הסיפורים של רותם הורן :)
אני מחכה לשעות איתך לשעות בהן היינו מבריזיםואני הייתי מוחה אך בסוף נכנעתי לרגשות האוהבים ואולי נשב שוב תחת עץ התאנה ואולי תתנגן ברקע שוב אותה המנגינההמנגינה מפעם, ואולי עוד […]
כל האנשים מסביבי צוחקים. אני צוחקת יחד איתם, אבל הם לא יודעים שזה צחוק מזוייף. כל דמעה, היא דמעת עצב בניגוד למה שנדמה להם. אני מקובלת, שמחה, צוחקת, רוקדת, מתעמלת, […]
״אני רואה שאת נהנית,״ הרופאה נכנסה ועמדה מול קים. קים מתחה את צווארה לראות את הטלוויזיה שהוסתרה על ידי הרופאה ומלמלה בחוסר סבלנות ״כן.. בטח.״ הרופאה חייכה והתיישבה ליד קים. […]
כשאתם רואים ילד שמן אתם צוחקים עליו. אבל אתם לא יודעים שהוא חולה במחלה שגורמת לו להשמין. כשאתם רואים ילדה לא מאופרת אתם אומרים שהיא לא נשית. אבל אתם לא […]
הימים חלפו ורונה וג׳ול נהיו חברות טובות יותר וקשורות יותר בכל יום שחלף. החורף בא וג׳ולי ורונה הרבו במשחקי שחמט. ״ו… מט! בפעם השישית!״ צעקהג׳ולי ורונה נאנחה. ״ לא הוגן.״ […]
״עוד מעט,״ אמרה הרופאה. קים התיישבה באיטיות על מיטת בית החולים. מסביבה היו רק רופאים- מה שבשבילה היו אנשים עם חלוקים, שאומרים לך ״עוד מעט תבריא״ אבל לא עושים כלום.לא […]
המון אנשים רקדו סביבי. הם צרחו את מילות השירים והתחרפנו לגמרי. רוני ואני היינו חלק מהם. עם כל השמחה שלי, סוף סוף להיות בהופעה של וואןדי, נראה לי קצת חשוד […]
"איך היה היום בהופעה?" שאלתי את נייל."היה בסדר, אבל אני נורא מותש. מאחורי הקלעים היו יותר בנות מהרגיל והן לא רצו ללכת…" נייל ענה לי וחייך חיוך גדול. "את באה […]
הרופאה ניגשה אליי והביאה לי תרופה. "זה יחזק אותך!" היא אמרה לי לאחר שראתה את הבעת פניי. "חייבים?" שאלתי."חייבים." היא אמרה. שתיתי את התרופה באיטיות. טעמה היה מין מנטה ועוד […]
פילסתי את דרכי ברוח הקרה. הדמעות זלגו מעיניי ללא הרף, וליבי לא מיהר להיתקן מאירועי הדקות האחרונות. התיישבתי על ספסל חום. השעה הייתה 7 וחצי בערב, כך מסר הטלפון שלי. […]
"זה או זה?" הראיתי את השמלות לשירז. "אמ…" היא בחנה את השמלה הוורודה. "את השחורה", אמרה לאחר הרהור קצר. "טוב," אמרתי ונכנסתי לתא המדידה. "וואווו!" קראה שירז כשיצאתי, לבושה בשמלת […]
תיק תק תיק תק תיק תק תיק תק הרבצתי לשעון המעורר שלי וקמתי באיטיות לבדוק את השעה. 7 וחצי. שיט. הוא עדיין מחובר לשעת בצפר? אוף. "חופש עכשיו, ישנוני!" צעקתי […]
למה אנשים לי לא מספרים? למה ממני דברים מסתירים? למה תמיד אנשים בוכים ואומרים׳אם הוא היה כאן איתנו…׳ אבל, לאן הוא הלך, מה הם חושבים? הרי אמא אמרה שהוא עוד […]
היא נכנסה לכיתה בחשש. הדלת נפתחה בחריקה וג׳ולי, מלווה מבטים, לחשושים וציחקוקים, עמדה מול מורתה. המורה שאלה לשלומה של ג׳ולי וזו שיקרה באומרה: ״הכל בסדר״. המורה חייכה והפנתה את ג׳ולי […]
"8 וחצי. פארק הגליל." ראשי הסתחרר בעת שקראתי את הפתק. התבוננתי אל השמיים. זה לא ייתכן. זה רק אני, או שדמיינתי מטוס סילון כותב בשמיים "אוהב אותך,אן" חחחחח זה רק […]
אני מחכה. טיפות עדינות זולגות על החלון ואני מחכה. דמעות מלוחות חוצות את לחיי באיטיות ואני מחכה. הזמן עומד מלכת ואני מחכה.נשימותיי נעתקות עם כל רחש ואני מחכה. מחכה לך. […]
לא יכולתי לסבול את זה. זה היה נורא. מאז שטום … ה-… הלך, חלפו כבר כמה שבועות. מאז,אני רק מתדרדרת יותר ויותר בלימודים,ובקושי יוצאת מהבית. הציונים שלי עומדים על 60,כשתמיד […]
כשהגעתי הביתה זרקתי מהר את התיק על הרצפה ורצתי לחדרי. דלתי חרקה קלות וטרקתי אותה מאחוריי. ניגשתי אל שולחני הוורוד ופתחתי את המגירה בידיים רועדות. הרמתי אאת הסכין. זה היה […]
ניסיתי להיאבק בדמעות שצרבו בעיניי. התקשיתי להאמין.העיניים ששיקפו תמיד את דאגתן,האוזניים שנפתחו תמיד למשמע כאבי.הלב החם שהיווה מחסה לנשמתי. כל אלה הלכו. ולא,לא למכולת.והם לא יחזרו עם חלב ביד. הם […]
ישבתי בחדרי וציירתי. ציירתי על עולם-בו לא שופטים אנשים. בין אם במשקלםבלבושםבבחירותיהם או רצונותיהם… עולם בו אין אנשים שונאים. עולם בו לא משנה מה תאמר יכבדו אותך. לא משנה מה […]