הסיפורים של דניאל
אני לא באמת זוכרת מתי זה התחיל. כנראה שבגיל מוקדם, מוקדם מכדי שיהיו לי זכרונות חדים ממנו. כשחושבים על זה, היא עוקבת אחריי כבר זמן רב. הנוכחות שלה ליוותה אותי […]
אין רגשות ואין כאב יש רק משקה משקר מהול בשגרת היומיום אשר הציעו לי כתחליף למים אין לי פה ונאטמו גם האוזניים רק המישוש לעד נשאר לגשש אחר מיטה עירומה […]
הוא יושב. את ישבנו המעיק עוטף בלית ברירה כיסא. זה קצת לא הוגן, היות והכסא כל כך מרופד ואופנתי- דגם חדש ויקר שעליו עמלו רבות אנשים מן המשובחים של מומחי […]
השטיח תמיד היה כאן- מעל פני השטח, ומתחתיו דברים שנשכחו מזמן מחשבות מציקות חוויות מודחקות הזיות חונקות ובכל יום השטיח מתקפל מעט. שומרי ראשך תמיד יהיו כאן- כדי לתת לך […]
הוא עומד במרכז בידו כף גדולה. על צווארו כרוך סינר בטנו מזמזמת, מוכנה לאכילה וארוחות בשפע יש לו, יושבות בתור לשחיטה זה נראה כל כך טעים הוא חייב לתת נגיסה! […]
נואל אהבה חולצות משני הצדדים. כאלה שאתה יכול ללבוש גם כשהן הפוכות, וגם כשהן לא, וגם סתם ככה פשוט. אין הרבה כאלה חולצות, ואין הרבה כאלה נואליות שאוהבות כאלה חולצות, […]
בגיא ההשכלה, בבקעת האופק, שוכן התסכול השגרתי. שם תמצא בית מלאכה לעמעום ההגה, לגניבת צלילינו כי החשיבה זהה היא. היצירתיות נכחדה זה מכבר, שם בעמק השווים, הרי הכל שם שווה […]
אפילו הטובים ביותר לוקחים עמם מטריות. גם האמיצים ביותר חוששים מן הטיפות. אף הבודדים ביותר רועדים מהכפור. נמנעים מאפלה אחת, אך עדיין רדופים שחור. הם מדליקים את החימום, מתחבאים עמוק […]
לפעמים חיי הם כמו עיפרון. הוא מחודד דיו כדי למלאות דפים רבים, אך לא מספיק כדי למלאות בי את החיסרון. אני מחדדת אותו בכדי שיהיה קצת יותר חד. תמיד יש […]
זהו זה. כבר לא אוכל לאהוב אותך יותר מאת עצמי, ברגע שקול הירייה ישמע באוזניינו שמתו, כמו מוחנו, מהשנייה שבה הכל התחיל. לא אשלח לך יותר מכתבי אהבה, ולא אקווה […]
פקחתי את עיניי וראיתי אותו- בחור גבוה, לא יפה בדרך שגורמת לך לייחס לכך חשיבות אלא בעל מראה רגיל למדי, בעל עיניים שגורמות לך להתגעגע לים וידיים שריריות במידה מאיימת. […]
העולם מתחלק לשניים- אוכל, ולא אוכל. ואתה בהחלט אוכל ראוי לזלילה. אז מה אם חיבבתי אותך פעם או אם היו לך חיים כי בחיים כולם מתים, הדרך לא משנה לי. […]
היא תפסע בכבדות על הכביש הרטוב, טיפות קטנות וקודרות יתמזגו עם כוס הקפה הרותח שבידה הקפואה. היא תהנה מהנוף האפרפר, תשאף פנימה אוויר מרענן ונקי, ואפילו לרגע קצר תשכח מהמאורעות […]
רגליו מונחות באלכסון על הקיר כמו שתמיד נהג לעשות. באוזניו מתנגן שיר אופטימי וקצבי שרק הוא הכיר מתקופות שנשארות רק בזכרונות ועל פניו חיוך שמח למדי. בתו הפעוטה מקישה על […]
כואב לי כי אני רוצה לצעוק, אבל חסר לי קורבן. אני רוצה לדעת, אבל מפחדת מהאמת שכבר כאן. אני רוצה לאהוב, אך עם עצמי אני בקושי משלימה. רוצה לספר להם, […]
אתמול כשחזרתי מהגן אמא שוב רבה עם אבא. הברשתי את השיערות של נעמי הברבית וגם הצלחתי לשמוע קצת. אמא צועקת שאבא משתמש במשהו, זה נקרא סמים. ואמא גם צעקה שילך […]
תמיד אמרו עליו שהוא אדם מן השורה. איש עם אף, מחשבות טורדניות, וסוג כלשהו של הפרעה. אבל בסופו של יום, גם הוא מוצא את עצמו מתיישב בשירותים, וכמו כל התגלמות […]
שוב היא תראה אותה, בסמטה דיי צפויה. שוב ממנה תיבהל, וגם תרצה ברעתה. היא בכלל התכוונה ללכת לחדרה. אך כנראה שתכניות האדם אינם אלא עוד בדיחה. פעם נוספת היא תביט […]
לילה נטול כוכבים, לא רק אותך לא מבינים. רק שעלייך יש שיר ואני סתם משותקת. לא צריכה שתי אוזניים, כדי לא להקשיב למלמולי השפתיים אבל מי כמוך יודע, שבסוף הם […]
העיניים מלאות דמעות, הראש מלא בזיכרונות. המחברת מלאה בשירים עצובים, הלב מלא ברגעים כואבים. המוח רוצה לשכוח, הגוף רוצה לברוח, הידיים ספוגות דם ושאר העולם- נדם.