נו איפה לעזאזל אמה?" שאלתי את דין ברוגז. כרגיל, היא מבריזה לי. "אל תדאגי הבאתי את המצלמה שלי, נצלם ואז נראה לה." הוא קרץ לי בעינו הימנית וחייך […]
היי אחי, אתה זוכר אותי? אני נמצא עכשיו בין ההרים, מסתתר. הם יבואו בקרוב לחפש אותי; כל לילה הם באים, לוחשים בין הצללים את השם שלי, מקיפים אותי בזמן שאני […]
הלכתי לעבר החדר שגווין הראתה לי, היכן שהטבעת של מלסיה נמצאת. אני חושב שבמקום להיעזר בחוקרים ואגדות אני צריך למצוא דרך לדבר עם הנשמות מהטבעת, כמו בפעם הקודמת. הבעיה היחידה […]
Locked the door and hold the shield Close your eyes and feel not fear The time is come the man must die There is no time to say goodby. The […]
פרק עשרים ואחת: "אמה," היא הסתובבה והביטה הנה והנה, אך נראה שלא ראתה אותי. "אמה!" אמרתי שוב. הפעם היא הופתעה מעט, נראה שהיא רואה אותי. "זה עובד, תחזיקו את זה!" […]
אני עומדת שוב מול החלון. הכל נראה לי פתאום כרעיון ממש גרוע. "היי סיסי, מה קורה?" קול שואל אותי. אני ממשיכה להסתכל קדימה ומעלמת מהקול. הוא בטח יוותר כשיבין שאני […]
Lies lies, the big clock says, Under the weeping angels and lost soul, Lies lies, the big clock says, And your time will come when the storm will rise Lies […]
"איפה אני?" שאלתי בבלבול. "את לא זוכרת?" היא התפלאה והביטה בי במבט מוזר. "אממ לא, כלומר, אני רואה שאני בחדר כלשהו, אבל באיזה בית?" "הבית שלך." היא אמרה לי קצרות […]
אני מרגישה ריקה. אני מרגישה סופר-חסרת-יכולת. בחיים לא התייאשתי כמו שהתייאשתי עכשיו, וזה מסוכן, כי אסור לתת לי להתייאש, אחרת אני מאבדת את זה, כמו עכשיו. אני מביטה בקנווס וידי […]
בין לילות של קיץ חמים, תחת עלטה שחורה של עננים, בורחים מהאמת, הבוערת, מסתתרים בתקווה, בחיפוש אחר שלווה; ופתאום כשאין לאן ללכת, אתה יושב לבד ומחכה, חושב שאולי הגיע הזמן […]
דובי קטן, מיטה, שתי בנות, שמיכה לבנה, קרועה, שתי צמות, דמעות ללא הרף, לב שבור וחזק. בתוך מתחם סגור, חיילים חמושים, יריות באוויר, רכבות, אנשים, בתא קטן ומלא אנשים, שתי […]
ומה אם אתן להכל להישבר פעם אחת ודי? מה אם אפסיק להקשיב להם ולהמשיך לשקוע בעולם שלי?… אתה חייכת ודיברת כאילו אתה מבין כמה אני עצובה, כאילו אתה ממש שמעת […]
הכל חשוך. אני מושיטה את ידי, מחפשת ומנסה לגעת בך, אך אתה נראה כל כך רחוק, כל כך רחוק. אני מנסה להתיישב, אך כל חלק בגופי מכאיב לי וגורם לי […]
הסתובבתי הלוך ושוב בחדרי. בכל פעם שאני חושב ששום דבר לא יוכל להפתיע אותי יותר, אני רק מגלה כמה זה לא נכון. כשהיא יצאה לבסוף מחדר האמבטיה, עטופה כולה בחלוק […]
תן לי לבטוח בזרועותייך, להרגיש בטוחה ליום, לטייל בין חלונות הזמן, לברוח ממציאות לחלום. בין שמיים לארץ, תלויה באוויר, מנסה לפקוח את עיני ולהביט אל העתיד. תגיד שאתה נשאר, תחזיק […]
בין שבילים אפורים ללא כיוון, מחפשת מוצא שיראה לי האור, מרימה את ידי למעלה לשמיים, וצועקת בקול, משחררת הכל… נעלמת הרחק בין סלעים שבורים, השמיים מעליי כסערה גועשים, רק עוד […]
היי אממ… רואים אותי? אני בטח נראית מטופשת… לא משנה, בכל אופן, זה החלק האחרון. עכשיו… יום ראשון, העשרים ושלוש… אני חושבת שאיבדתי את זה, אתה יודע, הדבר ההוא שאמרתי […]
אני יושבת בקצה הצוק, מביטה מטה. אני יכולה להרגיש את העקצוץ שמאחורי העיניים, את הרעד הבלתי נשלט בגופי, אבל לא את הדמעות. אני מרגישה כל כך רע. במקום לבכות ולצרוח […]
היא לא הבינה. אם הייתי נותנת לדבר הזה להישאר אצלי בקלמר אני הייתי פוגעת בעצמי. הייתי חייבת למצוא דרך לסלק את זה משם מבלי לגעת בזה. לא ידעתי שהיא תיפגע […]
* הייתי בחדר חשוך. קול. היה קול, והוא קרא לי. "נסיך… בוא אלינו…" "מי אתה?" שאלתי, ממצמץ ומסתכל לכל מקום, מחפש אחר המקור של הקול. "בוא אלינו… אתה לא רוצה […]
יש אנשים טובים בעולם. תאמין לי, אני מצאתי כאלה. אדם יכול להסתכל אל השמיים ולצרוח את כל התסכול שלו, את כל הבעיות והצרות, אבל האם הוא מאמין שהישועה תגיע ככה […]
דמעותיי הקרות זולגות על לחיי, כל כך כואב, כל כך כואב, הצרחות של כולם מהדהדות באוזני, כל כך שורף, כל כך שורף, הערות ועלבונות מרחפות באוויר סביבי, כל כך עמוק, […]
אני עומדת מול המראה הגדולה שבחדרי עם זוג מספריים בידי, ובידי השנייה מחזיקה את שערי הפרוע, שלצורך המעשה היה מסורק להפליא. בלי לחשוב יותר מידי אני מתחילה לגזור אותו, מסירה […]