הסיפורים של shinigami
צליל צעדיה הדהד בזמן שהיא ירדה במהירות במדרגות שבביתה. היא מיהרה כל כך עד שמעדה וכמעט נפלה, נאחזת ברגע האחרון במעקה השחור. כמה קצוות שיער כתומות נפלו על פניה. "כמה […]
אני מכירה מישהי, היא יכולה הכל. היא נראת מצויין, ויש לה יופי של קול. היא מצליחה בכל דבר שהיא מנסה, נדמה שקשיים בשבילה הם מקרה מיוחד. אני מכירה מישהי, שתינו […]
אם רק הייתם יודעים, שאתם לא לבד. שלא ננטשתם, ויש כאלה שרוצים להגן עליכם, על כל אחד. אם רק הייתם יודעים, אתם לא אשמים, אתם רק קורבנות של החיים, אך […]
טוב דחפתי את זה בהודעות כי זה לא ספור, זו בקשה לעזרה. אז הממ… יש משו שאני כותבת כבר כמה זמן, למרות שבשבועות האחרונים די הזנחתי את זה. ויש שם […]
יבבות של בכי מר, המלאות בפחד, אובדן. צעקות של אלה המאמינים שעוד ייחלצו מהמצב לצד צרחותיהם של אלה הנואשים, שאיבדו תקווה במעמקי הכאב האינסופי. לרבים זהו תיאורו של הגהנום, ואילו […]
גופה רזה, ומעט חיוור, לא כמו אצל הרוב, יש בו משהו אחר. שיערה הכהה סתור על פניה, הוא נראה מדהים עם צבע עיניה. שפתייה יפות, אדומות כדם, ועיניה פקוחות, לא […]
ישבתי בחדרי, מאזין לדממה. בדרך כלל השקט הפחיד אותי, כל כך חונק, מבסר על כך שנותרת לבדך. בדרך כלל אני עושה הכל כדי שלא יהיה שקט, מדליק את הטלוויזיה, שומע […]
בעולם שלנו כולם מחייכים, כי העצב הוא נגד החוק. ולכן כולם הולכים ממש שמחים, ומכל עבר נשמע צחוק. אבל אמא שלי לא רצתה להבין, והיא הייתה מאוד עצובה. המשטרה גילתה […]
they think that i'm strange, they think that i'm strong. they think that i'll hurt them if they do something wrong. they think that i'm ok, and i don't need […]
איפה הזמנים הטובים, בהם פשוט חיינו את החיים? הזמנים בהם היו ימים רגועים, וכל דבר חדש היה נראה מדהים. איפה הזמנים הטובים, בהם היינו אמיתיים? בהם הראנו בדיוק את מה […]
מילים מתורגמות: בסוף המנהרה יש אור חזק של כוכב עיוור, על העלים היבשים ישאירו סימנים הסוליות, וגם מתחת לעור פועם הדופק וצריך לחיות, אולי לא אחזור יותר, ואולי אשאר איתך. […]
מה זה אנימה? סדרות שמבוססות על מנגה, מאין.. קומיקס יפני, עם סגנון ציור ייחודי. ומי היא? היא מישהי שמכורה לזה, ואפילו מתכננת ללמוד יפנית. בכל יום היא רואה המון פרקים, […]
אני עומדת באמצע הרחוב, כביש אפור לידי ובניינים די ישנים סביבי. אנשים עוברים, מכוניות נוסעות מפה לשם, כולם עסוקים במשהו, ממהרים לאנשהו… ואני? לראשונה שמתי לב שחוץ מכל אלו, יש […]
צעדיו נשמעו היטב, גורמים לרשרושים בדשא הירוק והארוך. שיערו החום התעופף מעט עקב הרוח שנשבה, אך לא בצורה חזקה מדי, והשמש הצהובה האירה את היום עם קרניה העדינות. זה היה […]
מה היה קורה עם היה כפתור "מחק", שהיה אפשר פשוט ללחוץ עליו, ולמחוק משהו מהזכרון שלנו? האם הוא היה מועיל? אנשים רבים רוצים לשכוח מאירועים טראומתיים שקרו להם, מפני שגרמו […]
