הסיפורים של Ortz65
ה*-פלאשבק פרק 31 מיה pov זה משתלט עלי. הגוף שלי כבר לא שייך לי. כל דבר בו – תאים, עצבים, וורידים ואיברים – לא מצייתים לי. הכישוף עובר בכל מקום […]
פרק 30 נוויל POV לעזאזל, מה השעה עכשיו? חמש או כבר שש? חשבתי לעצמי, והצטערתי יותר מתמיד שאיבדתי את השעון. על שום קיר לא היה שעון.יש לי היום עונש אצל […]
פרק 29 המסדרונות היו שקטים ונטושים למרות שהשעה היתה רק חמש בערב. בדרך כלל בשעה כזו הוגוורטס הומה תלמידים שחוזרים מן הספרייה או סתם צוחקים ומסתובבים בקומות בחוסר מעש. היה […]
פרק 28 שאיפה עמוקה. אל תפחדי. נשימה עמוקה. יהיה בסדר. עוד שאיפה. לא יקרה לך כלום. הנחתי את כף ידי על הדלת המקולפת. ושוב שאפתי עמוקות. העונש של קארו מתחיל […]
היי כולם! אז זהו, מחר בעזרת ה' חוזרים לשנת הלימודים אז אני רוצה לאחל לכם שנה פוריה ומוצלחת ושתעסקו בהצלחה ובשמחה בכל מה שתרצו! וכמובן שהפאנפיק ימשיך גם לתוך שנת […]
פרק 26 בשבועות הבאים כולם השתדלו שלא להרגיז את קארו. מראה מיה הפצועה עורר את כל תלמידי השנה השנייה וגרם להם לשקול ברצינות את מה שהוא אמר לגבי העונשים שלו. […]
לא שכחתי אתכם!! עברו עלי יומיים עמוסים ואני לא אספיק לפרסם פרק היום אז אפרסם מחר!! אוהבת שבת שלום :-)
פרק 25 אני הולכת להתעלף. סנייפ? למה דווקא הוא? האם הסיבה שהוא לא היה כאן אתמול הייתה שהוא תכנן את זה וסידר את זה לטובתו? רק כעבור כמה שניות שמתי […]
פרק 24 בזמן שנדחפתי בין כל העוברים קלטתי עוד משהו מוזר. החברים של פוטר, שני המדריכים בגריפינדור, גם הם לא נמצאו בשולחן. זה כזה מוזר… יכול להיות שהם קשורים למה […]
פרק 23 מיה נעלמה מעיניי. אני לא יודעת אם היא התרחקה ממני בכוונה או שפשוט אבדה ברציף העמוס, משימה לא קשה במיוחד. התקדמתי ונדחפתי בין כל הילדים בשביל למצוא אנשים […]
פרק 22 הימים התמשכו לשבועות והשבועות התמשכו לחודשים. חופשת הקיץ אצל מיה כמעט נגמרה. אפשר להגיד שזה לא היה הקיץ הכי טוב בעולם. האמת, בלי שום כוונה להעליב את מיה, […]
פרק 21 הצרחה לא פסקה. היא הדהדה בכל החדר ואני בטוחה שהיא נשמעה גם בשאר הטירה. לרגע אחד הנחתי שמישהו צורח מבחוץ. אבל אחרי שקלטתי שהצרחה מתמשכת ומתמשכת הבנתי שזאת […]
פרק 20 הכל כאילו קפא מסביב. הבטתי בתדהמה ובפחד בוולדמורט, שהמשיך לסקור את כולנו במבט רעב. הוא אמר משהו, כמעט לחש. בהתחלה לא שמעתי דבר. אבל לפתע, קולו הנחשי הדהד […]
פרק 19 עמדתי מולו. המומה כולי. בבקשה, תגידו לי שהוא שיקר. תגידו לי שכל המציאות המזעזעת הזאת היא רק חלום. המיץ המשיך להתפשט על הרצפה אבל לא התייחסתי אליו. "היי […]
פרק 18 קול פיצוץ נשמע מחדר המועדון. אני ומיה ירדנו במהירות לראות מה קרה. מצאנו חמישה ילדים שעמדו שרופים מכף רגל ועד ראש ונראו מבוהלים למראה. "מה קרה?" שאלה מיה, […]
