הסיפורים של rock girl
זה הבן אדם האחרון שליזי רצתה לראות כשהיא הסיטה את וילון המיטה. הוא ישב על קצה המיטה עם פנים מדממות והישיר אליה את עיניו הכחולות כשהיא הופיעה. עיניו התעגלו בהפתעה. […]
היא הסתכלה עליו בהערצה כשהוא התבדח עם חבריו. הוא עמד במרכז העניינים, בטוח, זקוף, תמיד מוכן להצחיק. הוא אהב את תשומת הלב. עיניה הביעו אהבה גלויה, אהבה עורגת, כמעט לכולם […]
אני ממשיכה לחשוב עליך, מנסה לדמיין בראשי את פניך, לשמוע את קולך בראשי, להקשיב להגייה של המילים שלך, למבטא שלך, להקשיב לקולך מבטא את שמי, לראות איך עיניך הביטו בי, […]
המחשבות מתרוצצות בראשי, מחשבה אחת אחר השנייה, רודפות זו אחרי זו, כמעט עפות, ללא שום אדמה לעמוד עליה, ללא שום קו שיחבר ביניהן, אך עדיין, הן שם, נוטפות חום, בוערות […]
ראיתי אותה כמעט כל יום כשזרועו על כתפיה, ברכושנות מסוימת ובזחיחות מתפרצת. היא היתה נגררת אחריו לכל מקום, כאילו היתה חפץ, כאילו היתה כלום. הוא לא היה טוב בשבילה, הוא […]
אני מדמיינת אותו לוקח אותי לפינה, שולף מתנה ומושיט לי. זאת שרשרת כסף עדינה, מנצנצת באור השמש החודר דרך החלון הפתוח. אני מופתעת, מביטה בו כמעט בהלם. זה בשבילך, הוא […]
"מה לעזאזל חשבת לעצמך?" אימא שלי היתה זועמת. ישבתי בסלון של הבית שלנו לאחר הערב עם ג'ק במסלול ובפעם הראשונה בחיי ספגתי צעקות מהוריי. "זה לא מתאים לך בכלל, הייזל," […]
"אימא אני יוצאת עוד מעט," אמרתי לאימא שלי שישבה בסלון וקראה ספר. "לאיפה?" היא לא הרימה את מבטה מהספר. "סתם עם ידיד," עניתי לה וניסיתי להישמע כאגבית ככול האפשר כדי […]
ג'ק הופיע למחרת עם פנים חבולות ופנס בעין. הפנים שלו היו מלאות בפצעים והעין השמאלית שלו שהיתה כחולה-שחורה היתה רק חצי פקוחה. כול היום בחנתי אותו וחיפשתי אותו בעיניי, תוהה […]
הם היו שונים מאוד. הם ידעו זאת מההתחלה. ההבדלים ביניהם היו עמוקים מדי, ברורים מדי, ראוותניים מדי. אבל הוא ראה את החיוך התמידי והתמים שקרן מפניה, והביישנות הנשית שאפפה אותה […]
ישבתי על ספסל בפארק היחיד שהיה אצלנו בעיירה ועשיתי שיעורי בית במתמטיקה בשעה שמישל ישבה לידי ובחנה את האנשים מסביב בשעמום. מישל היתה החברה הכי טובה שלי מגיל עשר. לשתינו […]
ג'ק גריימס היה בחור שאף אחד לא העז להתקרב אליו. הוא היה ילד מבית הרוס, הורים גרושים ואבא אלכוהוליסט ואלים. הוא היה הילד שישב מאחורי הכיתה וזרק מחקים על ילדים […]
הוא ידע. עיניו הראו תיעוב מסוים, מנסות להבין אותי, למה עשיתי זאת, מה השתנה בי… החדר היה קר, כמוהו, קירותיו היה לבנות וחסרות ייחוד, לא היו שום מסגרות של תמונות […]
יש אנשים ריאליסטיים ואנשים חולמניים. השאלה הצפויה פה זה למי מהם אתה משתייך? בן אדם יכול להיות הרבה דברים, הוא יכול להיות בעל אישיות רגועה או תוקפנית, אסרטיבית או פאסיבית, […]
"אין דבר כזה," הוא ירה לעברי בתשובה בעודו לוגם מכוס הבירה מולו. "כשבחור יוזם אינטראקציה עם בחורה, זה כדי להשיג משהו, אם זה סקס, אהבה או סתם כדי להקפיץ את […]
