הסיפורים של NoaHPSwift
הלילה הגיע, ואיתו האנשים. ישבתי על במת האודיטוריום וחשבתי על כולם. הרגשתי כמו בסצנה ההיא בספר האחרון של "הארי פוטר", כשכולם פשוט נלחמו או מתו. זה פשוט נראה כאילו נילחם, […]
״אני לא מבינה,״ אמרתי, שוקעת לתוך הספה. ג׳ייסון לא הסיט את מבטו ממני. ״איך מצאת אותי?״ השאלה נשמעה כל כך מטומטמת כשהיא יצאה מפי. היינו רק שנינו בסלון, בפרטיות. הרגשתי […]
עבר שבוע מאז ברחתי מהאקדמיה. אני יושבת בחדר שלי בבית של אבא, הפלאפון החדש שלי מונח לידי על המיטה בשקט. את הפלאפון הישן נאלצתי לזרוק, כי לא הפסיק לזמזם ולרטוט […]
התעוררתי במהירות, משתדלת לא לצרוח או להקיא את כל מה שנמצא כרגע במערכת העיכול שלי ו/או את מערכת העיכול שלי. לקח לי זמן להבין איפה אני ומי ישן במיטה שמולי. […]
״תקרא לקרוליין, עכשיו!״ אני אומרת לכריס. הוא שומט את התיק שלו ומתחיל לרוץ. אני לא מורידה את הנערה מידיי, מנסה להבין מי היא ולמה היא קראה לי. אני מניחה אותה […]
עברו כמה ימים מאז השיחה שלי ושל אלכס עם ריצ׳ארד. הם היו גיהנום מוחלט ואני שמחה שהם נגמרו, כי רוב הזמן כל מה שהתחשק לי לעשות היה לרבוץ במיטה ולבכות, […]
"היא כמעט ולא מדברת," קולו של אבא שלי נשמע בלחישה. אני יושבת על הספה, בוהה בחלל האוויר. אמא שלי טסה את כל הדרך מאיטליה לכאן, בלי בעלה החדש, ברגע ששמעה […]
מסיבות קולג' מעולם לא היו הקטע שלי, גם לא לפני שהייתי בקולג'. הפעם היחידה שהלכתי למסיבת קולג' הייתה כשהייתי בת שבע – עשרה, ואחת החברות היחידות שלי סחבה אותי לשם. […]
כשאני וכריס בדרכנו אל מחוץ לקפטריה אני מבחינה בפתק בכיס האחורי שלי. אני מוציאה אותו ומביטה מעבר לכתפי. ג׳ייסון מביט בי לרגע ונעלם בהמון, ואני יודעת שהפתק ממנו. ״ממי זה?״ […]
״מצטערת שאיחרתי,״ נכנסתי בחיפזון אל חדר ההרצאות והתיישבתי במושב הקבוע שלי. קרוליין הביטה בי במבט זועף, אבל ידעתי שזה רק בגלל שהיא חייבת. היא אמרה שאנחנו לומדים כאן שוב היא […]
אני יושבת בספסל הראשון בכנסייה, כריס מצד אחד שלי ומאדי מהשני. עברו כמה שעות טובות מאז ג׳ייסון עזב את החדר שלי והניח לי להתכונן. השמלה שלי שחורה כולה והכתפיות רחבות, […]
"תני לי את היד שלך, זאבה." הוא הושיט את היד שלו. אלכס הביט בי, והחזרתי לו מבט שאמר "לך," ולא יותר מזה. ידעתי שאין טעם להלחם. הוא היה הרבה יותר […]
" 'ברגעים מסוימים אנשים הם אדונים לגורלם, ואם מצבנו שפל האשמה אינה בכוכבים כי אם בנו עצמנו.' " קולה של קרוליין נשמע בחדר ההרצאות. "וויליאם שייקספיר, 'יוליוס קיסר', שנת 1599." […]
עמדתי בחצר, השיער שלי היה אסוף בתסרוקת פשוטה שנראתה מושקעת, שרשרת הכסף שלי תלויה על צווארי וצמיד תואם על היד שלי. שולי השמלה שלי התעופפו בעדינות ברוח וניסיתי למנוע מהדמעות […]
אני חושבת שזה לא נכון להגיד שהתחילה מלחמה. תמיד הייתה מלחמה. שנה שעברה, מבצע עמוד ענן. שנה או שנתיים (או שלוש, אני לא זוכרת) לפני כן, עופרת יצוקה. מלחמת לבנון […]
