הסיפורים של puma161
אז… טוב, יצא לי לכתוב סתם ככה את הפרק הראשון לסיפור הזה. נכון לכרגע זה וואן שוט שאני לא עומדת להמשיך, אבל בעתיד הרחוק הוא יהפוך לסיפור מתמשך. אחרי שאסיים […]
מיכאל אוהב לשיר, אך מעולם לא חשב להראות או בכלל לספר זאת למישהו מטעמי חוסר ביטחון ופחד למיניהם. יום אחד הוא פוגש בגיא, שעבר במקרה ליד חדר המוסיקה בשעות שבית […]
מורגן הרפה מקאיה אחרי זמן שנדמה כנצח. הוא פשוט הרפה ממנה ונשאר שכוב עליה בדממה. הוא גם הפסיק לבכות אחרי כמה זמן, כאילו אספקת הדמות נגמרה. קאיה החליטה לא לדבר, […]
קאיה תרה במבטה אחר מורגן. היא ידעה שמשהו לא בסדר. היא פשוט ידעה את זה. המוח שלה לא עזר, חלק ממנו אמר שיכול להיות שהמשהו הזה טוב, והחלק השני צרח […]
אז החלטתי לוותר על ההודעה. אני לא עד כדי כך נואשת לקוראים, בכל זאת… *** "אז, בואו נראה." טיילור סרקה בעיניה את חמשת האנשים שעמדו סביבה. הם עמדו בתוך המכתש […]
מורגן זגזג בין טרנס וקארה לסירוגין בעיניים חוששות, כל אותו זמן ידיו מכסות את פיו כאילו בכוונה למנוע ממנו לפלוט דברים מטופשים. הוא לא האמין שיעלו עליו כל כך מהר. […]
"אני צריך לשמור על הטמבל," אמר כשראה את מבטה השואל והצביע על האיש בשחור שהעלה אליו את מבטו ובהה בו בפחד. "לא מסכימה." קארה ביטלה אותו. "אני אקח אותו." "ואז […]
רעיון נחמד שעלה לי ואולי יתפתח למשהו. הקדמה: נכון הקטע הנחמד הזה בסיפורי אהבה שילדה עם ערמת ספרים ענקית בידיים מתנגשת בילד החתיך של השכבה וזו אהבה ממבט ראשון? נכון […]
הפסנתר. בן שבעים שנה, אולי יותר. עבר מסבתא רבתה שלי לסבתי וממנה לאמי ומכאן הגעתי להתחיל ולנגן. מכיתה ב', כמעט שמונה שנים. עכשיו זו הפסקה. אולי כי נמאס, אולי מהסיבה […]
Be Somebody – Thousand Foot Krutch אני רק הילד בתוך האדם, לא לגמרי מי שאתה חושב שאני מנסה לעקוב אחר צעדיי חזרה הנה כל כך הרבה פעמים אני רק כתם […]
"אתם בטח צוחקים עלי אם אתם אומרים שבאמת נרדמתם כאן!" צעקה קאיה על טרנס וקארה כשפיה נמצא בין ראשיהם. הם התעוררו בבהלה וקארה לא בזבזה רגע וחבטה בדבר הראשון שנקרה […]
קאיה לא הספיקה להשיב לה כשעוד כדור חלף מעליהם במשב רוח חד. אנקה שקטה נשמעה מצידה והיא מיהרה להסב את מבטה לעבר קארה, שלפתה את כתפה בחזקה. דם החל לזלוג […]
קאיה עצרה בפתאומיות את מעופה כששמעה את הירייה הראשונה, ונתקפה בהלה לרגע כשמורגן החל להחליק מגבה. הלם קל נכנס בה כשקלטה שהוא נופל, אך היא התעשתה במהרה והספיקה לתפוס אותו […]
אני לא יודעת אם יש כאן בכלל כאלה שקוראים אותו, אבל עדיין. במידה ואתם לא קוראים את הסיפור, אני ממש אשמח אם תתנו לו הזדמנות. כפי שאפשר להבין מהכותרת, אני […]
קארה השתנקה בבהלה ונעצה במורגן מבט מלא אימה אך גם דואג באיזשהו מקום. "מה קרה כאן הרגע?" היא שאלה בקול רועד. קאיה נאנחה, לא נראה שהופתעה יותר מדי מהתמוטטותו של […]
