הסיפורים של nati5600
היא עומדת במטבח ומבשלת הוא יושב על הספה ומסתכל בטלוויזיה יש משחק של כדורגל. הוא מבקש, היא מכינה לו כוס קפה הוא במרפסת מעשן חצי סיגריה היא מגהצת לו חולצה […]
גדלתי בעיירה קטנה וכשהגשם איים לרדת ולשטוף הכל, אני פשוט הייתי בוהה החוצה מחלוני. חולמת על מה היה יכול להיות נאבקת בשאלה האם הסוף יהיה שמח, ומתפללת. מנסה להושיט יד […]
נקודת המבט של אלידור: "אני מצטער אחי," שמעתי את גדי מאחורי גבי. "אתה בסדר?" הוא הוסיף לשאול. הסתובבתי אליו והנהנתי בחצי חיוך מזוייף. משקר לעצמי ולו. הוא תפח לי על […]
נקודת המבט של שירה: "אז אלה כל המקומות החשובים שהיית צריך להכיר," סיכמתי את הסיור הקטן שעשיתי לו כשהגענו לתחנה האחרונה, המועדון. "מגניב." נדב אמר בהתפעלות וסרק בעיניו את החלל […]
נקודת המבט של אלידור: * " כמה זמן ישנתי? " היא שאלה כשפקחה את עינייה בעדינות ולאחר מכן חזרה להתמקם מחדש על הכיסא שלה. " לא הרבה. " אמרתי בחיוך […]
האם ידעתם שאדם ממוצע מבלה 4 שנים מחייו בהסתכלות על הפלאפון שלו? די אירוני, לא? איך אותם מסכי הנגיעה גורמים לנו לאבד נגיעה. אבל אין שום פלא בעולם מלא איימקסים, […]
סופרת את צעדיי על הכביש הלח, פה ושם ניתן עדיין לראות את הכתמים שהגשם השאיר אחריו. הקור חודר מבין אצבעותיי וגורם לכל גופי לקפוא, אך ליבי פועם ללא דופי. אני […]
שלום לכולם :) אני נתי, זוכרים אותי? אז בלי חפירות ובלי הקדמות… באתי להודיע שמחר אני חוזרת לעניינים ועם סיפור חדש! התגעגעתי למקום הזה. ואליכם :) ממש חחחחחחחחחחחחח
איך הם כל כך אטומים? למה אף אחד לא מבין? בא לי לברוח בא לי לצעוק הכי חזק עכשיו אבל הדבר הנורא הוא, שגם אם אני יעשה את זה אף […]
תמהרי ותחכי. כל כך קרובה, אבל כל כך רחוקה. כל הדברים שתמיד חלמת עליהם קרובים מספיק כדי שתטעמי מהם, אבל את פשוט לא יכולה לגעת… את רוצה להראות לעולם, אבל […]
היי אני נתי ואני רוצה אוכל עכשיו! כן. אממ… ביי
תראו לי מישהו יותר מאושר ממני ברגע זה. אין אחד כזה. איזה הרגשה מסופקת ומספקת שהיום ערב ראש השנה, היום הראשון של השנה החדשה ואני זוכה לחגוג אותו עם המשפחה […]
ההרגשה הזו שמישהו שאתה סומך עליו בעיניים עצומות כבר קרוב לשש שנים, דורך עליך כאילו לא היית כלום בשבילו. הרגע הזה שאתמול בשעה הכי מאוחרת בלילה הוא הכי צריך אותך […]
אז מה אמיגוס… מחר חוזרים ללמוד? נכון זה מבאס, אחרי חופש של ים, בריכות, סופרלנד, לונה פארק, חו"ל, חלל (חח איזה מגזימה אני), הגיע הזמן לחזור לכלא. הכלא של כולנו. […]
בזמן האחרון יצא לי לחשוב. לחשוב על מה שהיה לנו. אני יודעת שזה היה קשה, אבל זה כל מה שידענו, כן. האם היית שיכור? כשלקחת את כל הכאב הצידה? הלוואי […]
