הסיפורים של sapir13
מזמן לא כתבתי לך, אני מודה שנהייתי קצת חלודה. אני כבר לא מוצאת על מה לכתוב, או יותר נכון, לא מוצאת את הכוח לכך. כל כך הרבה דברים מסיחים את […]
"את שמש הערב ביום הזה אף אחד לא יוכל לעצור, מלבדך." היא אמרה לו באגביות והניחה את ספל התה מידה. הם ישבו בבית הקפה הפינתי, ואיש לא זיהה אותה, למזלם. […]
את זוכרת שיש דברים רבים שעוד לא דיברנו עליהם, את זוכרת את כל השתיקות הארוכות, ואת הנגיעות הקטנות בלחייך, בכל פעם שהיית בוכה, את אף פעם לא אמרת לי מה […]
אני אראה אותך בקרוב, פנייך יהיו סמוקות מהקור, אדומות, לא חיוורות, ושערך יהיה לא מסודר, בתלתלים, מעניק לך מראה מעט ילדותי. ויהיה לך חיוך, אם אצליח לגרום לך לחייך, מתוק-מושך, […]
עמדנו שם בזמן שקרוליין הלכה אחרי הפרופסור ושאר הקבוצה. המשימה שלה היא להישאר מאחור לשנייה אחת כדי לפתוח את הדלת אחרי הנעילה. עכשיו הכל תלוי בה. ג'ון נעמד לצידי. היססתי […]
כל כך הרבה כאב נמצא בי, שאני חושבת שאני לעולם לא אוכל להיפטר ממנו. זה ממש לא כמו שכולם חושבים, שכל מה שצריך זה פשוט לעצום את העיניים ולדמיין מקום […]
השמיים הסגולים האירו את פניה בשלל צבעים. היא טבלה את רגליה במים. גחליליות ריחפו סביבה בלי הפסקה, מתנגשות בה בכוונה, מושכות את תשומת ליבה וגורמות לה לצחוק. "היית מאמינה שאת […]
העיניים שלו חודרות את קיר הבטון העבה והקשה. כל הרצפה היתה מלאת לכלוך ועובש, כאילו המקום הזה מעולם לא נוקה. 'תסתלק מפה, אייק.' הוא מעביר את ידו על הקיר ומרגיש […]
היא פקחה את עיניה בחדות. הפגיון הדק בצבץ בבטנה וצבע אדום כיסה את חולצתה. היא הביטה באיש הגבוה שעמד מולה, בעיניו הפראיות ובלבושו המרושל, באדי הקור הכבדים שיצאו מפיו. ידיו […]
אני לוקחת שאיפות ארוכות, מנסה להישאר כמה שיותר זמן מעל המים, אך הם רק ממשיכים להציף את הכל ולהטביע אותי. אני לא יודעת על מה לחשוב. הראש שלי עסוק רק […]
עיניו נפקחו בבהלה וידו השמאלית העלתה עשן. זה היה רק חלום. הוא עדיין נמצא בביתן. חזהו עלה וירד בהדרגה בזמן שהביט לצדדים וניסה להרגיע את עצמו. הוא שוב היה באותו […]
זה מבלבל, מה שאני מרגישה, כאילו הלב שלי מצא אנשים להיות איתם, וטוב לו עכשיו ובטוח מפגיעה. זה מכאיב, המילים שלו, בחתכים איטיים הוא נכנס, בונה לו מקום בתוכי. זה […]
רוח הערב הצליפה בקערת האש ופיזרה אותה לכל עבר. הניצוצות ליחכו את קצות הדשא היבש, חונקות אותו, מאגפות אותו עד שעלה בלהבות והפך לאפר שחור. רגליה היחפות דרכו על העשב […]
היא שמעה את רעש צעדיהם המהירים ואת רחש זמזום הילותיהם הכועסים עוד לפני שנכנסו לביתה. עדיין מכורבלת במיטתה, היא פתחה בלחש קל את הדלתות, מובילה אותם אל חדרה. שלושת הגברים […]
