הסיפורים של my burning heart
השינוי עוד יבוא,הוא מחכה בשולי הדפים,הוא נכתב במוחינו,מסתתר ברגעים עגומים.זה נמצא בדמינו,לא נוכל לשבת בשקט,עוד יותר מדי זמן.השנים יחלפו,אנשים ישכחו,העצב ישאר בעולם.המלחמה עוד תתחיל,לא יהיה עוד הסוד,ששוכן בלב השבור.ואני אשאר,בין […]
כשאשב, כנגד הקיר,עיניי עצומות, ורידי בוערים.האלכוהול, ישרוף את דמי,אך החיוך יסמן את דגל כניעתי.דמעות של קיץ, חמות ומלחות,זולגות כמו גשם, בין הרחובות.צחוק, של נער צעיר,מהדהד בין הקירות, מנסה להזהיר. כשאשכב, […]
כל עוד נפשך בך, אני אשרוד את כאבי.כל עוד פרחך גבוה ואצילי, אנשק את שפתייך.אך כשעינייך היפות יעצמו, אעזוב אותך לנפשך.אך כשלבך ישבר מכאבך, אתן לך למחות את דמועתייך.קראי לי […]
מעוף ציפור,מבט מסוכן,צחוק עמום,שלא נשמע, כאן בעולם.משק כנפיים,חופש ואהבה.חיוך מיוחד,שלא נראה,כאן כאחד.
כל השמות שנשכחו,החברים שנעזבו,החלומות שננטשו.כל האהבה שברחה,ההזיות שהתנפצו,התקוות שהתאכזבו.כל התמונות שנגזרו,החיוכים שנעצרו,הדמעות שנוגבו. כל העבר, דחוס בלב,כמה מוזר, כמה זה כואב.עדיף לשכוח מאשר לזכור,עבר ללא עתיד,חיים ללא סוף.
צמה גזורה,ריסים ארוכים,מסקרה שחורה,בגדים זרוקים.אשפה מתגלגלת,ברוח החמה,בריזת ים,מול שמש עולה.עיר עזובה,רחובות אכזריים,צעדים מדודים,לפי מרחקים.מגפיים שחורות.וטבעות משונות,דורכות על אשפה,מחייכות ומבינות.
כשהבכי יפסק,והדמעות יעלמו,ותישאר רק צלקת עמומה.והשערים יפתחו,אל הלב, הם יגשו,יתנצלו, יחפשו, אהבה. את עוד תראי,החיוך ישתחרר מן הכלא,העיניים העצומות יפתחו,הצחוק אז יפרוץ את הסכר,והגלגל יתהפך,כפי שאמור לקרות.
תלתלי זהב, על הרצפה,שובל של חיים ושל חרטה.עור כה חיוור, שלג זוהר.החיוך העגום, הברבור העקום. בתוך האגם, היא שוקעת עמוק.אל השמיים, צונחת רחוק.אצבעותיו של החופש, מובילות אל הסוף.מספריים חדות, כבר […]
הלב שלה הוא כמו גן סודי,אך השער נעול, החומות גבוהות.חיוך שחור, ציפורניים כהות.עיניים בוהות במבט עונות. צחוקה החלול נשבר לרסיסים.אותה הילדה עם העגילים המשונים. המשאלות שלה, מתחבאות בבאר,אך הבאר עמוקה, […]
כשרונות אבודים,ילדים מאוכזבים,הלבבות כה שבורים, היום.האשפה ברחובות,הטעויות המרות,העיניים עגומות, היום. מחר, הכל לא יהיה אותו דבר,השגרה תשתנה, אני מבטיח.לא עוד חיוך עצוב,לא עוד בכי נסתר,לא עוד דם על השטיח.
אני רוצה לעוף הרחק,לשכוח מהאנשים למטה.אני רוצה לעזוב את הארץ,להתנתק מהזמן שמתמשך.אני רוצה לעצור לרגע,לחייך וגם לחשוב.אני רוצה לנשק אותך,לגרום לזמן להפסיק לספור. אני רוצה אושר ועושר,כמו בכל האגדות.אני רוצה […]
יש אנשים שמתארים דיכאון,יש אנשים שתמיד מקום ראשון.יש אנשים שכאבם כה גדול,עצבם כה גדול, מכיל את הכל. יש אנשים שבוכים בכל יום.יש אנשים שחיים את החלום.יש אנשים שדמעותיהם בוערות,טיפותיהם בוערות, […]
הזעקות שאת לא שומעת,הדמעות שאת לא יודעת,החיוכים, להם את מאמינה. הימים שאת לא רואה,הכאב שאת לא רוצה,הצחוק, לו את מקשיבה. החתכים שאת לא בודקת,הצרחות שאת לא מוחה,השקר, אותו את מכירה.
