הסיפורים של sapir13
אף פעם לא הסתכלת עליי כמו שאני הסתכלתי עלייך, אבל אני לא שונא אותך, בסופו של דבר אני יודע שאני לא יכולתי לשלוט בחייך, הדרך הזו ממילא לא היתה גורמת […]
היא עושה עוד כמה צעדים בלי להתייאש, ידיה מושכות את החבל שמונח על כתפה כדי לעזור ואז אני מביטה סביבה. היא עמדה לבדה, מביטה באגם הקפוא שמולה. חורשת היער היתה […]
אל פינה חשוכה ששכחתי מזמן, זרקתי תיבה שגדולה מבפנים, מלאה אנשים ישנים-עתיקים, וגם כמה חפצים שאיבדו את ערכם; וחלומות על קירות מכוסים במפות, וכתובות ישנות שכבר לא קיימות. אל פינה […]
זה מרגיש כמו לחלוף ברחוב כרוח רפאים, ללא גוף, ללא פנים, כמו לשמוע את הכל סביב רוחש וגועש, ולא לעשות דבר. אני מקשיבה לפטפוטיה, וכל חלק בי רוצה שזו תהיה […]
אני מרגישה שעברתי שינוי מסוים ושאני יודעת הרבה יותר ממה שידעתי בהתחלה. אני חושבת שמי שמכיר את הכתיבה שלי אז ועכשיו יכול לזהות בקלות את השינוי. אני לא מתביישת להגיד […]
אז אולי אני מתחרטת על המילים שאמרתי עלייך, למרות שאתה לעולם לא תדע עליהם, ואני לא אגיד לך את זה, כמובן; ואולי עמוק בלב יש לי עכשיו צביטה, כי במובן […]
במבצר ענק שמלא בשדים, מתחבאת לה ילדה עם תלתלים אדומים, ושמלה קצת קרועה, שסועה מלפנים, ובובה בידה, מחייכת חיוכים מתים. רק עוד צעד, עד הדלת בבטחה, רק להימלט מין המקום, […]
תן לי שנייה להסביר לך מה קרה תן לי רק עוד רגע כדי שאוכל לעזוב בשלווה רק להיפרד, לבקש סליחה על משהו שלא קרה על רגש שהיה לי ולא הייתי […]
אני מקווה שלא תקרא את זה. אני לא רוצה שתדע מה עבר עליי בשעות האחרונות שלי, לפני שהתחרפנתי. אני לא רוצה לצער ולדכא אותך. ממש לא. אז למה אני כותב […]
היא אומרת שקוראים לה מדלן. היא אומרת שאני מכירה אותה. "את שוב שחכת…" היא מלמלת לעצמה אך אני שומעת אותה. אני לא מכירה אותה, באמת, או שכן? כמה אנשים באו […]
אני אוחזת בידך, אך אני יודעת שזה כבר הסוף. היא מתחילה להחליק לי לאיטה בזמן שאני נאבקת לשווא להמשיך לאחוז בה. אני עדיין לא מוכנה שתיעלם. "אולי רק קצת?" אני […]
אליס החלה להסתובב במגדל הישן. לאחר כמה סיבובים ופניות לא נכונות היא מצאה את החדר שחיפשה. היא התחילה להסתובב בין אלפי הספרים שהיו על המדפים, מחפשת את הספר העתיק מכולם. […]
אני נוגעת בעץ הקטן בזהירות, משתדלת שלא לתת לכוחי לחדור לתוכו להרעיל אותו. עלים קטנים מבצבצים על הענפים הדקים ואני צופה בו כשהוא גודל לאט. אני מסובבת את ראשי בתנועה […]
"ראיום, בוא לכאן חתלתול קטן וחמוד שכמוך!" חודשיים עברו מאז ובינתיים אני גרה עם שי וראיום. אמא ואבא באים מידי פעם לבקר ולעדכן מה קורה שם בבית; אפילו נדי בא […]
לא רציתי לכתוב. לא רציתי לקחת עפרון ודף ולהתחיל להמציא מילים. לא רציתי לעשות את זה שוב ושוב ושוב. אני זוכרת את הדמעות התמימות שהיו מופיעות כשהייתי מתרגשת, ואת הלב […]
