הסיפורים של Racheli. Dahan11
אתה כל כך קר רוח ונראה כך גם. אפילו מזל טוב לא אמרת, לא נישקת, לא התרגשת, לא צעקת שאתה אוהב אותי. אתה עסוק בעצמך, בעיסוקים שלך. לא דואג, לא […]
ליבי ריק וכואב הינו שבוי בין כותלייך, בידי הרועדות וגופי הרדום מהלם חתמתי בהסכם המר. הטבעתי בדם על חותמך ורצונותייך הנועזים, החסויים, הכואבים. שינייך בהקו ומעללך חייכו אליי, רגלייך במהרה […]
מפי לא פוצעות המילים, אין פה מקום לעצמי. דאגתי במשפחתי, המתרדדת, מתגלגלת לעיניי, אוחזת ברגליי שאשאר, שלא העלם. גופי רפה, תשוש. עצבנותי העלמותי מעצמי, קושרת את איברי בחבלים שחורים, שחורים […]
אני אוהבת אותך. אוהבת אותך כמו פעם, עוד קצת.. יותר מפעם. הייתי רוצה שתראה אותי גם, כמו פעם, שתאהב אותי רק כמו פעם. לא יותר, מפעם. אני חולמת שתלחש באוזניי, […]
מכתב לאהובי .. בלי פסיק, ונקודה. הדמעות שוטפות אותי כשאני נזכרת ברגעים, בימים, בשנים שעברנו עברנו ביחד. כל האשמות שלי אלייך האזויות השקריות השקרניות, רגעי האימה והכעס שליוו אותי, השנאה […]
״טיפות זעה״ טיפות זעה זעירות, מזהירות ומבליטות את חרדתי, הפחד מחלץ את איבריי מימני, משתדלת לזהות את דמותי, למספר ולספר, להזכר באדם שבי אך לשב, מילות תפילה משתלחות אל פי […]
״ משתגעת״ נדיה חנתה את האוטו באלכסון וכיבתה את המנוע כדי לא לעשות רעש עם הלאדה הישנה שלה שהייתה מסגירה אותה לכל מקום שהגיעה, היא העדיפה שהשכנים והוריה לא יתקלו […]
כשבאתי לא ידעתי שאני מוסרת את נשמתי. לא ידעתי, שתכבס את רגשותיי בצבעים כהים ובוהקים. שפשפשת את ליבי באבן גסה ומחוספסת, עד שעינייך ראו נצצו, לא מיצמצו כפגשו בעצמותיי החשופים, […]
בדמה של אליזבת זרם רעל אף פעם לא ידעו מתי היא חולה באמת, המחלות הכי קשות יכלו להתפשט אצלה בגוף ובמחשבות ובבדיקות הכל יוצא בסדר. כבר שנים היא סובלת ומרגישה […]
״ גשם מלוח״ זה היה ביום שבת יום שחור אפור כזה מלא בגשם ורוחות, לבשתי את חליפת הטרנינג הסגולה שלי ומתחתייה עוד מעט שכבות שיחממו אותי היטב בקור כלבים הזה. […]
קוראת לך… ״בוא התקרב, אל תפחד הפסק לפחד, כבר אין לך ממה לפחד. עננים לבנים מפרידים בינונו נסה לראות אותי אני מביטה למעלה, שורקת את שריקתך קוראת לך. לבוא.. דמותך […]
״שלכת בדדה״ שלכת העלים מתעופפים ממקום למקום בגינה שלנו, דוהים לאיטם. תריסי החלונות מתכסים ומשחירים בשכבות של אבק, שנהפכים שומניים ותופסים את מקומם בכבוד רב. העורבים מכרסמים את עצי הרימון […]
״לא מכירה״ שנים עברו מאז השתנה. עיניי מביטות בו כזר לי. אכזבתי עצומה. גופי חלש ואינו יודע לפעול בכזאת מלחמה שהגבר העדין היחיד, שליטף את מחשבותיי, וקבע שאהיה מאושרת. בוגד […]
