הסיפורים של sapir13
"הוא לא יענה לך, את יודעת." הוא אומר לי, מתיישב על כיסא המחשב הנוסף שהיה בחדר. אני מתעלמת ממנו וממשיכה להקליד, ממלאה את דף הוורד הלבן במילים על גבי מילים […]
כשהחשכה מכסה את עינייך, הופכת אותן לכבדות, עד שאתה לא יכול לפקוח אותן. וכשכישוף השינה מכה בך, לוקח אותך הרחק-הרחק, אל ההתחלה. תבכה ליד נהר של נשמות, כי אל מעיין […]
" הוא היה כל כך קטן," היא אומרת, צופה בו משליך את התיק על גבו. אך הגבר כבר בן 28, איננו תינוק עוד, לא. אל הקרב הוא יצא, דרוך מוטיבציה, […]
הערפל נזל מאצבעותיה כמו מים בהתפרצות סכר אדירה. עיניה התערבלו בלובן זוהר, מסתירות את אישוני עיניה ואת צבען הכחול בזמן שצרחה, כשפתיה ממלמלות לחשים בשפה שרק היא ידעה להבין. ידיה […]
בקצה החדר יש קופסא, קטנה וחומה ומכוערת, סגורה בדבק חזק; והיא מכילה את כל רגשותיי, המודחקים, הכואבים. בקצה החדר יש קופסא, ואני עושה הכל כדי להתעלם ממנה, מבטיחה שלעולם לא […]
אתה עומד באמצע הרחוב, מביט באנשים העוברים ושבים, חולפים על פנייך כשהם אוחזים את מטריותיהם בידיהם בחוזקה, ספק מתייחסים ספק לא. אתה מתחיל ללכת ביניהם, לא עוצר לתהות מדוע הם […]
' אש… שרפה.. אסון בכל מקום… האנשים צרחו בפחד ובהלה, יוצאים החוצה מהמגדל, ממהרים לפני שהאש תכלה את הכל. הדרקונים התקיפו. אחד מהם, צבעו אדום וגדול מהשאר ריחף באמצע ושילח […]
רוח היער הקרירה שרקה ביניהם, מעיפה עליהם עלי שלכת כתומים שנראו שחורים בחשכת הלילה. היא מביטה בו בשקט, במבט שאומר, 'אולי תבוא כבר?' אך הוא מתעלם. הוא לא יכול להבין […]
הם כותבים מכתבים אחד לשנייה, מסתירים את ניצוץ האהבה שלהם במילים משונות ושפה גבוה שרק הם מבינים. הם מתנשאים טיפה מעל כולם, מופיעים כמעט בכל מקום, מטילים את סמכותם ואת […]
סובבתי את ידית האוהל בעודי נכנסת אל תוך הבית הגדול והריק שנגלה מולי. אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי את המקום הזה, את הבלבול שחשתי כשהאוהל הקטן והרעוע שראיתי בחוץ […]
"חלומות מכוסים בשמיכה, חומקים להם לאט ובשקט, משאירים אותי חשופה ופגיעה, משאירים אותי – לא בסדר. חיים לבנים של אושר, זיכרונות של דברים שהיו, כשהייתי ילדת-הקצפת, כשמנגנות עוד ניגנו וניגנו. […]
מילים של שתיקה זורמות בי, של בכי, של עצב, ייבבות מרות חסרות שליטה בוקעות ממנני, קורעות אותי מפנים. מבטי ללא ניע, נעוץ היטב באופק, באזור לא ידוע, לא רואה את […]
הבטתי בשמיים הבוכים. טיפות הגשם הצליפו בעורי החשוף בחוזקה, שורפות את החתכים העמוקים שעל זרועותיי ורגליי. שערי החום היה פרוע ומבולגן, מלא בעפר, בוץ וקשרים. הייתי לבד בקרחת היער, מוקפת […]
היא ערמה את הקלפים בחפיסה מסודרת. "מה אתה רוצה לדעת?" היא שאלה את הגבר שישב מולה. הוא נאנח בהיסוס, כאילו שמע את השאלה הזו כל כך הרבה פעמים עד שנמאסה […]
