הסיפורים של My love is you
הגעתי לכיתה של הקבוצה שלי קצת באיחור והתיישבתי ליד מאט. "התחלתם משהו?" שאלתי אותו. "עדיין לא. אבל לורה אמרה שהיא עומדת לשלוח אותנו לאודישנים עוד שבוע" הוא אמר בהתרגשות. "יופי" […]
"עכשיו אני רוצה שתציגו את הסצנה הזאת" לורה אמרה וחילקה לשתיהם את הדפים. הבחורה הציגה את זה די גרוע, והבחור דווקא היה ממש בסדר. "טוב, זה מספיק. תתאמני על זה" […]
"אן אני לא יכול, את שיכורה עכשיו" הוא אמר בהחלטיות ויצא מחדרי. נרדמתי מהר מאוד וחלמתי חלומות מתוקים על ליאם. קמתי בשעה 12:00 בצהריים, התארגנתי ויצאתי מחדרי. ליאם היה במטבח. […]
לעזאזל. הוא הדבר הכי יפה שראיתי בחיים. אני לא אראה אותו יותר. אני חושבת שהוא האהבה של חיי. שברון לב זה הדבר הכי כואב שאפשר לחוות. הלב בוכה ומתנפץ למיליוני […]
הציפייה הזו. הציפייה הזו שזה עומד לקרות. אני שונאת ציפיות, הן תמיד כואבות. אני מנסה להדחיק אותן, לא לחשוב עליהן. זה לא עובד, הן תמיד שם. מחכות שאטבע בהן, נותנות […]
זה הרגיש כאילו עמדנו והתחבקנו שעות, כאילו בכיתי על כתפו שעות. ליאם עזר לי לסדר את הדברים האחרונים בביתי ואז התיישבנו על הספה. ישבתי והצמדתי את רגליי לחזה שלי וכרכתי […]
כל כך הרבה על הלב כל כך הרבה שזה צולב. יש לי הרבה סודות שאיתם קשה לי ההתמודדות. אם רק היה מישהו אחד יחיד ומיוחד שהיה יודע מה אני מרגישה […]
שעת לילה. אני מביטה בחלון שקועה במחשבות עליך ועלי. במקום להביט בחלון, יכלתי עכשיו לחבק אותך, לנשק אותך, להיות איתך. במקום להביט בחלון, יכלנו לתכנן את הטיול שרצינו לעשות באמסטרדם. […]
הגיע יום שני, השעון המעורר צלצל והעיר אותי לבית הספר. לקחתי נשימה עמוקה והחלטתי להיות שמחה ולנסות לא לשים לב למייקל. התארגנתי, אכלתי והלכתי לבית הספר. נכנסתי לכיתה ושמתי לב […]
אמא אל תבכי. טוב לי פה למעלה. אני עם כמה מחבריי שמתו גם הם במלחמה, גם סבתא חנה כאן. אמא אל תבכי. אני מתתי כי הגנתי על חבריי, אני רוצה […]
אהובי, כבר שנתיים שאתה איננו. היית הלב שלי, החמצן שלי. בחיים לא אהבתי גבר כמו שאהבתי אותך. אני זוכרת באותו היום שהלכת לצבא שאמרת לי "אל תדאגי, תכף אחזור" וחייכת. […]
יש לי חברים. המון חברים. אנחנו ביחד בבית ספר. נפגשים, מדברים, צוחקים. אך יש דברים שבחיים לא אספר. דברים שישמרו בבטני לנצח, יעיקו עליי. דברים שאני לגמרי לבד בהם, דברים […]
"זה לא יכול להיות, זה לא הגיוני! הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, שיש לו רגשות אליי!" אלו המחשבות שקמתי איתן בבוקר יום שבת. קיבלתי ממייקל לפחות עשר הודעות בלילה […]
היי. מה נשמע? אז איך עבר היום? עבר מעולה? יופי.. רציתי לשאול אותך שאלה. זוכר את הבחורה הזאת? זאת שנתנה לך את ליבה, זאת שאהבה אותך יותר מכל דבר, זאת […]
"אני חושב שאת צריכה לראות את זה" הוא אמר והביט בי. "מה? על מה אתה מדבר, ליאם?" שאלתי והתחלתי להילחץ. הוא לא ענה, רק היה לו מבט מוזר. כיווצתי את […]