לפתע פניו החווירו והוא החל להשתעל ולהשתנק, מביט על חזהו בזעזוע בעוד כתם חום – אדמדם התפשט עליו במהירות. קארה, קאיה וטרנס התחלחלו שלושתם למראה יד לבנה מזדקרת מאמצע בטנו […]
כן… אין לי כוח עכשיו לבחור מילים יפות בשפה יפה עם משמעות עמוקה שבאמת יצליחו לתאר את מה שאני רוצה להעביר כאן. למה בזמן האחרון אני מרגישה כל כך בודדה? […]
שלושתם בהו בו בתמיהה, עד שקארה שאלה, "להתחבא? להתחבא ממה? מורגן, אני לא רואה כאן שום דבר שיכול לסכן אותנו." "זה בדיוק העניין, את לא רואה שום דבר שיכול לסכן […]
"מורגן?" הוא לא ידע כמה זמן היה ככה כששמע את הקריאה. הכאב הפסיק ומוחו הצטלל שוב. "מורגן? הלו? נער חתול מטורף?" מורגן קם במהירות ממקומו על הקרקע הקפואה, מסתחרר לרגע […]
קולות. אנשים מדברים. צועקים. כל קול מנסה להתעלות על האחר. תחושת פחד סמיכה ולוהטת. העיניים שלו לא נפתחות. ידיו כואבות. ראשו מתפוצץ. מישהו נוגע בו. יד רכה ומלטפת, כאילו כל […]
"אלייז'ה… אלייז'ה תתעורר." הוא שמע את הקולות במעומעם, כאילו נאמרו מתחת למים, הכאב היה קשה מנשוא. "הוא לא מגיב." הוא כל כך רצה לפקוח את עיניו, אך לא הצליח, העפעפיים […]
למשך כמה שניות שלושתם פשוט ישבו שם ובהו בו, לא יודעים מה לעשות, עד שמורגן התרחק ממנו במהירות. הסיבה התבררה מיד לאחר מכן, עורו של טד התחיל להתמוסס ולחרוך את […]
"אז הצלחתם למצוא דרך בסוף." קאיה חייכה אליהם כשיצאנו מצידו השני של הצוק. "כן…" מלמלה לכיוונה קארה. "חייבים לעזוב את המקום הזה. עכשיו. לפני שכל הדבר הזה יתמוטט עלינו." היא […]
"את לא צריכה לסחוב עליך גם אותי. התאוששתי מספיק," סרבה קארה לשאלה שעוד לא נשאלה. קאיה חזרה אליהם לפנות ערב ביום שלמחרת ואמרה שהם צריכים לחזור כולם במהירות המירבית. "לא […]
"קאיה!" צעקתה של קארה נשמעה מלמטה. "מה?" קאיה החזירה לה קריאה. "לא אמרת לי שיש ים בדרך." קולה נחלש, התעמעם ונבלע ברעש הגלים הנשברים על החוף. "חשבתי שהבנת את זה […]
"בוקר טוב!" קרא מורגן בעליזות וקפץ לעמידה מהאדמה הקשה. השעה הייתה מוקדמת והשמיים נראו תכולים ויפים מדי, לא מתאימים למצב. "בוקר…" הוא שמע את אלייז'ה ממלמל ממקומו על אחד העצים. […]
הנערה, בת גילה כפי הנראה לעין, הפנתה אליה את מבטנה ובוהק שיערה שנראה כאילו התמזג עם אור השמש כמעט סינוור אותה, היו בו כל כך הרבה גוונים, אך הבולט ביותר […]
טיילור התעוררה לקולות גרירה שנדמה כאילו הגיעו מהמחסן, המקום בו שהו טרנס וקאיה במשך הלילה. היא פקחה עין אחת, עדיין מנומנמת, ואז גם את השניה. ברגע שעשתה זאת, קולות הגרירה […]
"מעולם לא חשבתי שג'וקים יכולים להיות כל כך טעימים," הרהר מורגן בקול לאחר שסיימו לאכול את המקק הענקי. אלייז'ה שתק במשך כל הארוחה. הוא לא ענה לשאלותיו של מורגן והתעלם […]