אני תמיד מציירת, בכל מחברת, וורדים יפים, אבל שונים מהאחרים. גם להם עלי כותרת, וגם להם יש קוצים, אבל אצלי זה אחרת, אצלי הם סגולים. כולם אומרים לי שזה מטומטם, […]
הוא הלך בשלג, רגליו שוקעות בו עד ברכיו. עליו להתאמץ כדי לעשות אפילו צעד אחד קטן. הוא לא אהב כשיש שלג, ועדיין צריך ללכת לבית הספר. אבל זה המקרה היום. […]
שפתיים נוצצות, עיניים מודגשות, את מורחת את עצמך באיפור, ובטוחה שזה הכי טוב שיכול להיות. את שמה מכנס צמוד, שמכנס את תוצאות האכילה המרובה, נותן לך צורה, וגורם לך להראות […]
לא משנה מה את עושה, וכמה טוב זה הולך, את הרי יודעת מה הסוף. תמיד יודעת. כי זה תמיד אותו הסוף. ולמה? כי את לא יכולה לקחת את עצמך בידיים. […]
היה הייתה ילדה עם פנים מחויכות, והיא מאוד אהבה לשחק בבובות. הן היו יפות כמו שהיא רצתה, הן היו חסרות דעה והקשיבו רק לה. היא אהבה לשלוט, אהבה להרוס. אהבה […]
עצים מתים, עירומים, שחורים, שום סימן לתקווה, שום סימן לחיים. שמיים אפורים, חסרי שמש ועננים, ערפל אותם מסתיר מזה שנים. אדמה חרוכה מלאה בסדקים, הם שברים שנהיו ממה שהיה פעם […]
רצתי. הוא רדף אחרי, ללא הפסקה, מגביר את קצב צעדיו. צילו הגדול והשחור מקדים אותי, מה שסימל שהוא נמצא ממש מאוחרי. המשכתי לרוץ. הוא ממש מאחורי, אני יכולה לשמוע אותו. […]
הם ישבו ליד שולחן, כל אחד בצד מנוגד. על השולחן היה פרוס לוח, והם שיחקו במשחק מוזר. "משחק האמת והשקר, משחק רציני. כשאתה מדבר אם אדם כל מה שנשאר לך […]
מגיל קטן היא תמיד אהבה לנגן. כשהייתה ממש קטנה, היא ניגשה אל הפסנתר, התיישבה על הכיסא שלידו, והחלה ללחוץ על קלידים, שומעת את צלילו של כל אחד מהם, ואז בוחרת […]
כנפיים שחורות, עיניים בהירות, שיער שכהה יותר מאלף לילות. עור בהיר, חיוך מעט יהיר, ידיים דקות בדם מכוסות. מלאך אפל, אפל משחור. עם גרזן מאוחרי הגב, ותמיד מוכן לפעול. מלאך […]
כדור זכוכית כה גדול, שכל כך קל לנפץ. בית מגן וחם שיכול בין רגע להתפוצץ. עטיפה אמינה וגדולה שבנויה מהמון שקרים. ממכרת ומושכת ומציאה להחליף את החיים. ופתאום, החושך זוהר. […]
רחובות אפורים, שבילים נשכחים, כלי רכב חולפים, בתים ישנים. אנשים עוברים, ללא הבעות פנים, יש רק מסכות ואלפי מילים- שלא נאמרו, אי שם נשארו, והמון בעיות, שלא נפתרו. החיים ממשיכים, […]
בזמנים קשים, בימים ארוכים, בדקות שנראות כמו המון שנים, ברגעים בהם הכל הופך קודר, אותם הרגעים בהם אתה הולך לוותר… הוא נכנס לחדר בעל קירות לבנים, כשעליו חלוק באותו הצבע. […]
מילים שלא באות, שורות לא מוצלחות, דפים מקומטים, אי שם זרוקים. מחשבות לא מסתדרות, מחברות ריקות, קירות בהירים, שכעת כל כך חונקים. הכל ריק וחסר חיים, ושום דבר לא עולה […]
היא ישבה בכיתתה, שקטה, כמו תמיד. לא הוציאה אף מילה. הייתה לה רק חברה אחת בכיתה, והיא הייתה היחידה שקיבלה אותה. השאר-לא. אפילו המורים לא ממש אהבו אותה. היא קישקשה […]