הסיפורים של NoamCohen
עַל הַמַּדָּף כַּדִּים רַבִּים יֶשְׁנָם כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת צִבְעוֹנִיִּים, יָפִים עוֹסְקִים בְּדֻגְמָנוּת. גְּבוֹהִים וְרָמִים הֵם, הָאוֹר מִשְׁתַּקֵּף עַל גּוּפָם בְּקַלּוּת מַרְשִׁימִים וּמְבֻקָּשִׁים הֵם, בְּכָל קַנְיוֹן, מַכֹּלֶת אוֹ חֲנוּת. וּמֵרֹב […]
אשב בצל עצי המניב פירות ואמרר על מה שהיה ומה שאמור להיות. עייפה נפשי וכבד המשקל על כתפיי. מחנק הלב, דמעות שקטות, נהר זולג בלי די. כוחי נגמר בהנדת עפעף. […]
היא הבינה את מקומה בתסריט, היא רובין לא באטמן. היא קמה כל בוקר, מקווה להיות באטמן, אבל נשארת רובין. היא תמיד זמינה כשאחרים עצובים, ובליבה מקום אין קץ להכיל. היא […]
הלילה שחור משחור, אין כוכב אחד בשמיים. אני מסתכלת אל העצים הצפופים וחושבת לעצמי שהם דחוסים כמו המחשבות שלי. הניצוץ כבה לאט לאט, והתקווה נמוגה מבלי שנרגיש. חדוות היצירה נהפכת […]
אל המרחקים במשעול הצר אחפש מזור, לפציעות. אל הלא נודע בלילה קר אלך בפחד אך לא יהיו לו עקבות . אין מרחק רחוק מידי אין תעלומה בלי סוף. איש לא […]
לב עשוי פלדה כבוי וחלוד חורק בצער. לב עשוי פלדה סדוק ואבוד צועק במועקה. לב ללא מנוח לב ללא שלווה לב ללא כוח לב ללא אהבה. לב עשוי פלדה ריק […]
רסיסים של חלקים מתוך חיי מתפוררים נשמטים מתחת לרגליי ומי אני שאבין מה המשמעות אולי, להאמין להפנים שהסוף יחייך אליי. רעשים שלא נודמים מתוך חיי נשארים מצלצלים בכוח באוזניי ומי […]
עכשיו, אחרי סופה קודרת אין איש שלא מצהיר. עכשיו, אחרי שריפה בוערת אין איש שלא מזהיר. זעקות לעזרה, כמו כוכבים בשמיים תחושה מרה, הוא מחזיק עצמו בשיניים. עד שנגמר. וכולם […]
מסתורית כמו הלילה חמקמקה כמו שיגעון, כשהיא איתך לא די לה ואין בה שום היגיון. היא חיזיון תעתועים שמתמשך, אובדן חושים שמסתבך. תראה איך לפתע, כל חלק בך מתרכך. שורפת […]
איפה נמצא הסופר של החיים? האם הוא זה שמחלק סופים שמחים? יש למישהו כתובת מייל? ניסיתי לשלוח מכתבים אבל אליי הם תמיד חוזרים. בסך הכל הסיפור שלי בסדר, אולי יש […]
והאמת שאין אמת רק אוסף של גיבובי מילים מילה עם ערך לך תהייה חסרת ערך לאחר והאמת שלא אכפת מהאמת אנשים עושים מה שהם רוצים תתן לי דקה, ואשכנע מישהו […]
כף יד, גדולה משלי עוטפת. ואור ורוד מרצד בגינה אחר הצהריים. אור ורוד עם ריח של בושם מהסוג שנדבק לגוף ולא עוזב. לא מרפה לרגע, לשנייה. כף יד, קטנה משלך […]
אוליביה גרין הייתה מסוג המורים שגרמו לאנשים לרצות להיות מורים. המשמעת של תלמידיה הגיעה מהמקום הטהור והגבוה ביותר – כבוד. תפקיד המורה היה מורכב בעיניה, לא די ללמד. כמורה יש […]
מה אם הינו נושמים שלווה פנימית,אור לבן. והאור ממלא חלקיקים ששכחו מה זה להיות כאן. כאן בתוך הרגע, כאן קיימים. כאן ללא פגע, כאן חופשיים. מה אם הינו נושפים טינה […]
שילוב של אלכוהול, רגשות ומילים מסוימות, הוא שילוב קטלני. מילים יכולות להיכנס מתחת לעור, לזרום בדם יחד עם האלכוהול ולהתחבר כמגנט אל שלשלאות העבר. כל אדם שחווה כאב יודע, משהו […]
לפעמים מבט עיניים מספיק כדי להעביר את כל הרגש שצריך. לפעמים, מבט עיניים הוא די והותר. ביטנה המתהפכת של אוליביה יכלה לוודא את הטענה הזאת. המבט שלה היה קצר, חטוף […]
באותו יום אוליביה גרין הרגישה, שהעולם מתנפץ סביבה. לא על – ידי רעמים וברקים, לא על – ידי פטישים של אלים יווניים וגם לא על – ידי פגזים רצחניים. רק […]