הסיפורים של s.h. geffen
"סלחתי לשוש." ענתה לו חן בחיוך עצום "כעת, התוכל לקחתני בחזרה לביתי?" "אם זו בקשתך." "אכן. אכן כך." בעיניי חן לא עבר רגע וכבר מצאה עצמה קופצת דרך חלון הזכוכית […]
בעודה נישאת במרחבים אל הברזלון הקר והבודד ליחותיה של חן נתגלגלו אחת על השנייה. ליבה אדומה ורוטטת לוחשת בה כי העת להתעורר הגיעה, זמן רב מדי פחדה אך מסעה קרב […]
לא הספיקה חן לסיים מילותיה והפקפה צהל ובדהרה הגיע לשכונת השיש הצפונית, מביא אותה לשדה ריק. "מה לך סוס פרא? הרץ אתה מן השאול?" "איני סוס גברתי, זאת כבר אמרתי. […]
"אכן, הגענו במהרה לכתובת, וכבר בתוך הרשת חזינו בו מקשיב למקלט שידורים שהצליח לחבר בתא הקטן ואשתו עומלת על להבת הגז מתקינה להם ארוחת ערב. כשדפקנו הוא ראה זוג שוטרים […]
"אז מה דעתך?" שאלה הפקפה. חן בלעה במהירות פיסת מאפה זהוב ושיתפה בתחושותיה "סיפור נאה." אמרה בקצרה ונגסה במאפה שני, הפקפה עצר לאור תשובתה הקצרה, טוען שלא הייתה תשובה כי […]
'הנקודה? אתה לוקח אותי למתחם קליעה למטרה? דבר ברור.' 'אבל למה שאהרוס את ההפתעה?' תוך רגע קפצתי לגגון מסעדה ולאדן חלון, עולה קומה אחר קומה עד שבתנועה חדה קפצתי מהקומה […]
הפכתי לדבורה ושנינו עלינו לקומה הגבוהה באזור. כשמצאנו פינה מלאה שטח הפכתי צורתי לאחת מאותן אנפות ענק שטסות מעל למדבר בדרכן למים וישי קפץ עליי. טסנו עד לכיכר הנחושת הרחוקה […]
שנתי הטרופה כאהובתי בנערות. אני חושק בה אך היא ממאנת לבוא, רק בשעות שאיני ער מתגנבת למיטתי, ובבוקר נעלמת בלי שחזיתי בה, ובימים בלעדיה היא כל מאווי, ולמענה מעשיי כולם […]
חן עלתה על גב הפקפה, מצפה מראש לבאות. "עליך להבין שאין טעם לברוח מצרותייך. חושבת את כי בכך שתתרכזי בטוב העולם יתקן את עצמו או שמשהו בתוכך ישתפר, אך זה […]
עמדו השניים בדממה מוצלת רגעים ספורים לפני שהפקפה נאנח ואמר לחן שתעלה עליו. למרות זאת הוא לא רץ כמקודם אלא צעד במדבר הקר בצעדים קלילים, יודע שחן חייבת לומר משהו. […]
כשהגיעו ללב המדבר ירדה חן שכבר התרגלה לבחילה ובהתה בסביבה. הם עמדו לפני שביל צר, רוחבו כרוחב אדם, כה קצר היה שחן יכלה לגמוע אותו בשני צעדים והנה עליו ארבעה […]
היא הניחה את ידה על שערותיו, חוטים דקיקים כמו נארגו יחדו למגע רך ושחור כלַיל. חזהו היה שרירי מרוב שנים בהן התרוצץ חופשי. על אף גידיו, רגליו היו דקיקות, ארבעה […]
אז כמו שציינתי בפרסום הקודם, עוד מעט אוציא מהמגירה את "יומו של הפקפה", הממשיך הרוחני ל"בית הפרחים". אך קודם, כמה פרטים חשובים שכבר הזכרתי: 1)הסיפור אינו מתרחש ביער הפרחים, אלא […]
זהו, אני לא יכול לחכות יותר. עבר יותר מדי זמן מאז שפרסמתי משהו, ועם כל החששות כדאי לנסות, לקפוץ למים. אז ככה, לאלו מכם שזוכרים סיפרתי שבתיכנון ישנם עוד סיפורים […]
שלומות לכל ידידיי, בידיי חדשות טובות ורעות. מן הצד האחד אני גאה לספר לכם שהסוף של בית הפרחים עוד לא הגיע, לפחות לא באופן שאתם חושבים. אתם רואים, תכננתי עוד […]
רימון רחמים בן השמונה שיחק בקוביות שלו בתוך הבית, אמו אסרה עליו לצאת לשחק עם חבריו על אף שעונת הגשמים כבר חלפה, היא חששה שיחליק בבוץ או גרוע מכך. אחיו, […]
אחרי ששתלו את הפרחים במעבה היער חזרו אירוס הארגמן וכל שאר הפרחים לביתן, כעת שאחת מהן מתה הבינה אירוס הארגמן שהבית מקום של מוות הוא, אך עם זאת היא זכרה […]
ראובן לבסוף מצא אותה, כאשר רק הגיע לביתו הוא לא שמע דבר פרט לרחש הדלת הסובבת על צירה. הוא רץ בין כל בתיי העיר שואל היכן היא, ולגברים אף סיפר […]
מספר ימים לאחר מכן היא ושלוש מאחיותיה שומרות הסוד נכנסו בחזרה לחדר ומצאו שם גופה נמקה ויבשה. עורה הלבנבן של חלמונית הצהיב והתקלף, מחלפותיה הצהובות נשרו כולן ומחזייתה רק השלד […]
מישדישה פתחה ללאה את הדלת. ברגעי אימה שכאלו, כשאירוס הארגמן מצאה עצמה מפוחדת וחסרת אונים, כמו שכאייל ניסה לנגח בה את קרניו או כשהמון זוגות עיניים בהו בה ברגע זה […]
"מזל טוב, נולדו לך תאומים." ראובן עמד מולם מוכה הלם, אז השניים משכו אותו בעזרת אותו ערסל זרועות שלפני קרוב לשנה גררו אותו בעזרתו לעבר בית הפרחים, הפעם בדרכם לבית […]
בזמן שמישדישה שכנעה את ראובן שיתלווה אליה לארוחת צהריים, לאה בדיוק חלבה את אחת הפרות כששליח ניגש אליה בחשש. "סליחה? גברתי?" בלי שתסתובב לאה פנתה אליו "כן יקירי?" "בדיוק הבאתי […]
לצד הלילות מלאי הזיעה של בעלה, לאה הייתה המאושרת שבאדם. הפרות שלה התרבו עם פריו של השכן ולה כבר לא הספיקו הידיים לחלוב את כל הבהמות שנולדו. במהרה היא שכרה […]
למחרת ראובן ולאה נישאו, הוא העניק לה טבעת חלודה שעברה דורות במשפחתו ושבר כוס זכוכית. כולם צרחו משמחה כשראובן נישק את הכלה וזו אספה אותו בידיה השריריות מהחליבה ולא שחררה. […]
זה קרה לפני שנים. ביער ירוק בזמן פריחת הרימון האדומה. בעיירה הצנועה שליד המעיינות החמים הלכו להם שלושה חברי ילדות על פני הכיכר המרוצפת אבנים לבנות מכוסות בטחב בשעת לילה […]