הסיפורים של puma161
מיס ריד, לא ישנת כל הלילה?" שמעתי את קול המורה קורא וקפצתי בבהלה, מרימה את ראשי מהשולחן. כל הילדים בכיתה התחילו לצחוק. לא הבנתי למה היא קוראת לי בשם משפחתי […]
"בוקר אמא!" אמרתי לאמא שלי בחיוך כשירדתי מהקומה העליונה בבוקר למחרת. "את לא נשמעת נלהבת במיוחד, מה קרה?" שאלה בדאגה. אמא שלי הייתה אישה מקסימה, קרה ומרוחקת אך בכל זרת […]
"תגידי, את זוכרת מה יש בתוך הבית?" שאל אותי דניאל. "לא. אני רק יודעת שזה יותר גרוע ממה שבחוץ," עניתי. "את יודעת לפחות איפה לוח הבקרה?" ניסה עוד משהו. "כן, […]
"שתי דקות לחצות." הגשתי צורך לציין. "מעודד…" כבר ראיתי את הבית מרחוק. קצת קשה לפספס אחוזה ענקית בת ארבע קומות מוקפת בחומת אבן ושער ברזל בכניסה. הרבה אמצעי בטיחות, הא? […]
טוב, לרשום לעצמי: לעצום עיניים בעת הצניחה למותך, 'לא עוזר'! עזבו לא משנה… לא נרגעתי גם כשעיני היו עצומות אז החלטתי לפתוח אותן חזרה, הבטתי למטה, למקום אליו אני נופלת. […]
'שיכורה, ככה נראית תופעת הלוואי של הטירוף? מוזר…' "אני לא שיכורה, רק מותשת." המשכתי רק לעמוד במקום ולהביט בהם. "ככה מדברים אנשים שיכורים," אמר אותו אחד ממיקודם וכיוון אליי רובה, […]
נסוגתי לקצה הסמטה והענק התקדם לעברי, שולף תוך כדי את האולר מכיסו. זה לא היה אולר כמו שאמר, זו הייתה סכין. סכין משוננת וארוכה. הוא הניף את ידו שאחזה בסכין […]
אני שונאת שאומרים לי מה לעשות, במיוחד כשאלה אנשים שאני שונאת. ככה שדי רציתי להכות אותו באותה שנייה אך עצרתי את עצמי. "אני איתך." "ואני שמח. אז ככה, המצב הכלכלי […]
הקיר כאילו יורק אותי מתוכו לתוך מקום קטן חשוך, התחושה הרעה שלי צדקה. זה מן חדר מרובע כזה ובפתחו דלת סורגים, הדבר היחיד שיש בו זה דרגש קטן והוא כנראה […]
היי את!" שמעתי את אחד הילדים בכיתה קורא לעברי. עוד יום לימודים התחיל, עוד יום ארוך וכואב במיוחד ככל הנראה. "מה אתה רוצה עכשיו, דוק?" שאלתי בארשת פנים אדישה. "תחשבי […]
אני לא יודעת למה אני עושה את מה שאני עושה. זה פשוט קורה לעיתים קרובות כל כך שזה כבר הפך להרגל. אני עושה את זה לעצמי ולאנשים אחרים, אבל בעיקר […]
הוא מעולם לא ידע מה הוא באמת עושה. הוא לא היה צריך מראה כדי לדעת איך הוא נראה. הוא תמיד רואה את עצמו מהצד. הוא לא מבין למה אנשים עוברים […]
נ.מ. באסיק "לא, לא, לא!" צעקתי אל החלל הריק וקולי הדהד בין כל הקירות. "איך הם עוד יכולים להלחם?" שאלתי את עצמי. כל כך כעסתי, ונאבקתי בדחף לרדת לשם ולהרוג […]
נ.מ. ג'יין הגעתי, עכשיו כל שנותר הוא לחכות. שמעתי את קולותיהם של עשרות החיילים מאחורי וידעתי שהם קרובים, שלא ייקח הרבה זמן עד שיגיעו אלי. "היי!" צעקתי אליהם כאשר האדמה […]
נ.מ. באסיק צפיתי לי בהנאה על משך האירועים. דבר ראשון, התא של שתי הפרחחיות הקטנות, הייתי צריך לבדוק איך שון מסתדר איתן. ראיתי את הזאת מחצי האש צועקת עליו ואותו […]
