הסיפורים של naama@naama
כל כך הרבה שאלות, כל כך הרבה תקוות. כל כך הרבה מילים שלעולם לא יאמרו, כל כך הרבה שמחה שלעולם לא תורגש. בעולם הזה אין מספיק מקום לכל התשובות, אין […]
אז הכל נשאר אותו דבר, לאנשים עדיין לא אכפת. עיוורים לרגשותי, רואים רק הבעות פני. מחכה ליום שיראו, גם לי יש רגשות. כי גם מתחת לצחוק, מסתתרות שם הדמעות. זה […]
"אמה!" קר רצה לעברנו, מתנשפת. היא עומדת מולי ובוחנת אותי בכעס. "איפה את חושבת שהיית?! חיפשתי אותך! למה בכלל נעלמת ככה?! את צריכה להודות לדניאל שמצא אותך, אחרת אני-" היא […]
נשארתי בגן עם אמה. לא הייתי מסוגל לעזוב אותה במצב הזה, שברירית כל כך. אני זוכר שראיתי את דין וקרוליין רצים לעברי, שואלים אותי אם ראיתי את אמה. ישר ידעתי […]
אני שוכבת על מיטתי בחדר הבנות כשאני בוהה בתקרה. לא היה אכפת לי מה יקרה מעכשיו, אני שבורה מכדי להרגיש.הבנות כולן מדברות כאילו לא קרה כלום, כאילו המבחן לעולם לא […]
כתבתי לעצמי בראש את רשימת הדברים האחרונים שעשיתי. 1. הלכתי עם דין כדי להיפרד מאחותו של אלכס.2. הייתי אצל האחות. עברתי את הבדיקה השגרתית.3. קמתי כשאני בחדר הבנים.4. כנראה התעלפתי […]
כשהדלת מאחורי נסגרה, ידעתי שאין לי דרך לברוח. אני תקועה. "בואי שבי על הכיסא כאן." ידו נגע בזרועי. רעד עבר בי. מגעו קר ואפל, גורם ללבי לפרפר בפחד.אני מובלת אל […]
איזה בוקר… אוח… אני חושב שבחיים לא ישנתי כל כך טוב ובחיים לא הייתי כל כך עייף.מה כבר עשיתי אתמול ?בכל אופן, קמתי באיטיות ממיטתי, פורע את שערי בעזרת ידי.בדיוק […]
הישיבה המתמשכת על כיסא הברזל גרמה ללבי לקפוץ בכל פעם שקראו למישהי אחרת להיכנס. "תפסיקי להיות כזאת לחוצה, אמה." קולה של קר העיר אותי מהתיפוף על הרצפה עם הרגל.קר בניגוד אלי, […]
אם אי פעם חשבתי שהיום לא יכול להיות יותר גרוע ממה שהוא כבר היה, הינה זה קורה.כאילו לא מספיק כאב הראש שחטפתי אחרי הביקור אתמול, והשיחה הזריזה עם אלכס, אני […]
והיינה עוד שנה חלפה,מותירה שם מאחור עוד טעויות.עוד מעשים שעשיתי,עוד מילים שאמרתי. ועכשיו זה מתחיל מחדש.עוד הזדמנות לטעות ולתקן,שוב נפילה, מעידה קטנה,הכל נשאר אותו דבר. אני רוצה לשנות,אני רוצה לתקן.נמאס […]
"אני מחכה למחר." אמרה קרוליין, בעצב מעושה. אני צוחקת בתגובה. "זה מצחיק, אבל לא קצת מרושע?" אני שואלת אותה. נכון שאני שונאת את קייט, אבל מה שהם מתכננים קצת מרושע […]
הדלת נפתחה, ולפתע ראיתי את גברת בטי נכנסת. פניה היו הבעה מושלמת של אטימות, והיא התנהגה כאילו היא לא ראתה אותי בכלל. אולי היא באמת לא ראתה אותי.היא ניגשה אל […]
"לא יזיק לך גם לעשות שיעורים את יודעת…" אני מנסה לרמוז לה שאני לא מעוניינת באף חלק בזה."אני אעשה אם תגידי את מה שאת חושבת על התוכנית, אבל את אמת."אני […]