בתוך בית, ירח לבן,חיים ללא מזגן.חיוכים ללא כוונה,לב ללא שום תחושה.טעות ולב שבור,זה כל הסיפור, שלך.פיתוי שבמבט,צחוק שמתבשל לאט. הכאב שלך כובל אותי תחתייך,בזכותו אני מרותק לעינייך, הכאב שלך חונק […]
עצרו את השיגעון,רצחו את הכאב,הראו לעיוור,את כל העצב.השמיעו באוזני חירשים,את זעקות ההרוגים,חשפו את לבכם,בפני האנשים הלא נכונים. טעויות משתנות,לא קורה, לא יכול להיות.הלב שוב נשבר,לא התרגלתי כבר?עונות חולפות, הזמן עובר.הפצעים […]
אותו חיוך שאליי מחייכת החמה,הציפורים מצייצות אליי, ההרגשה.האש שבוערת עמוק בתוכי,להבת השמחה המזויפת, הרחק בלבי.המילים שחותכות את עורי כמו סכין,המכות שאליי מופנות, כמה מרנין.לאף אחד לא אכפת, למה זה משנה?מאותו […]
מובס במלחמות שבהן לא משתתף,נהרג למרות שבקרב נואף.החיוך שהשארתי בתמונה הישנה,נאבד לתמיד, שתחושה נושנה.לא זוכר רגעים מחוץ לקרבות.מחוץ לדם, מחוץ לטווח היריות.הפצעים לוחשים את סודותיי לעולם.החתכים יגלו את סיפורי לכולם.הכאב […]
אני לא האיש שפגע בך, זה לא אני.משהו בתוכי גרם לך, לברוח מעצמי.המלאך השחור שולט, כבר לא אנושי.החיוך הלבן מפתה, משקר על מי שאני.הכאב שורף בלבי, הכנפיים מגואלות בדם.לא רוצה […]
החתכים שאת ידיי מכסים.פעם סיפרו, סודות מתוחים.הפצעים הארגמניים.החתכים, מדממים. העיגולים השחורים, תחת עיניי, שרירי הרפויים.פעם סיפרו, אגדות אפלות,הסימנים, החוטאים.הכאבים, המענים. העצמות שמבצבצות, תחת עורי.פעם שרו, זימורים עגומים.הבליטות החדות.העצמות, העצובות.
ניחוח העשן, עולה גבוה.משתלב בלילה, האפל.הקור שנוגע, בלבי השחור.הירח שמחייך, אלייך, ג'יזל. כל הימים, אשר עברנו יחדיו.כל הפגמים, שגילית בתוכי, אך זהו, אני.כל, הלילות, מול המסכים הקפואים.כך אנו, לבסוף, נפגשים. […]
במקומות רחוקים,בהרים הגבוהים,לצד העננים,ללא החיוכים.בפסגת העולם,על רצפה רק שלג,מאחורי, החלומות שהזנחתי.האנשים שעזבתי,קבורים בחול.מנסים לטפס, לעברי.אך אני מתעלם.ממשיך לעלות, גבוה.על פסגת העולם,לא הייתי אף פעם.מנסה בשמים לנגוע.בורח מאותם אנשים.חצי ערים, חצי […]
היום החלטתי ללכת לבית הספר, כי ידעתי שללא שני או דין, אני אתחרפן מרוב שיעמום. ברצינות גמורה. לכן, מיוזמתי, הלכתי לבית הספר. אני יודע, אני טיפש. ברגע שעברתי מבעד לשער […]
האם את אנושית? האם זה אפשרי בכלל?את כל כך יפה, כל כך מקסימה.ריקוד בצעדייך הקטנים,תיפוף בצחוקך.את בלתי אפשרית.את פשוט מלאכית.
האם זה אפשרי? איך אני נשבר.הלשון חתוכה, אין לי מה לומר.הלב גזור, לרסיסים זעירים,החיוך אבוד, בתוך כל הבלאגן.אין טעם להמשיך, לא רוצה להישאר.מה הסיבה לחיות? לא רוצה לדבר.כי הכאב הורג, […]
למדתי אותך, עיר יקרה, את רחובותייך הרגשתי,בלבי חשתי, זוהמה.השפה שאת יצרת,זורמת משפתותיי,כמו שירת ציפורים,ביום סתיו בהיר.וכשהרוח מעיפה,את הלכלוך והעשן,ואת נחשפת בפעם הראשונה,בכל ההילולה וההדרן.או אז, כשהגשם ישטוף,מעלייך את הכאב,תזרמי בתוכי,כמו […]
עצמי את עינייך, הניחי את העט על המיטה.כסי את גופך, שלא תקפאי מהקור הנורא.את זרועך החתוכה הסתירי, את חיוכך הקפוא הסירי.הגיע הזמן, להפסיק לבכות.החורף עבר, זה רק עוד לילה קר.כתבי […]
אל תלכי, כשאני צריך אותך.אל תבכי, כשלי כואב.אל תתפללי, לטובה.אל תחייכי, כעצוב.אל תצחקי, על גופי החשוף.אל תעצמי עיניים, בנשיקה.אל תעצרי, את התשוקה.אל תהרגי, את החיה שבפנים.רק תעמדי מולי,רק תנשקי אותי, […]