אם שתיקה תחפשי, תחת נרות דולקים, וליבך יבכה, משברים ישנים, ועורך יבער, בטירוף חושים, אם שתיקה תחפשי, לחיים חדשים. אם רחוב הומה, באנשים שונים, ומסכות שרופות, שתלויות על הפנים, ירתיעו […]
את הרעש של אותו יום אני לא אשכח לעוד הרבה הרבה זמן. אני לא יכולה אפילו לתאר את מה שאני מרגישה. את מה שאני חושבת. את מה שעשיתי. הכנות שלך […]
הפנים החצי מצולקות הביטו בו, והוא ידע שהוא לא ישכח אותם לעולם. "תקולל אתה!" הוא הטיח בו את מילותיו. "אתה אינך שליט או טהור כמו שהיית פעם. הזמנים הישנים נגמרו. […]
קהל האנשים היה משותק. האולם כולו קפא למשך שניות אחדות, ואז אנחות רווחה ופליאה מילאו את החלל כאשר הלוליינית נחתה בקלילות על שתי רגליה והרימה את ידיה באוויר כמנצחת. אם […]
היא כבר לא מתייחסת אליי. אני יותר כמו… כמו מקרה שהיה ונגמר, וזה שובר אותי. לוקח לי כל כך הרבה זמן לתת אמון במישהו, עד שאני סוף סוף נפתחת ומסכימה, […]
ריקו נאנח כנגד העץ. הוא לא האמין שהיא באמת עשתה לו את זה עכשיו. זה רק נתן לו עוד הוכחה לכך שהיא השתנתה. אלי הישנה לעולם לא היתה עושה דבר […]
מתחת למים, הכוכבים זורחים, וכשתקום מחר בבוקר, ייעלמו העננים, והחלום הסורר, אשר אותך רודף, יתגשם. וגשם בלי רוח, ושלכת בלי עלים- אלו רק עוד סימנים, לזמנים הישנים, בהם עטפו אותך […]
היא הביטה בו עם המבט החודרני שלה ורטנה. "עוד כמה זמן זה ייקח?!" מעגליה האין-סופיים יכלו לשגע את המתים, אך הוא העדיף שלא להעיר לה. היא גם ככה מרגיזה. "רק […]
אלי נכנסה חזרה לביתה. ידה מיששה את רקתה בעצבנות. זה שלוש שנים שראשה לא כאב כמו שהוא כואב עכשיו. ריקו הזה… הוא מאוד מוכר לה. היא יודעת שהיא לא צריכה […]
אל תיתן לשום דבר לשבור אותך תישאר חזק עד הסוף; תנסה להתקדם הלאה, ולאחוז בחבל מהמקום. תיקח את הסיכון ותקפוץ קדימה, רחוק ככל שאפשר. אתה לא רוצה לחזור, לא, אתה […]
אני יכולה לראות שוב את אותו היום, את לא הפסקת לצעוק, מתעלמת ללא בושה מדמעותיי, כאילו המילים שלך הגיוניות, כאילו הסדקים שלי לא אמתיים. לא אשכח את כל מה שאמרת, […]
היי, אני יודעת שאתה אולי לא זוכר אותי, אבל אולי בגלל זה לא אכפת לי להגיד לך את כל הדברים האלה. יותר נכון, להזכיר לך את כולם. שמעתי במקרה את […]
עיניה חסרות הצבע בוהות בך, חודרות עד לעומקי נשמתך, קוראות אותך כמו ספר פתוח, כאילו היא מכירה אותך שנים. פיה חצי פתוח, הבעה שמוכרת לך אך על פניה היא נראית […]
החושך יורד על הטיילת. לאט-לאט קולותיהם המופתעים של האנשים השוהים במקום מתחילים להישמע, ספק בחדות הפחד וספק בחדות הפליאה. כל אחד נשאר במקומו- שמא יזוז ויתקל במישהו אחר. אישה אחת […]
"אל תעשי את זה," הוא אמר לי. "אף אחד לא יכול להכריח אותך למות." היססתי. "אני לא רוצה. אני מפחדת." אמרתי לו את האמת. "אני פשוט כל כך, כל כך…" […]