הסיפורים של ירמיהו זיגמונד
עוד לילה קודר עולה על משכב עוד לילה שאני לבדי עוד לילה שאת יצועך מחמם אדם שאיננו אני שוב שקטתי, ישבתי בצד בלי מילים שוב שגית ובחרת באחר שוב שקטתי […]
בחוץ השמיים קודרים, ובצדק כיאה ללילות הקרים גם הלילה אוחזת האצבע בהדק בכתליי הסדקים נפערים המום ועגום מרופט וסתום חסר כוח, חסר מנוחה ורדום מסתובב ללא כלום, בלי תכלית ביקום […]
נשארו לי בערך ששים שניות מרגע הפילוח עד שיגיע הקץ ששים שניות, עכשיו כבר פחות ממש עוד מעט, הלב יתפוצץ מה עושה אדם כשצריך להיפרד ברגעים אחרונים של צלילות וכאב […]
אם תלך רחוק, תיפול אם תגדל מאוד, תמעד עדינת כנף, ראש משי בכלובי תהיה לעד לא יונת שלום היא לא עורב שחור משחור לא תנשמת של לילות אדם היא ועורה […]
מבט אפלולי, מקטרת מוצתת לוטף את שפתיו ברחוב בפינת הכיכר, עוד יושב הוא בשקט ובמתק לשונו מפתה את הרוב אדם או חיה, מלאך או מפלצת חשוך ולכן לא רואים זאת […]
ליל קדרות, רב העצב דפיקות לב לפי קצב בכורסא עוד ישוב מהורהר וכאוב סימני החיים הלכו לבלי שוב זמן רב העיר שותקת מוות זמן רב העיר רועשת אוב בדידות, צער, […]
דוליאדיס, דוליאדיס, חוס על בתי היום יפה היא, טובה היא, רכה בשנים אין בלבה מקום דוליאדיס, דוליאדיס, לך לעזאזל שטן גמור על בתי היום לא חסת דלי הקש מלא דם […]
זה היה לילה קר, על כביש הערבה בדרך חזרה מאילת לא היו הרבה מכוניות, שום דבר בלילה הזה לא בישר טובות. באוטו של בן שררה שתיקה של אחרי ריב, גם […]