אל תסתכל עליי, הפנים שלי מלוכלכות משקרים, אל תתאכזב ממני, אתה ידעת מה האמת שנמצאת בי פנים, אל תשתוק לצידי, כי אם כן אז אל תעמוד כאן בכלל, אל תנסה […]
אתה מבין, החיים לא בסדר, יש יותר מידי בלגן בחדר. מחשבות תלויות על הקירות, נשמות זרות משוטטות חופשיות, אני אבודה בין רצפה לתקרה, ומישהו מבחין בי? מישהו מושיט יד לעזרה? […]
אל תנסה לשבור אותי, אל תנסה להראות לי את כל טעויותיי, אני יודעת מה אני עושה, הרי בעצמך אמרת שלכל דבר יש סיבה. אל תתקרב ותגרום לרגשותיי להתבלבל, תישאר רחוק, […]
הוא הגיע אליה, מהסס וכנוע, בעוד היא שמרה על הבעת פניה המפחידה והאטומה. הוא דיבר אליה במילים עדינות, מכניס את כל יכולת השכנוע שלו לקולו. היא התחילה לבטוח בו. היא […]
לקחו לי כמה שניות להתאפס על עצמי ולהיזכר שכשאלי כועסת- היא לרוב נוטה לעשות דברים מטופשים. ירדתי למטה והתחלתי לחפש אותה בכל המקומות שאני יודע שהיא מכירה ושסביר להניח שהיא […]
"מה בכלל חשבתי לעצמי?!" אלי מלמלה בכעס. היא נחתה על צוק צר וגבוה. זה הצוק שעליו היא עמדה לראשונה כשהגיעה לכאן עם ריקו. "הוא לא צריך אותי, הוא בטח לא […]
אתה לא מרגיש את המילים שאמרתי לך, אתה רק שומע אותן בערפול. אתה הולך לאט לאיבוד ואני לא יכולה להחזיר אותך בחזרה, אני לא מוצאת את הדרך הנכונה. אתה בוכה, […]
אתה באת, וכל מילה שאמרת לי פשוט נגעה בליבי. אני זוכרת את כל התקופות השמחות שלי בזכותך, את כל הרגעים הקשים שלא משנה כמה נשבתי אתה באת והרמת אותי, מוצא […]
על העצים, בין שברי הביצים, לבד לגמרי, בקן של זרדים; במחבוא לא ידוע, עמוק בתוך איזה יער רעוע, נמצאים גוזלים, מצייצים ומצייצים; מתרוצצים בבהלה, אמם עדיין לא חזרה, ולעוף לא […]
"אלכס, אלכס בוא לפה!" אני לוחשת-צועקת לכיוונו. הוא מסתכל עליי, מעיף מבט נוסף מאחורי גבו – לוודא שאין איש שעוקב אחריו- ואז מתחיל לצעוד במהירות לעברי. הוא נותן לי יד […]
את פותחת את המחברת השחורה ואני מניח את כוס הקפה מידי על השולחן הקטן. הגיטרה כבר מוכנה, תלויה על כתפך ומונחת באיזון על ברכך. את מעבירה דף ומתחילה לנגן לפי […]
היי, מאחד עד עשר, עד כמה אני מוזרה, כאילו, ברמה של תקשיבי-זה-פשוט-הא… ? ובבקשה אל תשקר לי, אתה היית בנאדם הראשון שבטחתי בו אחרי הרבה זמן שיגיד לי את האמת. […]
הזמן עובר ממש מהר כששוכחים מהדאגות, מסתבר. אחרי שהם הלכו יצאתי עם שי לטייל קצת בכפר. הוא הראה לי את המקומות שהוא נמצא בהם הכי הרבה ("ופה את תוכלי למצוא […]
פרק שלושים ואחד- קמתי בבוקר והוצאתי מתוך התיק שלי את שקית הניילון שבתוכה היה הבשר שראיום צד. יצאתי בשקט מהבית, מוודאת שאף אחד לא ראה אותי. ראיום ישב ער מול […]
זה דף לבן. ריק. אתם רק חושבים שמשהו כתוב כאן, אבל אין כאן כלום. אתם מדמיינים את המילים שאתם קוראים, או שמא עליי לומר שאתם קרואים את מה שאתם רוצים […]