הסיפורים של Nati Peles
דובר צה"ל מוסר: אחרי 2.5 שעות הפוגה, החמאס חידש את ירי הטילים לעוטף עזה. במשך 10 ימי הלחימה, שיגר החמאס 3,736 טילים. 205 מהם נפלו בשטח הרצועה, 551 נפלו בשטחים […]
קיבלתי הודעת טקסט לסלולרי שממתין לי מכתב באזור האישי, באתר האינטרנטי של מוסד ממשלתי מכובד, שלא אנקוב בשמו פן יבולע לי. אז קפצתי לביקור וירטואלי באתר המדובר וניסיתי להכנס לאזור […]
הבוקר, בלכתי לבריכה (שהייתה סגורה בגלל המצב הבטחוני), חלפו על פני אמא צעירה בלווית שני בניה. תאומים זהים לחלוטין, שנראו לי כבני שמונה. לשניהם אותו הגובה, אותו מבנה גוף צנום, […]
אמש האזנתי, בעל כורחי, לקונצרט מוזיקלי יוצא דופן במחוזותינו (בדרום השרון, בשוליו הצפוניים של הכרך הגדול) שנמשך עד האשמורת התיכונה. סימפוניה של צפירות, שריקות, ומפצים, בהשתתפות הרכב אינסטרומנטאלי מגוון, חוצה […]
זה היה במוזיאון לאמנות. אירוע פתיחה של תערוכה חדשה. אירוע עתיר מוזמנים ומזדמנים. "מה שלומך? שנים שלא נפגשנו" הוא אמר בקול בוטח כשעל פניו מרוח חיוך רחב. הוא טפח בכף […]
בתחילת הדרך, עבדנו בפרך, "עבודה עברית" היתה אז ערך, בנינו, סללנו, כבשנו, ביצות רקק יבשנו, אדמות טרשים חרשנו, שתלנו גם זרענו, עצי פרי ונוי נטענו, שממות הפרחנו, עמלנו, יגענו, טרחנו, […]
מסופר על פלונית תמימה שהלכה לשוק לקנות זוג גרביים. פשפשה בערימת המציאות שעל הדוכן ושלפה זוג שקלע לטעמה. שאלה "כמה?" ענה לה הרוכל: "עשרה זוזים"…. ובעוד הגברת מפשפשת בארנקה כדי […]
כאשר יגורתי, שוב זה קורה, אני פוקח עיניים ורק חושך רואה, אכזבה עמוקה, מפח נפש, לא ניפטרנו מהרפש, המנהיג העליון, שמר על הכתר והביס בקלות את כל היתר. אלפי מעריציו, […]
ככל שזכור לי, היה זה ביום קיץ לוהט, שנת 1993. אולי בזו שלפניה או אחריה. לא באמת משנה. מה שכן משנה הוא שאז, באותה השנה, מכשירי הטלפון הניידים טרם יצאו […]
שבח והלל למנהיג העליון, המרים מביבים כל מסכן ואביון, המוריד כל צר ואויב לטימיון, אנו עפר לרגליך, פרולטריון. אתה מושיענו, אבינו, מלכנו, מעריצים את תבונתך, סוגדים לעוצמתך, מתפללים לבריאותך, באשר […]
הוא סבל מנדודי שינה. היו לילות שלא עצם עין. היו לילות בהם נירדם לשעות ספורות בלבד, ומשהתעורר, בשלהי האשמורת הראשונה, קורי השינה פגו וכל נסיונותיו להרדם שוב עלו בתוהו. מה […]
מן העתונות 24 בספטמבר 2023 אמש (23.9.2023) דווח כי האקדמיה השבדית המלכותית החליטה פה אחד להעניק את פרס נובל לספרות לשנת 2023 לסופר הישראלי נאור פונדקאי על ספרו "כל מילה […]
היא מבקשת, לגעת בקשת, הוא מבקש את … אך היא כה חוששת. הוא לא מתייאש, הוא חוזר ודורש, אך היא מסרבת, אולי יש לו עגבת ? ….. היא חושבת, שהיא […]
אפיזודה ב' היא לא היתה בבית. יצאה לסידורים. לפחות זה מה שהיא אמרה לו. היא התקשרה אליו לנייד, ופקדה: "תעשה "כך וכך"", וכדרכה הוסיפה: "זה ממש לא דחוף. יכול להמתין […]