אחרי שראיתי את קייט, אני חייב להודות שזה גרם לי לתהות שוב מי באמת הבנות בחדר בנות, כאילו, הן שונות לגמרי אחת מין השנייה!התיישבתי ליד השידה הכפולה שהיתה בחדר, תופס […]
יש לי שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן… אז אני אשאל אותה כאן.מדוע אנשים מתחלקים לחברות? זה בכלל לא הגיוני בעיני.אנשים תמיד רוצים להתקבל אצל האחר, אז למה כולם לא […]
"אמה!" אני קופצת בבהלה מהמיטה. "לעזאזל איתך קר, הפחדת אותי למוות," יריתי בכעס לעברה."את עדיין חיה לא? סימן שלא הפחדתי אותך כל כך. בפעם הבאה השתדל יותר," אמרה, סותרת את […]
נכנסנו בחשש אל המשרד. לא ידענו למה קראו לנו, אבל היינו בטוחים שזה בגלל שהקייט הזאת בטח הלשינה. החזקתי לאמה את היד ואמרתי לה, מסתכל היישר אל עיניה, "אל תדאגי, […]
אני מרגישה הרגשה מוזרה בלב, אני לא יודעת איך קוראים לאותה הרגשה. "אמה!" קר נופפה לי כשנכנסתי אל החדר."אז איך היה עם דין?" שאלתי אותה כשאני מתיישבת לידה על המיטה."אנחנו […]
"אה… הא… היי! אני דניאל…" גמגמתי. לעזאזל! כל כך הרבה זמן אני רוצה לדבר איתה, ועכשיו אני מגמגם!?"כן, אני יודעת," היא צחקה."מה … מה את עושה פה?" היא התיישבה לידי. […]
רוז נשענה בישיבה על קיר הבקתה המתפוררת.החתול השחור אותו אימצה, ישב בנחת על רגליה, מתפנק על ליטופיה הרכים.הגעגועים אל דין אינם פסקו. יום אחר יום הייתה בתקווה לבקתה ולראות את […]
"כמה מכם זוכרים את הפעם הראשונה שלהם כאן?" השאלה גורמת לי לחזור בחזרה אל המציאות.אני מרימה את ידי בהיסוס קל ואחר כך מביטה סביב. לא הרבה הרימו את ידם, אבל […]
השיעור הבא שלנו התחיל כמובן ישר בלי הפסקה. נגררנו לעבר הכיתה בלי רצון. אני מודה שזה דווקא שיעור לא רע, אחרי הכל, בטי היא דווקא בחורה אחלה.כמו תמיד הכיסאות היו […]
"אני כל כך מחכה לרגע הזה שנצא מפה!" קרא לפתע דין, בהתרגשות.חייכתי אליו חיוך והרגשת הזדהות הציפה אותי. "אני לא חושב שיש אחד כאן שלא," אמרתי לו בחיוך קל."כן…" אמר […]
הקדמה: 'אנחנו חיים במציאות שונה. אנחנו נראים כמו כולם, מדברים כמו כולם, מתנהגים כמו כולם,אבל אנחנו ממש לא כמו כולם.קוראים לי דניאל, ואני אחד מחמשת המורדים. הכל התחיל ביום שבו […]
שנתיים חלפו, הוא צריך לחזור. אבל הוא לא בא, הוא לא קיים ההבטחה.האם מצא נערה אחרת? כזאת שתוכל לדבר? כזאת שתגרום לבטנו לפרפר למראה פניה? והשאלה הכואבת שהציקה לה ביותר, […]
הפלאפון על יד מיטתי מצלצל ללא הפסק. אני קם לאט ומכבה את הצלצול.השעה שבע וחצי. אני מנסה להיזכר מדוע רציתי לקום כל כך מוקדם ביום שישי. אמה, תכננתי ללכת איתה […]
הסכין הקרה נוגעת,ושוב זה קורה,זה שוב נפתח מחדש,הכאב והסבל כאחד,נבלעים באותה טיפת דם. הסכין היא הבדידות,קרה ומרגיעה,מרתיעה ממגעה החד,מהכאב הצורב אותו מביאה. הם צוחקים ומלגלגים,מגחכים על אותם חתכים כואבים,כשהם עצמם […]