הסיפורים של neomy-k
"אי שם יש מי שחושב עלייך", הוא לוחש בלילה אפל, בלב סופה. הוא נושא עיניים אל הטיפות שעל החלון, ומבין עיניו הכהות מבליחה דמעה. העולם מתקדר; עוטה גלימה של חרטה, […]
אהוב נצחי, מה לך לכאוב וכי בן אלמוות אתה; ביקשת חיי נצח ובי נשבעתי לשמר לעד דמותך מבעד לשלווה ולדמעות, להגשים את חלומך. מה לך לבכות וכי לבך הוא מתנה; […]
המים היו שקטים ונינוחים כשזרמו הרחק אל מעבר טווח הראייה שלי. אף אחד לא יכול היה לדעת שבין עורקיהם הדקים מתפתלים נחשולים של רעל, אף אחד. חוץ ממני… אני מביטה […]
עומד על שפת אגם, מימיו צלולים ובבואתי משתקפת על פניהם. היא מעוותת והפנים שאני מכיר טוב כל כך נשברות ומתאחות במרכז המעגלים שיוצרת הרוח הקלילה, מקפיאה את עצמותיי. נדמה כאילו […]
אני רצה. מניעה את רגליי עם כל טיפת כוח שאני מוצאת באמתחתי, לא עוצרת ולו לרגע בכדי לאסוף את נשימתי ולהרגיע את ראותיי הבוערות. מלפניי מחכה לו הבלתי נודע ואילו […]
היי את… את זוכרת אותי? קשה לי להאמין שלא, אבל היו דברים מעולם והרי החיים לקחו אותנו למקומות שונים כל כך עד כי כמעט ואיני זוכרת את מראך. אני יודעת […]
השעון מתקתק, הדקות חולפות בשעיטה קדימה והנשימה מתחילה לתת את אותותיה בגוף. אני מושכת אותה אחריי, בשארית הכוחות שעוד נותרו בי, מסמנים לי על עתידם להיעלם. אבל אני חייבת להמשיך, […]
אני יודעת, הפרתי לא מעט הבטחות שנשבעתי שלעולם יוותרו איתניות אל מול משבים אדירים, סופות רעמים וגשמים, זולגים על לחיי בדמעות שכבר אין בכוחי למחות. אני יודעת, אתה לעולם שוב […]
בלילה קר, כשסופה משתוללת בחוץ, אני שוב לוקחת לידי קופסא של זיכרונות ומחטטת בין הרגעים הקטנים, הימים המושלמים, החיוכים והדמעות. אני משתהה לרגע כשבידי אחוזה תמונה ישנה מבעדה אתה מחייך […]
אני אוהב את איך שאת גורמת לי לשכוח, מהכל. לשכוח מהגהינום שעברתי, מהשאול שמושך אותי עכשיו אל תוך החושך, לעולם לא שביב של אור שיחדור דרך האפלה הסמיכה. אני אוהב […]
הוא נשען על סלע פראי ומעוקל, עומד מול נערה עוצרת נשימה ביופיה. לה שיער שחור, ארוך וחלק ולו שיער בלונדיני קצר וכובע אפור. היא לבושה בשמלת קטיפה שחורה ארוכה וקודרנית […]
"את לא יכולה פשוט לתת לי ללכת…" אני מביטה בך מן הבור העמוק אליו הושלכתי, נושאת יד אחת ללטף את הלחי שלך אבל אני לא מגיעה ודקירה חדה מושכת בלב. […]
הוא מביט אל תוך עיניי, אני יכולה להרגיש את חום ידיו על גבי ואני מהופנטת. עיניו כחולות וצלולות כל כך, כמו מתוך חלום והוא אינו מסוגל להסיר אותן, כאילו מישהו […]
העולם סביבי מתהפך, אך נשאר דומם כפי שהיה. אני רואה אותה מולי, אבל היא לא כאן. היא עזבה ולקחה איתה את שארית הטוב שעוד ראיתי ביקום. היא הבטיחה שנישאר, לנצח. […]
כמו זרם של מים שקטים ונינוחים. אף אחד לא יכול היה לדעת שבין עורקיהם הדקים מתפתלים נחשולים של רעל, אף אחד. חוץ ממני… אני מביטה בנהר בעיניים נוגות. אני מעבירה […]
