הסיפורים של sapir13
שלושה ימים עברו מאז השיחה שלי ושל דניאל. כל אותם ימים, הייתי בהיפר מוחלט. כולם חשבו שזה בגלל שהשימוע שלי עבר בשלום, אבל זה לא היה זה. טוב כמובן, הרי […]
אני מחזיקה את גופו הקטן ומלטפת אותו. "טומי, קוראים לך טומי קטנצ'יק." אני מחזירה אותו חזרה בשקט ומסתכלת על עיני הדבש-חום שלו, על אפו הקטן, מקשיבה בשקט לנשימותיו. כל כך […]
היא הצילה אותו, אבל היה אסור לו לדעת שזו היא. החזרה לעבר תמיד היתה דבר מסוכן, אבל הפעם זו הפעם האחרונה שלה, היא לא תוכל לחזור שוב. היא הביטה בעיניו […]
נכנסתי אל חדרה בשקט, היא ישנה. האורות היו מכובים אך הצלחתי להגיע אליה מבלי להעיר אותה. נשכבתי לצידה בזהירות. "את האישה היחידה שאהבתי ואוהב, גווין, וליבי נשבר מכך שלא אוכל […]
"מספיק!" אני צורחת וזורקת את המסרק על המראה שבחדר. "תפסיקי, אני לא רוצה לשמוע אותך יותר! תפסיקי!" אני קורסת אל הרצפה בדמעות וידי מנסות לשווא להדחיק את קולה. "אני מצטערת, […]
You look away, You never say, "i love you", You alwasy cry, Dont say goodbye, I need you. You ran away, And throw your sword, I'm bleeding. When it all […]
"למה את בורחת?" שאלתי אותה. "זה לא נקרא לברוח, אני בסך הכל עושה הכל כדי שלא להיתקל בך." היא ענתה ביובש. "זה עדיין נקרא לברוח, או להתחמק או איך שלא […]
"אני עמדתי שם בצוק הגבוה וצפיתי בהם כשהם לקחו את ביתי, את אדמתי, את ממלכתי; אני עמדתי שם וצפיתי בהם כשהם לקחו את אנשיי ובזזו את רכושם. כשהם לקחו את […]
פרק עשרים ושבע: יומיים אחרי השימוע החלטתי שאני חייב לדבר עם אמה. מצאתי אותה ישובה במקומה באחד השיעורים. השיעור עוד לא התחיל כך שזו הזדמנות מעולה. "היי אמה!" קראתי לעברה. […]
אני מכסה את פניי בידיי. כתמי צבע נדבקים לעורי ומקשטים אותו בשלל צבעים עזים וכהים, אך לי לא אכפת. אני מסתכלת על פניי העגומות במראה. עד מתי זה יימשך, אני […]
חלומות ישנים בזכוכית עכורה, ומבט ישן של ילדה קטנה, וחושך, הכל מתכסה בעלטה, נשימה לוחשת אל מול המראה; וירח מעל מביט בצחוק, כשציפורים וכוכבים שרים לו מרחוק ומנגינה עצובה מספרת […]
אני נותנת למחשבותיי לצוף, משחררת אותן אל המים הקרים. שום דבר לא שווה מספיק, לא חשוב מספיק בשבילי כדי שאסבול. אני אחראית על עצמי. אני אחליט זאת. עכשיו כשראשי שקט, […]
פרק עשרים ושבע: יומיים אחרי השימוע החלטתי שאני חייב לדבר עם אמה. מצאתי אותה ישובה במקומה באחד השיעורים. השיעור עוד לא התחיל כך שזו הזדמנות מעולה. "היי אמה!" קראתי לעברה. […]
Hear my voice, When he call you, Leave my soul, Let me feel it, Your power goes out, and he holds me, Holding tight… Hear my voice, I'm bleeding, […]
התעוררתי מליקוקיו הבלתי פוסקים של ראיום והופתעתי לגלות את כמות הבשר שראיום הצליח לצוד. הוא כבר קרע את החלקים האכילים מגוף החיה וסידר את הבשר בקבוצות, בלי לערבב את חלקי […]
