הסיפורים של ramua chbbar
"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!" אחרי למעלה משנתיים של כתיבה (עם הרבה הפסקות באמצע…) העליתי זה עתה לאתר את הפרק האחרון של "ארבע הסגולות", לפחות של הכרך הראשון בסדרה… את […]
שבוע אחר שפקחה סוני את עיניה ניצבו בני החבורה על מדף הסלע לפני שערי מגדל המחוללים. אדון המחוללים הגיע להיפרד מהם, ומשני צידיו עמדו יכין ובועז, שומרי המגדל. אפילו מחוללת […]
"איפה אני?" פיהקה סוני והרימה את ראשה בלאות, "מה קרה לי?" "סוני!" זינק ישון ממושבו שלצד מיטתה, "התעוררת!" "כמה זמן ישנתי?" "היית חסרת הכרה שבועיים שלמים, כבר חששנו שלא תתעוררי!" […]
"חיננית, יקירתי! איפה היית כל הזמן הזה? התגעגעתי אלייך כל כך!" ישון וסוני הופתעו לראות את חברתם התמירה רצה כילדה קטנה לחבק את האישה הזקנה שעמדה בסינר מאובק מאחורי שולחן […]
שער גדול ניצב לפני שני הנערים. מכל צד ניצב עמוד שיש גבוה, וכשני מטרים מאחוריו ניצב עמוד נוסף. כל זוג עמודים היה מחובר בראשו בקשת אבן מעוטרת תחריטים. מעל כל […]
"נצר רך אך נורא / זכר אף נקבה, יעלה מן הבור / יתקומם מן האש. יושיט את ידיו / בעיניו הוא יביט, את הארבעה ירומם / יאחד את האור." "סלח […]
פרק ה – | "החרב הזאת המתינה לך זמן רב," נשמע קול עדין ורך כפלומת תינוק. קנניאל הביט לצדדים, תר במבטו אחר מקור הקול, אך מלבדו ומלבד הדרקון לא ראה […]
"ישון, חיפשתי אותך בכל מקום, איפה היית?" הנער, שהשקיף אל עבר האגם דרך חלון מעוקם, הסתובב לאחור ותהה איך הגיעה הנערה עד אליו בלי להשמיע כל רחש על מרצפות האבן […]
"עכשיו תסבירי לי – את נורמלית?!" שתקתי, הושטתי את הקערה, וחווה מזגה לי מנה שנייה מהמרק המהביל. רק לפני כמה דקות הגעתי אליה. לא הייתי יכולה לסבול עוד בארמון, הרגשתי […]
הכלב סיסרא הוא באמת כלב נורא ואיום. הוא גדול, שחור ומפחיד. יש לו שיניים גדולות וחדות. וכשסיסרא נובח – כל הרחוב רועד! אבל הבעיה הגדולה ביותר בסיסרא היא שהוא שונא […]
דיה וישון ישבו על סלע גדול המשקיף אל האגם. המים היו שלווים, והשמיים בהירים. ישון נזהר שלא לשבת קרוב מדי לאחותו. הנער הבין שכדאי לו לתפוס מרחק זהיר מאחותו אחרי […]
בלי משים, רכנו ישון ודיה קדימה, כדי לשמוע טוב יותר את דבריו של האיש הזקן. אך לא היה צורך בכך. קולו של אדון המחוללים נשמע היטב בחלל החדר, אף שלא […]
פֻּצְ'קִיק, אחיה קטן של שושנה, הוא חתול שובב מאוד. החתול הקטן אוהב לעשות דברים מסוכנים, שכל האחרים פוחדים לעשות. לא אכפת לו מה כולם אומרים, הוא חושב שבגלל המעשים המסוכנים […]
תמר ושושנה רצו ורצו בחושך, עד שנפלו לתוך שלולית גדולה. חתולים שונאים מים, בייחוד בלילה קר ורטוב שכזה. כשיצאו מתוך השלולית רטובות לגמרי, שמעו החתולות קול חם וידידותי פונה אליהן, […]
פרק ד – החרב הזעירה | כשאפף העשן את ידיו של קנניאל, הרגיש הנער הרגשה מוכרת אך ישנה, כזאת שלא הרגיש כבר שנים רבות. העשן התעבה והתמצק בין ידיו, ודקירה […]