הוא אהב אותה. הוא לא יכול היה להסביר למה הוא אוהב אותה, למה הוא מאוהב בה, איך זה ייתכן שהיא שברה את חומותיו כאילו הן היו רק זכוכית? איך זה […]
פקחתי את עיניי אל האפלוליות של החדר הזר. זה היה חדר באכסניה היחידה בעיירה; חדר קטן צבוע בלבן עם טלוויזיה שטוחה תלויה על הקיר מול המיטה, שתי שידות משני הצדדים […]
ישבתי על יד הבר בפאב כשכוס בירה חצי ריקה מונחת לפניי. היתה לי הרגשה מוזרה להיות בעיירה הזאת שוב. עברו כמעט חמש שנים מאז שעזבתי למכללה ועזבתי את הבית; הייתי […]
אלו היו ששת החודשים האחרונים שלי בתיכון "הלמייט"; עמדת לעזוב בסתיו הקרוב לאוניברסיטת ניו יורק ולא יכולתי לחכות לשים את העיירה הזאת מאחוריי. אל תבינו אותי לא נכון, לא היתה […]
זה היה בקיץ של 1990 כשזה קרה. המחשבה על הלילה ההוא עדיין מעבירה בי צמרמורת, גורמת לשערותיי לסמור בהרגשת חרדה שנטועה בי עמוק. אני יכולה לראות הבזקים של תמונות מאותו […]
צפיתי בה פוסעת ברחוב מולי ביתי כמעט כול יום, בדרכה לבית הספר, שיערה השחור הארוך פרוע על כתפיה, התיק על כתפיה ועורה החיוור כמעט נוצץ על פני אור השמש. היו […]
ליאם: לעזאזל. חרא. למה אמרתי לה ככה? מה לעזאזל הבעיה שלך, ליאם? כשנזכרתי בהבעת פנים שלה הרגשתי בחילה עזה. לעזאזל. חרא. לא הצלחתי לישון כול הלילה. הפנים של האנה חזרו […]
ליאם לא חזר לבית החולים למחרת. הרופא שחרר אותי בשעות אחר הצהריים וחזרתי הביתה עם הוריי שהתנהגו אליי בצורה מרוחקת ומנוכרת להפליא. אימא שלי לא חזרה לצעוק עליי או הזכירה […]
פקחתי את עיניי וראיתי שאני בחדר אפלולי. לקחו לי כמה רגעים להבין איפה אני ומה קרה. הסתכלתי על הזרוע שלי וראיתי שקית נוזלים מחוברת אליו בעירוי. כשהרמתי את ראשי מהכרית, […]
בתשע בערב הייתי בחדר שלי עם הנרי ששכב על המיטה שלי והסתכל עליי מחליפה בגדים. "מה לובשים בכלל למסיבות?" נהמתי בעצבנות בשעה שנדחסתי אל תוך שמלה שחורה צמודה שהגיעה עד […]
לפעמים בדידות מתגנבת אליך מאחור, מבלי שתדע, מבלי שתרגיש; מגששת, מחפשת, צובטת ומקנטרת… היא מנסה לבדוק את הגבולות שלך, מנסה לראות אם אתה יציב מספיק כדי להתמודד איתה, אם היא […]
היא היתה ילדה טובה. היא היתה אחת המצטיינות בכיתתה, תמיד עזרה לאימא שלה לנקות את הבית, אף פעם לא התחצפה להוריה או למוריה, ניסתה לעזור לחבריה בשיעורי הבית שלהם ולהתכונן […]
היא דיממה על הרצפה. היא ראתה את טיפות הדם נוטפות מפרק ידה המוכתם אל הרצפה הלבנה המלוכלכת. היא השעינה את ראשה על קיר התא והתענגה על הכאב החד והשורף; נשימותיה […]
הפעם הראשונה שחוויתי שברון לב היה בגיל 19. למדתי במכללת אורגון והיה לי שיער ארוך ושופע ששמרתי עליו באדיקות; לא הרשיתי לספריות במספרה לקצר אותו יותר מהדרוש. אהבתי את השיער […]
הייזל 24.9.2014 בסיום האימון הראשון שלי עם נבחרת המעודדות, היו לי כתמי זיעה מתחת לבית השחי, הלב שלי פעם כאילו הרגע סיימתי ריצת מרתון, והרגליים שלי רעדו, צורחות עליי להפסיק […]