אני עם עצמי, מרגישה נטושה. אני משקיפה החוצה. אין לי ממש מה לעשות. אמא אמרה שאם אהיה רצינית היא תדבר עם טיליס על יועץ רפואי ותנסה לסדר את זה. אני […]
אני יושבת בתעלה בתל פאחר, מקשיבה לשקט ששורר בין קירות האבן. זה מקום שמלא בחשיבות וכוח וגבורה ואומץ וחיים; זה מקום שבו נהרגו החיילים שלנו, אנשים שהותירו חלל ריק בליבם […]
אתה לא תוכל לשחרר את היד, אתה לא תוכל לעזוב את התחושה שאופפת אותך, שגוררת אותך מטה. אתה מנסה, אך הכאב ששוכן עמוק בליבך מתחיל להתעורר, והוא חותך את התפרים, […]
אחרי השיחה הכושלת עם אבי חזרתי אל חדרי. נעמדתי ליד החלון. "כדי שאחזור למלסיה, נכון? השהות כאן רק תמשיך להעיק על מצבי." הנער-השליח עמד מאחוריי במרחק מה והנהן בראשו בהיסוס, […]
הם יבואו, ילטפו אותנו, יחבקו אותנו, יגרמו לנו להרגיש מיוחדים, הם לא יתנו לנו להרגיש לבד, הם יעטפו אותנו במפל דמעותיהם, דמעות של מלאכים. הם תמיד לצידנו, תמיד, בכל מקום, […]
איפה אתה כשאני צריכה אותך, כשאני מרגישה שאני הולכת בדרך ללא סוף, כשהכוכבים מעל כבר לא מאירים לי את הדרך. איפה אתה כשאני צריכה מישהו שיתמוך בי כשאני הולכת, שכן […]
אחרי שאמה עזבה אותי הרגשתי שבור. דווקא ברגע שהיא הכי היתה צריכה אותי שם להגן עליה, לא יכולתי לעשות דבר. פשוט הרגשתי חסר תועלת. הבנתי שהיא צריכה זמן עם עצמה […]
לקחתי דף לבן, נקי והנחתי אותו באמצע החדר. התחלתי לחשוב כמה הוא יפהפייה במקומו, כה לבן, ממש כמעט ומאיר את כל מה שמסביבו. הסתובבתי סביב, בוחנת כל צד בו. הוא […]
זה שוב קרה. נתתי לעצמי לאבד שליטה שוב. אני בוכה, אבל זה לא עוזר הרבה. אם מישהו אמר שהבכי משחרר, הוא צדק. רק שעכשיו הוא טעה. אני טעיתי. טעיתי בכך […]
לנשום. לנקות את הראש. לא לחשוב על כלום. להביט למטה. לא לחייך. לא לצחוק. להיראות מפוחדת. להתחבא מתחת למיטה. להתגנב בלילה. בשקט. לצעוד בין בעצים. אסור להיראות. אסור. לחפש מחסה […]
הו כה רחוק, ואני בקושי מסוגל לראות, איך אוכל להתקדם קדימה, אם הדרך חשוכה לי? הו עזרי לי, החזיקי בידי בפעם הזאת, שמרי עליי לפני שאפול מטה. הו כה רחוק, […]
כמו ציפור בכלוב, כלואה, כנפיי השחורות מקופלות בגבי, משתוקקות לצאת לחופש; סורגי הברזל המקיפים אותי, בוערים באש זהובה, שולחים גלי חום לעברי, מונעים ממני את היציאה. חשוכה הסביבה כאפלה, כאילו […]
אני תמיד אומרת שלא השתנתי, שנשארתי אותו דבר. אבל כשאני מסתכלת במראה אני רואה מישהי אחרת, וכמה שונה היא ממני. היא קרה, רעה; לא מחייכת או צוחקת, פחות מדברת, יותר […]
אני לא רוצה לשמוע שום צליל, שום קול. אני לא רוצה שאיש ידבר איתי. אני רק רוצה לבכות לבד. אני מרגישה כל כך עצובה, ואני אפילו לא יודעת למה. אני […]
מאחורי הגבעה ובתוך ההר, מסתתר לו אוצר גדול ויקר, שמור היטב על ידי דרקונים, ואין איש שמנסה לגנובו כבר שנים. כולם מפחדים מין הדרקונים הגדולים, אך הם אינם יודעים שהם […]