אפיזודה א' היא בקשה, או ליתר דיוק – דרשה: "תעשה "ככה וככה". זה ממש לא דחוף. יכול להמתין בשקט שלושה ארבעה ימים". "אין בעייה, אעשה", השיב ללא היסוס. הוא ידע […]
לאחר התלבטות ממושכת, החלטתי גם אני לפוליטיקה ללכת, לרוץ, להבחר ולהשפיע, אז היו מוכנים, אני כבר מופיע. ברוח הטרנד העכשיווי, ועל דעת הורי, אחי וסבי, וכל החברים שמסביבי, גמרתי אומר […]
למי שלא מכיר אותי, אחשוף מייד את זהותי, אבל למען המתח, אגלה תחילה רק טפח. אני מזרק חד פעמי, פריט פשוט ויומיומי, לשימוש רפואי די בנאלי, אך יעיל ופונקצינאלי. לגופי […]
מעשה שהיה, כך היה, אם כי יש האומרים שהכל בדייה. לא ידוע מי האחראי ששלשה נגיפים ניפגשו באקראי בתוך ריאותיו של חולה מאומת, אחרי שחוסן בוירוס מומת מנסיוב מזוייף שלארץ […]
איני יודע אם בסוף יהיה רע או טוב. אבל אני בטוח שבסוף יהיה סוף. כך אמר הפילוסוף.
הוא הלך לתומו על המדרכה באחד מרחובות העיר. רחוב דליל למדי בעוברי אורח. לפניו, מרחק כמה צעדים, השתרכה בעצלתיים אשה מבוגרת, ובידה סל מצרכים. אם חלפה במוחו מחשבה להציע לה […]
מידי פעם אנשים זרים מברכים אותי לשלום. למראה סימן השאלה על פני הם מבהירים את מהות היכרותם איתי – הקשישים שבהם אומרים בנימה הססנית: "אתה הבן של …." , המבוגרים […]
על כלבים ואנשים שלש פעמים ננשכתי ע"י כלבים ללא כל התגרות מצדי. הנשיכה הראשונה השאירה את טביעת שיניו הננסיות של כלבלב פקנזי מכוער ונירגן בעקב רגלי הימנית. בעלת הכלב, אשה […]
״התשלום רק במזומן״ אמר ביובש. ״שתיים עשר אלף שקל ביד״, ואחרי שתדלק ריאותיו במנת חמצן הוא דרש בקול צרוד של מעשן כרוני – "שלש בוכטות. ארבע אלף כל אחד". שלא […]
היא אמרה: דבר אלי בחרוזים, הוא שאל: מדוע? היא ענתה: סתם ככה, למה, גם לי לא ידוע. היא אמרה: רוצה לראות ברווזים, הוא שאל: מתי? היא ענתה: עכשיו, אחר כך […]
הסיפור הבא לא קרה באמת, כל דמיון למציאות הוא מקרי בהחלט. במדינה קטנטנה במזרח התיכון השקועה עד צוואר בבעיות ביטחון, שלט מזה שנים תריסר, איש תאב כוח וחסר כל מוסר. […]
יש לו מים בברך, גיד קרוע בירך, אבנים בכליות, אי ספיקת לב וריאות. טחורים בעכוז, דליפות בניקוז, קטרקט בעיניים ושעווה באוזניים. בצוואר כאב, רישרוש קל בלב, גידים קרועים בכתפיים ותולעים […]
כל הג׳ינג׳ים הם עקשנים. על כך אין עוררין. אמא שלו ג׳ינג׳ית. גם היא עקשנית. לא סתם עקשנית, ה״אמא״ של העקשנים. עקשנית מדופלמת. אבל היא מתעקשת שהיא לא.
הם גרו בקומה שנייה על עמודים בבית משותף. דירה 5, משפחת כהן. משפחה נורמטיבית. אבא, אמא ושתי בנות צעירות. לא עניים מרודים אך רחוקים מאד מהעשירון העליון, זה המזכה בתואר […]
הוא לא ממש הרגיש את כובד שנותיו. אמנם כבר השיל מעליו שבעה עשורים אך מצבו הגופני שפיר למדי – כל איבריו מקוריים. אין ביניהם אף לא חלק חילוף אחד. ככל […]