בוקר. השעון המעורר צילצל והעיר אותי בשעה 8:30. "דאמט!" סיננתי וכיביתי את השעון המציק הזה. נזכרתי במאורעות ליל אמש, איך שהתכרבלתי בחזהו המוצק של מייק ואיך שנשקתי ללחיו באהבה. זו […]
אן קמה ביום רביעי מאוחר בבוקר נסערת. הוריה כבר לא היו בבית והיא הייתה לבד. "אני חייבת להפסיק להיות כזאת מפגרת" סיננה לעצמה "אז אפשר לחשוב הוא נגע לך בירך! […]
אן קמה ליום קר וקודר. מזג האוויר הקודר לא מנע את התלהבותה ושמחתה לספר לסינדי הכול על ליל אמש. היא הגיעה לכיתה וראתה את מייקל שכבר ישב במקומו. הם חייכו […]
יום ראשון הגיע. הוא הגיע לאחר יום שבת שאן ישנה ברובו לאחר לילה שלם ללא שינה. היא קמה בבוקר ובחרה ללבוש סקיני ג'ינס עם חולצת תלבושת לבנה ושמה קצת סומק […]
"טוב. אז נראה לי שאנחנו צריכים לדבר" אמרה אן לליאם כשהתיישבה על הספה. "כן" אמר. "המריבה הייתה מטופשת ואני ממש מצטערת על זה שלא דיברנו. וחוץ מזה רציתי להודות לך […]
כבר שבוע שלם שאן וליאם רואים אחד את השנייה ולא מדברים. אפילו לא אומרים שלום. אן ידעה שזו מריבה מטופשת אבל היא עדיין הייתה פגועה ממנו. באותו יום כשאן הגיעה […]
אן הלכה משם נסערת, היא לא האמינה שככה ליאם יצא עליה. "אל תתני לי דין וחשבון על החיים!" זה הדהד בראשה. "אל תדאג, אני לא אתן" לחשה לעצמה ודמעות נצצו […]
ביום שישי בצהריים אן כבר התחילה להתארגן. המסיבה הייתה בשעה 22:00, היא רצתה להראות הכי טוב שיש. היא מדדה בערך עשר שמלות ושום דבר לא מצא חן בעיניה. לבסוף בחרה […]
מאז שהלכו להתלונן בתחנת המשטרה, לא יצא לאן וליאם להיפגש ולהיות ביחד. זה היה רק "היי" ו- "ביי" במסדרון בית הספר. זה העציב את אן, היו לה רגשות כלפיו. זה […]
"בואי הולכים" ליאם קם והושיט אליה את ידו. "לאן?" שאלה. "לתחנת המשטרה, לדווח עליו". ההליכה הייתה שקטה, הם לא כל כך דיברו. "רציתי לומר לך כבר מקודם, את נראת ממש […]
יום למחרת, אחר הצהריים אן קיבלה הודעה. "21:00 בנדנדה בחורשה?" ההודעה הייתה מליאם. היא לא רצתה לחזור לשם. למקום שהכול התחיל. היא פחדה. "אין מצב למקום אחר?" החזירה. הוא הבין. […]
אן התעוררה מהשעון המעורר בשעה 7:00. היא חששה מאוד מללכת לבית הספר. מלפגוש אנשים. מלפגוש את ליאם. היחיד שיודע ממה שעברה. היא לבשה ג'ינס כהה עם חולצת תלבושת לבנה. "ביי […]
"בוקר טוב אן, קומי" אמה העירה אותה ב7:00 בבוקר. היא ישנה אולי חמש דקות כל הלילה. היא לא הצליחה להירדם. היא חשבה על האונס שעברה לילה קודם. "אני לא מרגישה […]
זה מגוחך לחשוב על כמה שאתה יכול לחשוב על בן אדם כשאתה יודע שהוא לא חושב עליך אפילו שנייה אחת. זה מגוחך לחשוב על הלב שלי שפעם בחוזקה כשעמדת קרוב […]
הוא התיישב. "מה..מה קרה?" הוא שאל בקול רועד. אן לא הצליחה להוציא מילה מפיה. מבטה היה מזוגג. לקחו לה כמה דקות עד שהצליחה להוציא הגה מפיה. "חיכיתי לך ליאם. חיכיתי […]