הסיפורים של noka1218
היי אני דן.אני בן 12 ואני דיי מקובל בכיתה. אני דיי מרוצה מהחיים שלי. הסיפור שלי מתחיל כך:חזרתי מבית ספר עם טונה של שיעורי בית (לא נעים אההה?). הדבר הטוב […]
מנקודת המבט של ליהאני מאמינה שיום אחד אהיה מאושרת, עם הרבה חברים והרבה חברות, אף פעם לא לבד אבל ביינתיים עליי להתמודד כמה שיותר טוב עם ההצקות בביה"ס. להתעךם זו […]
סטיף זו חיה מורכבת מאוד, חיה נדירה ביותר, שאיש לו מכיר.ראש של כלב מפחיד, מרייר. רגליים של פומה, עם כפות רכות-רכות, שלא שומעים את צעדיו של הסטיף. גוף של נמר […]
-מנקודת המבט של דפני-הכל נגמר, ונגמר טוב.היינו בברכה, שלפתע בא אליי חיזיון מוזר,בו סיפרו לי איך להפטר מרוחה של גאיה שבתוכי.אז פעלנו לפי ההוראות:למצוא פרח עם ריח טוב, להריח, שגאיה […]
אופיר שאלה "מה יהיה מפה? מה הלאה? נגמרו הרמזים! נגמרו הרעיונות!"בקול מנחם שלא שלי, אמרתי לה: "אל תדאגי, הכל עוד ימשיך" בתוספת צחוק מרושע, עדין.אופיר אמרה בתמימות: "אבל למה צחוק […]
הרעיון של דפני היה פשוט. -מנקודת המבט של דפני-"מספרים רומיים." אמרתי. "הם מסומנים באותיות אנגלית!".הרעיון היה פשוט כל כך, שלא הבנתי איך לא חשבתי עליו קודם.יצא לנו: 1,50,5,500,10או במילים אחרות:לא. […]
התשובה של גאיה הייתה:"תערבי א ד ואל תשכחי שיש תקווה!"הבטתי בנייר ורגשות מעורבים.מצד אחד, אני כתבתי את זה, אבל הכתב לא שלי.מצד שני, לא הרגשתי שאני כותבת.מבחינתי המילים הופיעו משום-מקום, […]
ואז, בלי שום הגיון לקחתי עיפרון ושרטתתי את האותיות ואת התאריך והשעה האלו בדיוק כך: "11.1211:30IKuLaVSDX" התעוררתי מה"התקף גאיה" שלי ולטשתי את עיניי בפחד במחברת הפתוחה עם השרטוט.אופיר קראה לי […]
שלום. השם שלי הוא דפני, ואיתי כותבת חברתי הטובה אופיר.היא שותפה לעניין בדיוק כמוני, שתינו מקוללות. יותר נכון אני, אבל גם היא שונה, והיא מאוד חשובה לעניין.לפני שאני אתחיל לספר, […]
שלום. השם שלי הוא דפני, ואיתי כותבת חברתי הטובה אופיר.היא שותפה לעניין בדיוק כמוני, שתינו מקוללות. יותר נכון אני, אבל גם היא שונה, והיא מאוד חשובה לעניין.לפני שאני אתחיל לספר, […]