הסיפורים של יובל
פעם היו לי חלומות, כאלה של ילדה קטנה עם עיניים גדולות ומבט שובר לבבות. אני עדיין חושבת על זה לפעמים, על איך שעננים מרגישים או על מי מדליק את פנסי […]
לא רוצה לדבר לא יכולה להפסיק לשקר רוצה שתראו רוצה שתשמעו תקשיבו לי תביטו בי תתאמצו יותר מה יכולה להגיד ילדה שלא רוצה לדבר קשה לי לבקש קל להתייאש ואיך […]
יש ימים שאני תקועה בהם. פשוט ככה. קמה בבוקר-תקועה מסתכלת מהחלון של ההסעה-תקועה יושבת על הכיסא בשיעור-תקועה חוזרת הביתה-תקועה אוכלת צהריים-תקועה וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו הוא כמה שאני […]
הייתי רוצה לעשן, הייתי רוצה להרגיש את ההקלה והשחרור שאנשים מספרים עליהם, גם אם רק לרגע. ולא אכפת לי, לא אכפת לי שזה רע, ושזה פוגע בי, כי אם זה […]
הייתי רוצה שמשהו לא יהיה בסדר. הייתי רוצה שתהיה לי בעיה אמיתית. אבל אין לי, ואני משוגעת כי אני מרגישה שיש לי. אני משוגעת כשאני חושבת שאני חולה וכשאני אומרת […]
לפעמים אני רוצה לברוח. לפעמים אני רוצה לקחת את הרגליים שלי ולגמוע מרחקים ארוכים כאילו היו צעדים ספורים. ואני עושה את זה, לפעמים, אני יוצאת מהבית, ואני רצה. אבל זו […]
אני צריכה לשמוע את זה רק פעם אחת. פעם אחת תספיק. אם תגידו את זה, אני אדע שלא רק אני רואה, וזה כל מה שאני צריכה. יכול להיות שזה לא […]
אתה יכול להגיד את זה, אתה יכול לחזור על זה שוב ושוב ולציין את זה בכל הזדמנות שיש. אבל אתה צריך לדעת שיש לזה מחיר; והמחיר של המילים האלה שאתה […]
למה כולם חושבים שהם יודעים מי אני? למה כל מי שאומר עליי דברים טועה? למה כולם מתנהגים כאילו אני טיפשה שלא מבינה מה קורה סביבה כשאני יודעת בדיוק מה מסתירים […]
הייתי מוכנה לחכות. אני עדיין מוכנה לחכות. אבל אתה יודע, הזמן כבר נגמר, ולמרות שהחופש שייחלנו לו כל כך הגיע ואיתו שנת הלימודים המייגעת נגמרה, למרות זאת נשארו לנו ימים […]
אומרים שלשתף זה טוב. אומרים שכשאתה משתף אתה מרגיש כאילו ירד לך משקל מהכתפיים. אומרים שכשאתה משתף אתה מפיג במעט את הבדידות. אז למה אני מרגישה חשופה ופגיעה? למה הבדידות […]
זה יום של ריקנות. של זעקות כאב. ביום הזה אסור לילדים להשתולל, לחייך או לצחוק. גם לנו אסור. אסור לכולם. ככה זה, אסור. כשמישהו מת הוא משאיר אחריו חלל ריק, […]
אם הייתי יודעת שתהיה בסדר כבר הייתי עוזבת. היו לי את החיים שתמיד חלמתי עליהם-בית קטן, בעיירה קטנה גם היא שמשקיף אל הים. הייתי נוסעת על האופניים שלי בכל בוקר […]
את יודעת, אם הייתי יכול לשכוח אותך זה היה נפלא. אם הייתי יכול לשכוח פיסות קטנטנות ממך הייתי מסופק. הייתי רוצה לשכוח את החיוך היפה שלך שתמיד נע בין עצב […]
יש אנשים שמעולם לא רציתי לפגוש. יש אנשים שנתקלתי בהם בטעות. יש אנשים שלידם מותר לצחוק. יש אנשים שאתה יכול להגיד להם כל מה שאתה רוצה. יש אנשים שהעצב בעיניים […]
אולי מה שגרם לי לרצות לזכור לא היה הזיכרון עצמו, אני מניחה שהוא לא עניין אותי כל כך. אני חושבת שמה שרדף אותי היה דווקא הרצון להתגבר. זה היה הרצון […]
רצתי, ברחתי מהם. לא רציתי לעזוב אבל הייתי חייב, רציתי לחיות. מצאתי מקום להתחבא בו; מאחורי סלע גדול בשולי היער. התיישבתי וניסיתי להסדיר את הנשימה שלי. הזכרונות הציפו אותי, ואיתם […]