כשנכנסו מחוללת הברק עם הנער והנערה אל לשכתו של אדון המחוללים, מלווים בפרח־אור, כבר המתין להם שם חסר סבלנות האיש הזקן בלבושו המרושל. לפניו ישבה דיה בעיניים מזוגגות, מותשת עדיין […]
פרק ג – הדרקון הקטן | קנניאל משך את הידית אליו, ודלת נפתחה לפניו. מאחורי הדלת ראה יצור קטן ומרחף, המביט בו בסקרנות. קנניאל ידע שדרקון מרחף לפניו. זו לא […]
יצאתי לקראת – קצין מלחמה, והכרעתי אותו – בלי מהלומה. הסתובבתי בהרים – כשישים יום, ומצב רוחי היה – נורא ואיום. בעקבות הבטחה – נעשיתי לחוק, וכמה ימים בגללי – […]
פרק ב – בחדר האפלולי | כשהתעורר קנניאל, מצא את עצמו שוכב על רצפת אבן קשה, בחדר אפלולי וקריר. איך הוא הגיע לכאן? הנער הביט ברגלו, כל זכר לעקיצה ולדימום […]
פרק א – ביער קנניאל הראמי נתקל שוב בשורש בולט והשתטח ארצה. הנער הצעיר כבר מזמן חדל למנות את נפילותיו. קנניאל ידע שהוא יוסיף להיחבל, כל זמן שלא ייזהר בהתקדמותו […]
ברוכים הבאים לסיפורו של קנניאל הראמי! את הסיפור אשתדל להמשיך כל כמה ימים, בהמשכים קצרים של לא יותר ממאה וקצת מילים. אבל מה יהיה ההמשך? – את זה אתם קובעים! […]
הסיפור התרחש בליל סערה נורא. שושנה ואחותה הגדולה תמר בדיוק חזרו מסיבוב לילי כשתפס אותן הגשם. הן התחבאו מתחת לעץ פיקוס ענק ועתיק. מתחת לענפיו הארוכים ומלאי העלים של העץ […]
אוף, למה הסכמתי שוב להיות הפראייר של החבורה! הפעם זה היה התור של חרבונא, אבל הסריס הזה יודע תמיד להתחמק איכשהו… "אוי לי…" כך אמר, "יש על הגלימה שלי כתם […]
עָבַרְתִּי מַסָּע מְיַגֵּעַ – בֶּן יָמִים רַבִּים, בְּלִי לִצְעֹד בְּעַצְמִי – כְּמוֹ הָאֲחֵרִים. מִן הַמִּסְגֶּרֶת – לֹא סַרְתִּי כְּלָל, וְכַמָּה טַבָּעוֹת – הָיוּ לִי *לְשָׁלָל. דָּאַגְתִּי לִמְזוֹנָם – *שֶׁל חֲבוּרַת […]
ישון ושתי הנערות התעוררו מאוחר בבוקר. גופם דואב וראשם מסוחרר. אחאיים היה מסוגר בתוך עצמו, וכמעט שלא הוציא הגה. פרח־אור ביקר אותם והגיש לפניהם ארוחה צמחונית נוספת, אך לאיש מהם […]
חֲזָרָתִי הקנתה לי – שם עולם, ואני רק רציתי – שקט מכולם. לא היה קל תחילה – למי שמתחתיי, וחורבה נשארה – כשנעלמו עקבותיי. שמחה פרצה – על השחתה שגרמתי, […]
ארבע מצוות יקרות לעמנו, כולם אותן יודעים ומקיימים, נראה אם תענו לשאלותינו, ותתגלו כחכמים מחוכמים. האחת, אסורה בתכלית בכל השנה, רק ביום זה ראויה ורצויה, מגלה סודות כשנכנסת בשמחה, וכל […]
בזמן ששושנה סיפרה לכולם מה קרה בימים האחרונים, עמדו החתולים סביבה פעורי פה מרוב תדהמה. "הכול התחיל שלשום," סיפרה שושנה, "בזמן שאני ופֻּצְ'קִיק שיחקנו בחצר של משפחת רפאלוב. בדיוק כשפֻּצְ'קִיק […]
דיה נשענה על מעקה האבן והביטה מטה, אל מי האגם ששבו לרגוע. גם דיה חזרה לנשום כרגיל. הסערה שהכתה בה שכחה עם הסתלקות הדרקון השחור. ישון התקרב אליה. הנער ביקש […]
לא תמיד דייקתי – בפקודות דודי, אך יצא מזה טוב – ולא רק בשבילי. הייתי אחד – מתוך שלושה, אך הקטון איננו – כי רץ מהרה. ברעבתנות עולמית – את […]