הסיפורים של מיכלי
אני זוכרת את תווי החדר ההוא שייעדת עבורי כאשר הייתי באה אליך, אל ממלכתך הבלעדית. זוכרת איך הכלת אותי במעבריך. איך היית שלי בכל רמ״ח אבריך- בדיוק כפי שהייתי אני […]
ערס לפי מילון אבן מיכלי, הוא עבריין שוליים שנתפס וישב מיליון פעם בכלא על עבירות קטנות עד בינוניות משום שלא היה מספיק מתוחכם לצאת מהן, אחד שיורק על זונות ומקלל […]
מגיל אפס הבנתי שהכי בטוח זה להיות שקופה. אם תהיי רואה ואינה נראית גם אם את ממש רעבה, אז הבייביסיטר השיכורה שמוכנה לשמור עליך בחמישה שקלים והחבר שלה לא ידקרו […]
״היום רולטה רוסית״ הוא הכריז, והתחושה שמילאה לי את הבטן לא יכולה היתה להתפרש ליותר מאותה התחושה שאני צריכה ללכת לשם. ניסיתי להיות שקופה למרות שמדובר בכסף טוב, הרבה מאד […]
מכל הבנות בחדר בחרת בי. אני לא גבוהה ולא מתבלטת, מעולם לא ניסיתי להידחף קדימה כמו רובן המוחלט של חברותי לעבודה- אותה עבודה שאומרים עליה כי היא המקצוע העתיק בעולם. […]
בכל פעם שאתה רוצה להתנצל, רוצה לומר שזה לא אני- זה אתה, בכל פעם שאתה נסוג ממני אלף קילומטר אחורה; כל אלה מתקיימים על כוס קפה בארומה או גרג. כן, […]
התפללתי אל תוך הכרית שתתקשר. קראתי לך, דמיינתי אותנו, ספגתי אותך אל תוך המעיים שלי- הכל! רק כדי שלא תברח לי לנצח. והתקשרת. אני לא מבינה למה, מה אתה מוצא […]
חנוכה הוא חג שמפחיד אותי במיוחד כי כל הדברים הרעים קורים בחג הזה. כנראה שמדובר באיזון עולמות או זן או כדי לאזן את מתיקות היתר של אבקת הסוכר שנמצאת בערבוביה […]
לכל קרקס בעל שם יש נערת טרפז שהיא למעשה גולת הכותרת, דגל הקרקס וסמל השלמות בהתגלמותו. נערה יפה מאד, תמיד צעירה וזוהרת שמטפסת מעלה מעלה בינות לכל החבלים והסולמות, עד […]
היום אמרת לי דברים שלא העזתי לחשוב שתאמר אי פעם. גרמת לבטן שלי להתמלא בהמון סוכריות, כמו חנות ממתקים עמוסה כל טוב- וידעת בדיוק איך לפנק וללטף אותי דרך הטלפון. […]
אני פרה ואני עיוורת. אם תראו אותי ברחוב על המדרכה ממול, כנראה שבמבט ראשון לא תבחינו בכך, אלא בדמות רזה אשר לרוב מסתובבת עם מכנסי ג׳ינס ארוכים (גם בקיץ) וחולצת […]
שוב הדמעות חונקות לי את הגרון אבל מסרבות לצאת החוצה. כנראה שככה זה כשאת חוטפת מכות מגיל אפס ואם את מעזה לבכות אז נשלפת חגורה שמשאירה המון סימנים כחולים על […]
אני רוצה לספר איך אהבתי. אהבת אמת, אהבה של נפש שלובה בנפש. אהבה נדירה שיכולה להתקיים כשאנרגיה מתמזגת עם אנרגיה תאומה. את ואני גדלנו בערים שונות, הגעת מהדרום ואני קצת […]
ככה בדיוק אני אזכור אותך לנצח: היית קרוב אליי. עד כדי כך שנשימתך דגדגה לי את הצוואר, מתוודה כאן בין השורות שאהבתי את התחושה הזו, כי הנשימה הכל כך לא […]
היום הזה שאת יודעת שהוא השאיר אותך מאחור, עם שאריות איפור שנמרח מתחת לזווית העין בשביל מישהי אחרת- כנראה יפה יותר, כנראה מאושרת יותר וכנראה חושבת פחות… הלב התמלא לי […]
חבר? חברה? היו, הלכו ובאו בין דרכיו של החיים אבל לא נשארו יותר מדי זמן. גם בנים, גם בנות. בחיי שחיפשתי בלי לברור בפינצטה- סינון מינימאלי שבדרך כלל הסתכם ברצונות […]
רק הדמעות שנספגו לי הרגע בכרית הצליחו לנחם אותי. הן אבדו והתאיידו להן בדיוק כמותו, אבל אותן אני לעולם לא אראה יותר, ולעומת זאת אותו… אותו אני רואה מספר פעמים […]
עוד אפשר להריח את העפר הרווי מים. מהשלולית הגדולה במרכז הדשא נשארה רק תלולית בוץ סמיכה, ולמרות זאת הן לא עזבו…. כנראה ששתיהן ראו בבלילה הדביקה הזו את מקום המפלט […]
התחושה התמידית שלי היא ספינה טובעת בלב ים סוער. זוכרת חלום אחד שחוזר על עצמו כבר מגיל שלוש: אני בתוך סירה קטנה, ממש צרה מעץ, משוט אחד שנאבק בגלים, והידיים […]
לא. חד משמעית אני לא שונאת אותו למרות הכל. למרות שהלב שלי מפורק למיליון רסיסים, למרות שיש לו עכשיו אחרות שמחכות להעביר איתו חמש דקות ורבע ולמרות העובדה הבסיסית שנטיתי […]