הסיפורים של נטע די אנג'לו
גוון ישבה על מיטתה וחשבה. היא היתה בטוחה שהצל ההוא חזר. הצל הזה עוקב אחריה מאז ילדותה, היא היתה רואה אותו כל לילה על קיר חדרה, ויודעת שבעלו מביט בה. […]
לכל אחד יש זיכרונות ילדות, משהו שהוא תמיד ייזכר בו ויחייך, אבל לכל אחד יש גם דברים רעים מעברו, שהוא ישתדל לשכוח. יש רק ילד אחד שלא יכול להיזכר בעברו, […]
היום היה אצלנו בבית ספר מן שיעור כזה, טוב, אני לא אסביר עליו.אני כן אסביר על הנושא של השיעור: ההבדל בין ילדות לבגרות. בשנה שעברה גמרתי לקרוא את פיטר פן […]
אז כן, בסוף הגענו למחנה החצויים. הקיץ רק התחיל ועוד עשרות חצויים הגיעו באותו הזמן למחנה. אחרי כמה ימים אני כבר נחשבתי כגיבור, אבל אני לא חושב ככה. אני שונא […]
קרסתי. היו לי אולי שלוש דקות לפני המוות. אפילו בלי לחשוב אלכס שלפה את החרב מגופי. צרחתי, אבל שום דם לא נטף מהפצע. "יש לנו מספיק זמן להביא אותך לבית […]
"צא מזה!" צעקה אלכס, החרבות שלנו התנגשו ויצרו קול נוראי. לא הערכתי ממש את הכוח של אלכס עד לרגע הזה. "אני לא יכול." הצלחתי להגיד. הפנים שלנו היו צמודים, ראיתי […]
תגידו לי אתם – זה לא היה רעיון טוב לזרוק את החרב שלי? מיד הסתובבתי וזרקתי את החרב שלי כמו כידון. מי שכמעט פגעתי בו פשוט התחמק. הוא נראה צעיר […]
כבר עמדנו להיכנס לאולם הכס, אבל משהו בכולנו אמר שכדאי קודם לטייל קצת בעיר. ריין ובוייל הזעיפו פנים כשכולם הביטו בנו והציעו לנו להשתתף בכל החגיגה. היחידות שהשתתפו היו אלכס […]
"אנחנו חייבים לעלות לאולימפוס." אמר איידן לשומר של בניין האמפייר סטייט. "האולימפוס לא נמצא כאן, הוא נמצא ביוון." אמר השומר שכבר התחיל להתעצבן. "אני יכולה להוציא ממנו את הכרטיס של […]
הייתי בבוקר בבית-ספר ובהפסקה אני וחברים שלי הגענו לשלולית ענקית בחצר. מכיוון שאני מטורפת על כל הראש נכנסתי לשלולית והיו לי נעלי ספורט אז הכול נטף מים. בהפסקה השנייה עוד […]
~רוב~"נראה לי שיש לך דלקת ריאות." אמרה אילנה. "אני," – שיעול – "לא יכול," – שיעול – "לשתות נקטר?" שאלתי ונכנסתי לעוד התקף שיעול נוראי. אילנה הנידה בראשה. "אנחנו צריכים […]
בבוקר הלכנו עד סנטרל פארק. כולם עדיין לא הפסיקו להביט בי ובאלכס, אבל אחרי כמה מבטים רצחניים הם הבינו את המסר. משהו קרה מאז אתמול. אני ואלכס התקרבנו. בכל פעם […]
"תילחמו." צעק הקיסר והביט בי וביריבי בשעשוע. יריבי היתמר מעלי וחייך ברשעות. שמעתי עליו הרבה, הוא נלחם במשחקים האלה לשם השעשוע. אני כאן כי הכריחו אותי. "הריעו לקיסר! העומדים למות […]
הערב הגיע יותר מדי מהר. מצאנו סמטה שקטה והתיישבנו שם. הפעם, אף אחד לא נרדם. אקסל בחן את כולנו לראות מי יישבר ויירדם אבל בסוף הוא נרדם בעצמו. "לילה טוב." […]
הטיסה באמת לא ארכה הרבה זמן. או שכן, כנראה שקעתי במחשבות יותר מדי שלא שמתי לב לזמן. שמתי לב רק כשהגענו לאוהיו. אלכס ישבה לידי. היא נמנמה קלות והניחה את […]