אני מנסה לשכוח את מראה פנייך, את הדרך שבה דיברת עם אחרות, כשצחקת, כשהשיחה זרמה בקלילות, אני מנסה שלא לבוא יותר כדי לא להיתקל בך, למרות שלפעמים אני נכנעת לפיתוי, […]
מתחת לשמיכות, אנחנו סתם עוד שתי בובות, שמישהו זרק לפני שנים, בגלל רגשותיו העצובים, והוא לא טרח לשכוח, גם לסמן חתך על הפנים, כדי שגם אם נופיע ברחוב, עטויות כובעים […]
אני סוגרת דלתות, כדי להתקרב לכאב, כי במובן מסוים, הוא צורב את הלב. בלי שליטה בדמעות, בלי יכולת ללכת. עם יד על הפה ונשימה מואצת. מלא זיכרונות מציפים את ראשי, […]
אני מביט בך כשאת מתרחקת. כל פעם שאנחנו נפרדים אני מרגיש כאילו חתיכה ממני נעלמת. אני זוכר את הפעם הראשונה שבה ראיתי אותך, את היית כל כך זוהרת ויפה, אני […]
החזקתי את העיפרון, חושבת מה לכתוב. מאז שהתחלנו לדבר הכל נהייה מסובך יותר ויותר. אני כבר פחות ממוקדת ויותר מרחפת- ולא, זה עדיין לא רמז לרגש נסתר שרוצה להתגלות. אני […]
קולך חמים לאוזני בטלפון. רך ועדין ובטוח, ותמיד יש רעש של אנשים מסביבך, אף פעם לא לבד. לפעמים אני מאחלת לשמוע את השקט, סתם כדי להרגיש כאילו שאנחנו לבד. לפעמים […]
לאבד מישהו אהוב, מישהו שהוא חלק ממך, אני לא מסוגלת לדמיין את הכאב הזה. האמנם הדמעות זולגות מעיני כמעט ללא הפסקה, אך הכאב שלי הוא לא כמו הכאב שלהם. חללים […]
ידיו של פרסי נכרכו סביב הרוח חסרת הראש. הוא הרגיש איך רגליו מתחילות לזוז בתנועות ריקוד. עיניו התרוצצו הנה והנה, מחפשות את אנבת'. אנבת' היתה בדיוק באותו מצב כמוהו, רק […]
רק התחלנו לדבר, אז זה היה בערך באותו זמן, כשהתחלתי להתחבא מאחורי עצמי. הפסקתי לנסות להיות אני והתחלתי לנסות להיות מישהי שאני לא. נשמע נדוש, אבל זה נכון. אחרי כמה […]
היא פרשה את ידיה לצדדים, מטה את ראשה לאחור בנינוחות. שמלתה נפרסה סביבה, נעה לפי קצב תנועותיה. היא היתה מלכת הבמה, תנועותיה הקלילות כובשות את כולם, משאירות אותם פעורי פה, […]
כמו מין שתיקה עמוקה שמלווה אותנו, מרחפת סביבנו ולא עוזבת. הסטתי את פניי ממך, לא יכולתי להרים מבט, לא העזתי. אתה התנשאת מולי, כל פארך וקומתך, ועיניך שחדרו את נשמתי. […]
בזמן שנפלתי מטה, ראיתי אותך, לא היית בדמות איש או אישה, לא היית בדמות שהעין יכלה להיאחז בה. היית אני, אתה, נפש טהורה, היית הפשטות של כל דבר, העדינות, הרגש, […]
איכן שהזמן נעצר, ועלי הסאקורה עדיין עומדים באוויר, וידיך עדיין נתונה בידי, איכן שהיינו מאושרים. כשלא ידעתי בדידות וצער, כשלא ידעתי מהי אהבה, הכל היה קצת לפני שהכרתי אותך, קצת […]
זה כמו סכין לב, נעוצה עד הסוף. מעולם לא חשבתי שזה יהיה כל כך כואב, לנסות לשכוח. זה היה טיפשי מצידי, לפתח רגשות, לחשוב שיכול להיות שהכל ישתנה, שלאנשים אכפת, […]
אתה תדע לתקן את כל הדברים השבורים שבי, כמו להקשיב לתקתוק של שעון, ותחזיק את ידי ותחמם כשקר לי, במחווה עדינה של אדון. אתה תיכנס עמוק אל תוך נשמתי, אני […]