נ.מ. אורי "זה רע, זה ממש רע," אמרתי לג'יין בבהלה כאשר האדמה מתחתינו התחילה לרעוד, ממש כאילו צבא שלם מגיע מתחתיה, ואולי זה נכון? "צודק, חייבים ללכת. יש בי קול […]
זהו הפרק הראשון בחלק השני של 'פרישה', למי שלא הבין. אור לבן מסמא את עיניי ואני מוצאת את עצמי עומדת-מרחפת במרכזו של חלל לבן וריק. לפני עומדים שני אנשים, אחד […]
נ.מ. ג'יין החיוך הזה שלו… לא רגע, אני לא בטוחה שאפשר היה לקרוא לזה חיוך. בכל מקרה, ההבעה שהייתה על פניו נראתה לי כמו עיקול פנים ריקני וקר, כאילו בתוך […]
המבט בעיניים שלו, מרתיח אותי. לא רק שהוא אומר לי שהוא אחי, הוא גם מחייך אחרי זה? קשה לי להישאר רגועה עכשיו, אחרי מה שהוא אמר לי. פרץ רגשות פתאומי […]
מוקדש ל-uta נ.מ. ג'יין "אני מקווה שהן ימצאו משהו ושהן יחזרו משם בשלום," אמרתי לאורי בזמן שחיכינו לברן וקאלה מחוץ לעץ. "גם אני, אני ממש לא רוצה שלאחת מהן יקרה […]
הם סוחבים אותי על גבם ואני מרגישה שאני עומדת להקיא אך אני עוצרת את עצמי, אם אקיא הם ידעו שאני ערה. הם ממשיכים לדבר ולדבר על דברים שאני לא ממש […]
~כמה שבועות קודם לכן~ נ.מ. דן אחרי שנגמר יום הלימודים שברובו שמתי לב שג'יין מתחמקת ממני – כאילו יש לה משהו לספר לי והיא לא יודעת אם כדאי – ראיתי […]
הסיפורי הזה יהיה פאנפיק לסרט "ארץ לעולם לא", מי שמכיר. ההקדמה- פיטר(פן) חוזר חזרה לכדור הארץ עקב תאונה עם הכדור והוא מנסה לחזור חזרה לארץ לעולם לא בכך שהוא מנסה […]
לא נמאס לכם לדרוס בעלי חיים? בזמן האחרון אני רואה הרבה מאוד בעלי חיים הנמצאים דרוסים על הכביש, רובם ליליים. אבא שלי שם לב לזה ראשון ואז מראה לי, זה […]
"שד טבע עליון, מה?" אני שואלת בזלזול, "אז מה אתה יודע לעשות? דרואיד." אני מישירה אליו מבט, פרצופו הזקן גורם לי לבחילה אך אני לא מסיטה את מבטי, אני רוצה […]
נ.מ. באסיק כל כך משעמם בעולם הזה, במיוחד אחרי שכבר חווית את כל ההנאות שבו. אני כבר בן יותר משמונים אך עדיין מרגיש כמו בגיל העשרה שלי. אני עוד זוכר […]
טוב, אז ככה… "לפי מה שהבנתי ממך ומהתצפיות שלי, יש לך שלושה כוחות, שזה מקרה נדיר ביותר, בעיקר עם שלושת אלו." אדם מתיישב לידי על אבן קטנה יותר. "מה זאת […]
מי כמוני יודע, ימי הורים זה אחד הדברים המשעממים בעולם, בעיקר להורים שלי. כל שנה אותו הדבר, 'הילדה שלכם היא ילדה מצטיינת,' 'מקשיבה ומשתתפת בשיעורים,' 'שקטה ומאוד חבל לי שבגלל […]
"כן. תקוו לטוב ביותר, אך מה שיקרה, יקרה." אמר שון ועצם את עיניו, לתמיד. ********************* ברגע הזה התחלתי לבכות, לא יכולתי להמשיך לחפש את האגם לבד, הייתי חייבת לחזור למעלה […]
*עשר שניות קודם לכן* נ.מ. שון נכנסנו לתוך העץ ושמתי לב שברן שקעה במחשבות אז התקדמתי מהר יותר. טוב, אולי יותר מדי מהר. בלי לשים לב, מעדתי על אבן שהייתי […]