אז זהו. אחרי מחשבות רבות (שלקחו בערך כמה חודשים) החלטתי לעשות את הצעד הנועז הזה ולפרוש. קודם כל, אני רוצה להצטער בפני כל הקוראים של הסיפורים שלי. אני יודעת שהבטחתי […]
בתקופה האחרונה אני מתלבטת בין שתי דרכים שבעיניי הן סופר חשובות. אני לא אגיד מהן כי אני לא רוצה שתביעו דעות לכאן או לכאן…זה לא מה שאני באמת צריכה. אני […]
פתחתי את עיניי באיטיות וסרקתי את החלל. סובבתי את ראשי בעדינות אל צד ימין ויכולתי לזהות את שידת העץ ריקה כמעט חוץ מקערה גדולה של מים שהונחה במרכזה. מהצד השני […]
עליתי על האוטובוס שמוביל לתחנה שנמצאת במרחק מספר מטרים מהבית שלי. "אין לך עודף?" הנהג בחן את גופי כשהושטתי לו שטר בכדי לשלם על הנסיעה. הכנסתי את ידי לכיס הצפוף […]
הסיפור "זאת לא אני" מגולל את סיפור חייה של וונסה מילר, נערה בת שמונה עשרה המתגוררת בעיירה קטנה וזנוחה. שיערה, שחור כפחם המסתלסל לעבר גבה התחתון. עינייה מיוחדות. צבען ירוק […]
נקודת המבט של שירה: " אפשר לדעת איך הגעת לשטות הזו?! " אלידור קפץ ושיחרר אותי מאחיזתו של המנהל. עמדתי מאחורי אלידור, הנחתי את ראשי על כתפו וחיבקתי אותו. הרגשתי […]
נקודת המבט של שירה: אלידור פתח בריצה מהירה שהדפה אותי הצידה. לקחו לי כמה שניות להתאפס על עצמי ולאחר מכן, החלטתי לקחת את הרגליים שלי ולצאת אחריו. אין לי זמן […]
שוב. שוב מתחיל לו מבצע נוסף. שוב אנחנו מותקפים. שוב מתחילות להישמע אזעקות הצורמות באוזניי. שוב הגוף רועד. שוב הלב קופץ. שוב הרגליים רצות. שוב חמש עשרה השניות לתפיסת המחסה. […]
נקודת המבט של דנינו: ברגע שעניתי לשיחה של אורטל ושיחררתי את האחיזה מהידית של חדר המדרגות, שירה ניצלה את ההזדמנות והצליחה לצאת בריצה. " אורטל צאי משם! " הזהרתי אותה. […]
נקודת המבט של שירה: צלצול האייפון העיר אותי משינה… עד שהצלחתי להירדם. חיכיתי שהצלצול יסתיים, אין לי חשק לדבר עם אף אחד כרגע. הצלצול הסתיים ואחריו נשמע צלצול נוסף. נו […]
נקודת המבט של אלידור: קמתי משם והתחלתי ללכת מהר לכיוון של… של לא יודע לאן, רק לא למקום ששירה נמצאת בו. איך אלידור, איך היית ככה מפגר שבשנייה הוצאת את […]
*דיירי האח הגדול נא להתכנס בסלון בבקשה* קולו של האח הגדול נשמע. דיאנה מגיעה לסלון ראשונה כשהיא אוחזת בקבוק קטן של לק בידיה ויושבת על הספה. היא מתחילה למרוח בזהירות […]
נקודת המבט של אורטל: ~~~שלוש שעות קודם לכן~~~ קמתי בשעה 6 בבוקר וירדתי בזהירות לקומה של חדר המנהל. אני יודעת שהוא בחדר שלו עכשיו, הוא תמיד ער מוקדם. דפקתי בדלת […]
נקודת המבט של שירה: " היי אלה! בוקר טוב " שמתי את התיק על השולחן וחייכתי אליה. ככל שהזמן עבר הפכנו לקרובות יותר, נפתחתי בפניה והיא בערך יודעת כמעט הכל […]