הסיפורים של מיכל11
על שביל ארוך שלא ניגמר,ביער שאין לו סוף, בחשכה קודרת,עקבות של נעלים קטנותנות.נעלים של ילדה.אבודה לבדה. עשיתי מאמץ התמודדתי רציתי להתגבר השתדלתיועכשיו הכול ניגמרלא יודעת מה אפשר לומר צריכה רק […]
אני כותבת כדי לברוח, כדי להיות במקום אחר.אני כותבת כדי לא לזכור את המציאות.אני כותבת כדי לשכוח את מה שהולך סביבי.ניכנסת לעולם שקט, בלי יותר מידי אנשים.בלי צרות ומחשולים.עולם בוא […]
נימאס לי לשמוע אנשים אומרים שהם מפגרים, נימאס לי לשמוע אותם אומרים שהם טיפשים ואז לראות ציונים גבוהים. נימאס לי לשמוע אנשים אומרים שהחברים שלהם שונאים אותם ולדעת שזה לא […]
"חיך אל העולם והוא יחזיר לך חיוך."כך אמרו לי תמיד, כך גם האמנתי, חשבתי שזה נכון.אבל שניסיתי וחייכתי על העולם, נגמרו חיי,נפסקו ככה סתם, בלי שום הכנה מראש.חשבתי שחיוכו של […]
כך הדמעות זורמות משתי עינילא מבינות שזו היא כבר בושהלבכות על מה שבעבר היה. האם לחשוב על האמת,לראות אותה כפי שהיא,להאמין שהזמן עוד יבוא לטובתי.לדעת שהכול מאחורי,לא רוצה יותר מידי. […]
זה היה בבוקר אביבי יפיפה,הגעתי לבית ספר מוקדם, ובשונה מתמיד הצטרפתי לקבוצת בנות לדבר.בעודי צוחקת מאחת הבדיחות, הבחנתי באחת מחברותי העומדת בצד מתבוננת, מוודה שהכול בסדר.התקרבתי אליה, כולי מחויכת "מה […]
אני יושבת בחדר עם דלת סגורה, אך היא לא אוטמת את הצעקות מהקומה התחתונה.קלות כאלה מזמן לא נשמעו, צעקות רמות, מילים רעות.האם ככה זה תמיד? זה מה שאני שואלת.האם זה […]