הסיפורים של נט נט
~מירנדה~ אחרי כמה חבטות הגונות בניק אילנה, ניק ואני יצאנו החוצה בעקבות אסטריה. "אתה אידיוט," סיננה אילנה. ניק גיחך. "מה עשיתי?" "אתה יודע." הוא חייך. כל חצוי יודע שאף פעם […]
"טוב להיות שוב באוויר הפתוח." אילנה נשמה עמוק ונשפה. "אני מרגישה כאילו הייתי בכלא חמישים שנה." "ואני עיוור," אמר רוב והצל על עיניו עם ידו, "לא יכולנו לצאת מאלסקה או […]
"סטיקס." מלמלתי. הפעלתי את כל כובד גופי הקטן ולחצתי על סורגי התא שהכניסו את מרנה, רוב, אילנה ואותי אליו. כל השאר היו בתאים נפרדים. הנחתי שאם אנחנו יכולים עדיין לנשום, […]
לפולי היתה הרגשה רעה לגבי מה שג'יימס מתכנן, אך היא בכל זאת שתקה בזמן שגרר אותה לחדר שלו. גם שאר הילדים האבודים לא התווכחו, כולם היו עדיין המומים ועצובים מהמוות […]
~ניק~ את האמת, היתה לי הרגשה טובה לגבי מבצע ההצלה של קיירו ומירנדה. אז כמובן שהכול השתבש. למעשה, לכולם היה מצב רוח טוב בהתחלה: אילנה נישקה את הקשת החדשה שלה […]
הנער ההוא הביט בי כל היום, עבר ליד המקום שבו ישבתי חמש או שש פעמים. הוא לא היה יכול להיחשב ממש "נאה", עם השיער החום המתולתל שלו, העיניים החומות וגוון […]
אולי זה קצת מוזר, אבל לא רציתי לשקר לאודיסאוס רק כדי להציל את החיים של כולנו. בזמן שהתחלנו ללכת בחזרה לאלסיום גוש גדול חנק לי בגרון. מצאנו חמש דקות לפני […]
עם כל הטירוף שהיה בדבר, החלטתי להיענות לבקשה של וויל. התחמקתי מהחדר שלי, הוריתי לזאביק לא ללכת אחרי, והלכתי לקרחת היער. בשעה אחת עשרה חמישים ושש דקות בדיוק. עד שהגעתי […]
גוון וזיק המשיכו בדרכם עד שחלף מעליהם צל. הוא היה גדול מכדי להיות ציפור. "זה לא היה…?" מלמלה גוון בשקט. זיק הנהן. פיטר נחת ועמד מולם. זיק התקרב אליו ופוקק […]
שהאלים יהיו עמנו. כמה מעודד, חוץ מעובדה שהאלים רוצים להרוג אותנו. אבל כמובן שאודיסאוס לא יודע את זה. ברגע שעברנו את הגשר בחזרה לשדות אספודל מרנה התחילה לרוץ. כולנו רצנו […]
~אילנה~ אפילו לא הייתי צריכה את הלסת השמוטה של מרנה כדי לדעת מי היה רוח הרפאים, ידעתי מיד. כל בן אפולו שמכבד את עצמו יודע. בביתן אפולו מעריצים את אודיסאוס […]