קונטר סטרייק של שנת 2014! פרסי, אנבת', ניקו, קלאריס, קונור, טראוויס, ליאו, ג'ייסון, פייפר, הייזל ופרנק עמדו עם אקדחים שלופים בנקודת ההתחלה. השעון הגדול שעל הקיר הגיע לאפס והקרב התחיל.פרסי […]
כשפקחתי את עיני לא זכרתי מי אני, לא זכרתי איפה אני נמצאת או מה אני עושה בשדה הגדול והרחב שהתעוררתי בו. כשהתיישבתי שמתי לב לקשת המונח על ברכיי. "אה… מישהו […]
"לא שוב!" נאנחתי והצטרפתי לקרב. הפעם אלו היו עקרבי ענק. "אף פעם לא היית חצוי, נכון?" אלכס העלתה באש כל מפלצת שהתקרבה אליה אבל לא נראה שהעקרבים ממש נפגעים מזה. […]
"המקום הזה מסוכן, כדאי שניזהר." אמרתי ועצרתי את כולם."נו באמת, המקום הזה ריק לגמרי, מה יכול לקרות כאן?" אמר איתי עם חיוך אמיץ על פניו."שמעתי על המקום הזה. הוא לא […]
המשכנו ללכת עד שהשמש שקעה. כנראה היינו במערה מתחת לגשר שער הזהב הרבה יותר זמן משחשבנו. אני ואיידן לא רצינו, אבל גררו אותנו להר טאם. גם כולם לא נראו מאושרים […]
"לוק!" אלכס רצה ותפסה בידי ברגע האחרון, רק שהבור שנפלתי ממנו התרחב ושנינו נפלנו. "אני שונאת להיות חצויה." נאנחה ריין וקפצה אחרינו. "אני שונא להיות אני." אמר איידן וגם קפץ. […]
כולם קמו מיד. ריין שלפה את החרב שלה אוטומטית. אלכס העלתה להבות כחולות שוב מידה. בוייל דרך את קשתו. "איזו מפלצת זו?" שאל לוקאס. "כלבי שאול." אמר איידן. זאת היתה […]
כדאי להעביר את השעמום עשיתי את מה שכל חצוי ממוצא (לא, בני אפרודיטה לא נחשבים) עושה: הלכתי להתאמן. לצערי, (או למזלי, נראה לי שזה מה שריין היתה אומרת) ליאן היתה […]
ריין ואני חזרנו לביתן שלנו ולא הוצאנו הגה מאז המקרה. ריין ישנה על המיטה ואני הייתי צריך לישון על הרצפה, לא שלא עשיתי את זה במשך שנים. ידעתי שריין לא […]
"דבר ראשון, כדאי שתוריד מהר את החולצה הזאת." אמרה ריין וקרסה על המיטה היחידה בחדר. "חוץ מזה שהיא מסריחה יש איתה בעיה?" שאלתי. היא הרימה גבה כאילו שואלת אם אני […]
"אז… מי ההורה האולימפי שלך?" שאלה אותי אלכס. לא עניתי לה. "אה, לוק?" הרמתי גבה. "מי נראה לך?" היא בחנה אותי. "טוב, שיער שחור… עיניים שחורות… בגדים שחורים, חוץ צדק […]
סן פרנסיסקו מעולם לא היתה ידידותית בשעות הלילה, אבל בכל זאת הלכתי ברחוב. שלוש שנים עברו מאז המלחמה וההגעה לכאן אבל לא התרגלתי לכלום. היי, קוראים לי לוק. כן, כמו […]
הילדה הילדותית ישבה בצד, פסלו אותה מהמשחק. זה היה הקטע הכי נורא במשחק.כל שאר הילדים בכיתתה הביטו בה וצחקו, על כך שאין לה חברים, שהיא משחקת עם ילדים הקטנים ממנה […]
להיות קרוב למוות,לראות את האור ההולך וקרב. כמעט להגיע, להרגיש את האור על עורך,לכסות אותו בידך. לצעוד עוד צעד קטן, ואז להרגיש שמישהו מושך אותך מאחור. להתעורר בבית החולים,ולקלוט כמה […]
המשכתי ליפול אולי חמש דקות. כבר התחלתי לראות את עצמי נוחתת בטרטרוס, מולי כל המפלצת שקטלתי, והפעם הן לא יכולות למות. אבל בסוף נחתי בבריכה, חוץ מהתקף רעד והרגשה שהבטן […]