פרק א׳ ״חרדה״ שקט, חדר חשוך על מנורה מקופפת וישנה גוף תאורה חלוד, מאיר בקושי על מכשיר כתיבה ישן של דודה רוזה שמתה במפתיע ללא כל התראה וירושתה התפזרה לכל […]
״מתאבדת״ אני רוקדת לצלילי הגהנום..טוב כאן חם כאן.. כאן אני רוצה להיות. משהו שומע אותי?? אני פה….אלווו אני מספר עשרים ושמונה ואני מוסרת את נשמתי. איזה אדדדדד וואו איייי משהו […]
״בועות של סבון״ בכל לילה לפניי חצות הייתה נכנסת לירי למקלחת בבית הורייה. מפשילה מעליה את הפיג׳מה ופותחת את סיכת העץ מראשה, מפזרת את שערה הארוך והדק מברישה אותו בעדינות, […]
״ גוש קטיף״ איש אחד הוא אב לשניים, וליבו עכשיו הלום, פי שניים. אל החייל גוער, מתחנן, יהודי, יהודי, הוא צועק. יורק, מקלל, האיש כועס. אך לפתע מתעייף, האיש מתעלף. […]
אמא לדבר באוזנך רציתי שמונה עשרה בשנים. והם כיום אתמול. אמא, ההיתי מספרת לך, לוחשת אלייך, את מסעות הלילה, את פיתולי געגועי. את חולשותיי בחושך, בלעדייך. אמא, הייתי משמיעה בפנייך […]
עור גופך השזוף השתקף אל עיניי מבעד לחלון המטבח. כף ידייך הגברית קוטפת בורדים האדומים, לקט הוורדים האדומים. מפית הפרחים נשמטת מידיי. טיפות זעה זולגות את צווארך. ופטמותיי מזדקרות מבעד […]
״ ד׳ר יאשקה ״ היה זה עוד בוקר מלא יצרים ותחושות גדולות בגוף אחד קטן. עור גופה בהיר וחלק ומבנה גופה צר ומחוטב, שדייה זקופים ופטמותיה זקורים. זוג שדייה המנומשים […]
״אני לא פוחד״ אני זוכרת שאמרת ״אני רק לא יודע מה יהיה״ נאנחת שכבת, ישבת, קמת, לא אמרת דבר. כולנו ידענו שזה לא היה תלוי בך. ״תהיה חזק תאמין אתה […]
ראש כואב. שיניים משקשקות. נשמה מרוחה, מעוכה. בלב נמס החומר התאדה. רק שברים בזכרון של אהבה. צומחים בך. שברים חותכים. מחלישים אותך. ללכת לחיות. מחלחלים במחשבות. השאר. קוראות בך. ״נהר […]
עידית הייתה מתעוררת בכל יום לכאב חדש. גופה היה רזה ועצמותייה בלטו בכל חלקייה, לא פעם חשה שהיא נעלמת.מראה שחורה הייתה המראה שבדרך כלל הביטה בה.אף אחד בסביבתה הקרובה של […]
אתה מנגן עליי תשוקותייך. מטיל עליי זעמך. נושך בשפתייך בגסות. וגומא את דמך. הבט אדוני הבט נא בי. גופי רוקד בין אצבעותייך והן זרות. קרות. מחוספסות. פוצעות בי מדממות אותי […]
שקט, חדר חשוך על מנורה מקופפת, גוף תאורה גבוהה, מכשיר כתיבה ישן, על שלוחן עץ מגולף ובלוי שליווה אותי לפניי המון שנים בחדר ילדותי. עצב נכנס בי, עצב זהו מקום […]
״סבתא״ סבתא רחל ידעה בתוככה שלא תבוא על משכבה אך בקשתה הייתה נועזת,ומוגזמת חדולת ברירה,כשעלתה ארבע קומות אל ביתינו בשכונת שיכון בבאר שבע. הייתה זו הפעם הראשונה שהגיעה אל ביתנו, […]
״ממהרת״ ״המאומץ״ במקום לדבר מילים כתבתי לך שיר, מתגנב ברדת החשיכה, קופץ מעכות מטפס אל חלונך, קורא לך, כמעט לוחש, נושק על לחייך, מחייך לך, עוד מעט אלך,לא תתעוררי משנתך, […]