הסיפורים של אופק_7
שנאתי לחשוב זאת או להנציח זאת כמילה על נייר אבל מאז שאינך בי אני מרגישה רדופה- העבר שלנו התמונות שלנו הלילות שלנו, הכל ממתין לי במפתן חדרי וכשאני נכנסת הם […]
השלכת תגיע- כמו בכל סתיו והעלים ירמסו תחת רגלי העוברים. הירוק השלט יבער כאש, בלכתך לא נותר לי דבר לבקש. העלים הפריכים יכתשו עד אבק- לא ימתקו הם כאבקני הצוף. […]
באת ממך עד אליי עירום ברוח האביבית והגשת לי את ליבך על מגש של כסף וביקשת שאקח וארצה ואשמור. הוא היה יפה וטוב. ומשנדתי בראשי וגרוני חנוק, הנחת אותו בידיי […]
אלפי כדורים אל מול גופי הדק נורים במטחי אכזבה וכישלון אלפי כדורים שהורגים את המעט שנותר. ורק יד חמה אחת לוטפת, מהוססת ומבוהלת, אבל נשארת. קולו נשבר מתמונת גופתי המתבוססת […]
לפתע הבית ריק, כל שהיה נעלם אולי נכנס גנב כשהרפתי עין, או שמא אני שברתי אותם. והתמונות של הצמד המחוייך אינן אך שברי מסגרתן על הארץ, אור השמש שחומק מהצוהר […]
נעים הוא הקיום בצל האהבה עם רחש התשוקה הכאובה מרשרש ומלחח ומתק הצריבה נושך ומשחק כנתק חשיבה נעים הוא הקיום בליל מנצנץ עם מאור דק שמתוכו קורץ בפתח ידו ואין […]
היו דברים שידעתי ובחרתי שלא. דברים גדולים ומאיימים, אינטימיים וחושפניים. אז בחרתי שלא. הלכתי בשביל הידוע מראש מכסה עיניי בידיי, רגליי פסעו ופסעו ופסעו, עד אשר לא נותר עוד איום […]
אינני מסדרת אותיות נכון, כל מילותיי מתבלבלות ומשפטיי מתפזרים. כוונותיי מתעופפות לכאן ולכאן, רק לא לפנים. תקשיב לי בשקט שבשתיקה הרכה שמתרוצצת בעיני הנשמרת. תסדר אותיות, תסדר מילים, האמנם תסדר […]
למפתן שפתיי אתה יושב הן נושק לסף נפשי וביופי השתיקה את ידיי לופת כבערב חמישי. עיניי הבהירות המתמסרות ללא טרחה, כמהות אליך נבלעות בשחור הנפלאות שצובעות עיניך.
מעשייה באוהבים, את המסר היא לא תבין. היא הייתה למשל והוא ללקח, הוא היה מטר והיא לפרח. היו אז גשמים של אביב, חורף וסתיו, ומזגו התחלף באותו המקצב שבאוזניה לא […]
יש בי ריק מלא כאב חלול חסר זרע והבנה שמתמלא בי ומרוקן אותי משהיה בי אתמול ומתמונתך שהדהדה בראשי בזמן לא חזור. הריק שבי מלא בחוסר שלך שאוכל ומעכל את […]
קרוב. קרוב מידי. הגוף שלך אליי מילותיך התארכו, ומילותיי, הן דעכו. והטעם היה, אך תפל נהיה. כל שביקשנו להחזיק קרוב ככל הניתן נתרחק הלאה הלאה עד אשר נעלם.
נסה לראות אותי, חפש משהו שחור מבעד לעורי הצחור ולא, אין הכוונה לשיערי הכהה חפש את המה שמעולם לא ראית נסה לראות אותי, חפש משהו חבוי מתחת לפני הגלוי לא, […]
הידיים הקפוצות עוד יוטחו וקול זעקה לא תיילל. תשאירני יחידה, מפזרת דמעה ותאסרני כמושל. כנתינה ממושמעת פי יאלם, תחתיך אפול לשפל. אגרופיי יצרבו מלהט עורך עד אפול ארצה. אתפלל, ליום […]
בשער גני אתה עומד וארצה לפתוח אותו לקראתך אך שער הפלדה שבגני כבד ולו שבבים מדקרי שכחה של קוצי ורדים שלא קמלו, כי אם אפתח שערי לרווחה ידממו ידיי ולא […]
כל אדם הוא שיר וכל אישה היא שירה. לכל אדם יש לחן ולכל אישה מנגינה. כל בית הוא רגע שנמשך עד גבולות, ששירטטנו על מפה של שורות ריקות. כל בחירה […]
את שנפשי דורשת אין לי כעת וגם לא יהיה לי מחר עד אשר יהיה מאוחר ואת כל שאהבתי בתמימות החטאתי ואשאר לי חלולה בארץ של גולה חבלי מלאכים יתפתלו בדרכים […]
היינו כסריג שקצותיו פרומים מידי, וכל משיכה, קטנה ככל שתהיה איימה לפרום מלוא מדיי. היינו מוקפים גדרות חדים של אולי וכדאי, שדקרו בהדהוד גלוי שנגנז. אולם בראשי רעשו והעירו פחדיי. […]
לך לא פנים ולא קול, לך רק מילים ושפות של היום כאתמול. את רחוקה ולי אין כל שם, רק אישון מרפרף בליל דומם. על לחיי הדמעה שפרצה מקרבך, אהיה אני […]
בעת שיטוטיה של העלמה אליס נעצרה לפתע לפני פרשת דרכים, הייתה שם מפה שברפיון נתלתה והראתה את שצופנת בחירתה. את אליס למדו לנהוג בשיקול אז היא כרעה לקרקע והחלה לחשוב, […]
השאירה דגל תרועה דומם בבטחון צנוע נתרחקה זקופה וחזותה הולם עטופה שריון זכוכית דקה פסעה ולא נסובו רגליהם ותפילתה בלחש נזעקה
עצה טובה מאמא, תמיד היה לחוץ. כך בשליטתך נהל צעד קדימה וצמצם אפשרויות ליציבות הלו"ז. עצה טובה מאבא, תמיד דייק בזמנים. כך לא תצטרך לדאוג להבא ולעיקובים בלתי מתוכננים. עצה […]
היו לילות עם אור קלוש בהם למדה כיצד לעוף, להנתק מקרקע בטוחה ולתלות עצמה בחסדיך. והיו לילות חסרי מאור בהם עקבה אחר האור שהופץ מעיניך הזוהרות, שרצו ממתקה עוד ועוד. […]