פרק 17 "שרלוט!!!" קולה של מיה נישא בכל המסדרון. היא רצה בשיא כוחה יחד עם המזוודה שהשתלשלה מידה. היא רצה בטירוף ומעדה ונפלה על פניה כשהגיעה לחדר המועדון. "את בסדר?" […]
פרק 16 האוויר לחץ עלינו משני הצדדים. התהפכתי בתוך סחרור של צבעים, לא מעט תמונות של נופים ובתים הסתחררו סביבי עד שהכל נעצר. הגענו למשרד של דמבלדור שהיה מואר באורו […]
פרק 15 "לעזאזל. לא חשבתי שהיא תהיה כל כך כבדה." בלטריקס הרימה את שרלוט המעולפת. אחרי כמה צעדים היא התייאשה וזרקה אותה לרצפה. קול פצפוץ מחליא של עצם שנשברה נשמע […]
לבסוף הבנתי שאף אחד לא ייקח אותי. לא אמא שלי שנחטפה, לא ה"דוד והדודה שלי גרים באירלנד שנמצאת בשוויץ,'" ולא אף אחד אחר. אז למה אני עומדת פה כבר כמעט […]
כמו שהבטחתי ;) קריאה מהנה! פרק 13 חופשה. חופשה זאת מילה כל כך יפה, חופשה מסמלת חירות, חופש, שחרור, בן אדם יכול להיות חופשי. בשבילי היא מסמלת, כמובן, חופשה מהלימודים. […]
פרק 12 סמנתה סמית', אישה מוגלגית מלונדון נחטפה אתמול על ידי אוכלי המוות. לפי מקורות הילאים שבדקו את ביתה ניכר עליו שלא התחולל שם טבח או מלחמה. שר הקסמים, רופוס […]
מבטיחה עכשיו באמת להמשיך לעדכן. אז למי ששכח הפאנפיק מבוסס על הארי פוטר ורשמתי אותו יחד עם חברה וחשבתי שיהיה נחמד לפרסם אותו פה. ממליצה לקרוא את הפרקים הקודמים כדי […]
לא שכחתי אתכם אנשים, הייתי פשוט ממש עסוקה בזמן האחרון. אז לכל מי ששכח הפאנפיק מבוסס על הספר הארי פוטר ורשמתי אותו יחד עם חברה שלי וחשבתי שיהיה נחמד לפרסם […]
לא לדאוג! לא שכחתי אתכם ;)אני מקווה שתהנו מאוד מהפרקים ותפרסמו את הפאנפיק "נו? איך היה?" שאלה מיה, לאחר שחזרתי מן הארוחה של סלגהורן.משכתי בכתפיי. "לא משהו.""לא משהו?!" היא פערה […]
פרק 8שבוע לאחר מכן לא המשכתי להקדיש את המחשבה שלי ל"שרביט המיוחד" שלי, זה סתם שטויות, אני בטוחה.לא סיפרתי לאף אחת על המקרה הזה. על מיה לא סמכתי, למדתי שיש […]
פרק 7התחלתי להתהלך במסדרון הרכבת, אחרי כמה דקות של שיטוטים התיישבתי באחד הקרונות הריקים שמצאתי והתבוננתי ברציף ההומה.אמי עוד עמדה שם, מנופפת לי בידה ואומרת מילים שלא הצלחתי לשמוע. כנראה […]
סורי שלא כתבתי הרבה זמן חחח פרק 6 הזמן כאילו עמד מלכת. אמא שלי, היא מכירה את האיש המוזר הזה?אמי עוד עמדה מול דמבלדור, קפואה. הקפה שנשפך על הרצפה החל […]
פרק 5השעון המעורר הקיץ אותי משינה בשבע בבוקר. קמתי כהרגלי בלי חשק, עייפה, התחלתי לצחצח שיניים,לשטוף פנים… בקיצור, כל הפעולות הרגילות.לאחר כמה דקות,הלכתי למטבח אמא שלי שתתה קפה וחייכה שנכנסתי […]
פרק 4במשך כל היום שמרתי מרחק מן המכתב הזה. זה לא שהוא הפחיד אותי, פשוט כל ההסברים של המנהלת גרמו לי לבלבול רב ומן הרתעה מן המכתב. מי שלח לי […]
פרק 3 ישבתי במשרד המנהלת שלובת רגליים וראשי מורכן. המנהלת בעצמה עמדה מולי ברב הדרה."שרלוט, בחיים לא הייתי מאמינה עלייך." היא התקרבה אלי. "את כל כך עדינה וביישנית, לא חשבתי […]