כל הישויות בקפטריה קמו ורצו לעברה של מיילי. כולל אותי. דחפתי מורים, אנשי צוות ותלמידים. הגעתי לבסוף למיילי ולמייקל, ששכב בלי לזוז. היא בכתה וטלטלה אותו, אבל הוא לא קם. […]
אני לא מאמינה שדיברתי עם השטן. זה כל כך הזוי. החיים שלי הם חתיכת גוש הזוי. אלוהים, אני חייבת לדבר על זה עם אלכס. או ג'ייסון. לא, הם יתחרפנו. אני […]
"אלכס, תעזור לי!" צעקתי, ידי בקושי אוחזת בשורש הקטן שבולט. "אל תעזבי!" היד שלו בקושי מגיעה אליי. מדרגה מתחתי התמוטטה היישר אל התהום. "לא חשבתי על לעזוב, אידיוט אחד!" אמרתי […]
|פרק 16| "רייצ'ל?" הקול של אלכס העיר אותי ממחשבותיי. "אה, כן. האימונים. לא, אני בסדר." עניתי בחטף ודחקתי את המחשבה המטורפת אל תחתית התודעה שלי. "את בטוחה?" מבט מודאג הופיע […]
חזרתי מאוחר אל החדר שלי, עייפה לגמרי מהיום הארוך שעבר עלי. לא ידעתי אם ג'ייסון מחכה לי, אבל לא היה לי אכפת. כל מה שרציתי היה להיכנס אל הפיג'מה שלי […]
הסניקרס השחורות שלי חרקו על רצפת העץ במסדרון של זואי. הג'ינס שלי והחולצה היו כהות, אבל כחולות (בכל זאת, הכל שחור זה דיי מזעזע, לא?). ביד שלי היו שלוש כוסות […]
"שמעתי שאת הולכת עם קייל לנשף," ג'ייסון רכן להעתיק מעל השולחן שלו. "מאיפה שמעת?" כתבתי עם העיפרון על הנייר, שולחן לפניו. המורה סימן לנו להיות בשקט והסתובב בחזרה אל הלוח. […]
"סופי?" "כן?" "את חושבת שאני צריכה ללכת עם מייקל לנשף? כבר עניתי לו שכן, אבל אני לא יודעת. זה יהיה מוזר קצת, את לא חושבת?" שאלתי אותה ותקעתי את המזלג […]
הסתובבתי בזהירות ובאיטיות. גבר בגיל העמידה בעל שיער שחור ותויי פנים יפים עמד שם. פשוט עמדתי והסתכלתי עליו. כריס הסתכל עלי בדאגה, והבטתי בו. ״זה.. זה אבא שלי,״ לחשתי. ״אלוהים,״ […]
"אתה חתיכת שקרן!" הנערה הבלונדינית תקעה את אצבעה בחזו והוא הרים את ידיו בכניעה. "היי, אני מצטער -" "אל תתקרב אלי יותר, שמעת?" העיניים הכחולות שלה דמעו, אבל לא היה […]
״ג׳ייסון?״ השתעלתי וכיסיתי את פי בשולי חולצתי. ״מישהו, עזרו לי! מישהו!״ ״רייצ׳ל!״ קול מוכר נשמע מרחוק.. או שמקרוב? שאפתי יותר מדי עשן והוא חדר לי למוח וטשטש אותי. דשדשתי וצעדתי, […]
הלב שלי צנח לרצפה, הפנים שלי החווירו והמוח שלי פעם כמו מטורף. "לוסי?" קלייר שאלה והניחה את ידה על הירך שלי. "הכל בסדר?" הגבות שלה התכווצו בדאגה. "כן, אני פשוט.. […]
הפנים של ג'ייסון פנו במהירות אלי, כועסות ואז המומות. לא ששלי לא היו המומות, כן? הוא התקדם אלי ופסעתי אחורה בזריזות, הוא התחיל לרוץ, ואז ההבנה הכתה בי; זה לא […]
״אני מה?״ שאלתי, בקול שחלקו מבולבל וחלקו משועשע. ״השתנית כשהירח יצא. ג׳ייסון עצר אותך מלהשמיד דברים.״ אמרה קרוליין. ״חכי, זה אומר שאני לא נוסעת לניו יורק?״ אמרתי באכזבה. ״לאבא שלי?״ […]
התעוררתי במיטה שלי, הזיכרון של הלילה אתמול מטושטש. עברתי על האירועים אתמול במוחי; ג'יימס והבלונדה הצבועה, היער, ג'יימס רודף אחרי, היריה – אחרי שהושיבו אותי בניידת הכל הרבה יותר מטושטש. […]