התהלכתי בין העצים והשקט; חמים, מתפשט בעורקים וממלא את הגוף. נגעתי בקצות האצבעות בעלים המכווצים שחיו בעבר והשלדים שלהם מספרים את עלילות קורותיהם ביער השליו. אני שומעת, הקולות מנגנים לי […]
אני מרגישה רע. משהו בפנים תמיד חוזר למצב הקיים, תמיד שוקע וגורם לי לתהות האם באמת החיים האלה כדאיים. האם באמת שווה לנשום ולחיות אותם, לדעת ולהבין ולגרום לזמן להביא […]
מי תאהב אותך יותר משאהבתי אני? מי תקבל אותך עם כל הפגמים והמגרעות באישיות ובאופי, כמו שאני קיבלתי? איך היית טיפש כל כך לוותר על כל מה שהיה באמתחתי להעניק […]
הסתכלת אלי בעיניים אפופות עננים. היית מוקסם מהמחשבה, ידעת שיש אפשרות כזו, שכל זה יישאר ויימשך לנצח. לרגע אחד, תחת כנפיו של הלילה, כל זה נראה אפשרי ומציאותי יותר מכל […]
העולם הזה הוא מה שאנחנו עושים ממנו. אנחנו מעצבים אותו, אנחנו השחקנים הראשיים. הכל תלוי בנו, על פינו יישק דבר, מה יכולנו לקבל טוב יותר מזה? אנו הסופרים, כמהים לבנות […]
לחשוב עלייך, בכל שבריר שניה בה המצית נדלקת והאש שבוערת משקפת את הלהבה שבפנים, לא נכבית, לעולם לא מתכלה. והסיגריה נאכלת עם המשבים הקרים. הליבה שלה אדומה, נאחזת, עד המציאות […]
אני אובדת בין אלפי קולות, טובעת בדעות קדומות וסטיגמות שאנשים מדביקים לי, כשהם בטוחים שהם יודעים מי אני, מהיכן הגעתי ולאן אני הולכת. הם שופטים אותי, על סמך מראה שאני […]
אל תוך החושך, מטר של אפלה, אני מביט. היא איננה. אני רק עומד נטוע על מקומי ונועץ עיניים באותו מקום אחרון בו דרכו רגליה, המחשבות נעצרות. הן קופאות ואני בטוח […]
לב נודד, אני צריכה לדבר איתך, אולי רק לכמה רגעים… הותרת אותי תוהה על כוונתך. על הרצונות, החלומות, כל מה שהשארת מאחור כדי להתמקד כל כולך במישהו שלא הפנה לעברך […]
היא עמדה על שפת אגם רוגע, מימיו צלולים, מבטה מושפל אל בבואתה המעוותת. זיכרונות שמציפים את הראש מעלים בה כאב שעד כה לא ידעה שקיים. היא מנסה להדוף אותם, לרוב […]
תגיד משהו. כל דבר… כד שאדע שאני לא סתם מדמיינת. כדי שאדע ששמעתי נכון. כדי שאחרי כל האהבה הגדולה וחסרת המעצורים, אתה שונא אותי. ומעולם לא אהבת באמת… אני עומדת […]
שאלתי אם אתה חושב עלי, ענית "כל הזמן". שאלתי אם תראה עולם צבוע בגוונים של שקיעה אם לא אהיה, ענית "שמיים אפלים ולילה גשום שלא נגמר". אמרתי שאני כבר לא […]
הגשם בחוץ מרעים בנקישותיו על הארץ. העולם כמו מבשר על תחילתו של דף חדש לבריאות כולם, התחלה של יום נקי וטהור יותר, נטול עצב, נטול דאגה. ואנחנו מרחפים באוויר, מעל […]
עומדת תחת שמיים זועפים, גשמים שוטפים את גופי ואת בגדיי והדמעות כבר לא משנות דבר, משתלבות הן עם אלה הכבדים של העננים האפורים. הוא עומד שם עם מטרייה שחורה גדולה […]
העולם שלנו נברא בגוונים של שקיעה, תחת רבדים עמוקים יותר של רוע. חיים שלמים, ואני מביטה בו מהצד. פניו נמסות לכדי מראה אמיתי, זוהר פחות. מתעתע. להיות לצד מישהו שכלל […]