הסיפורים של Moon Llight
"אתה מפחיד אותי, קוריו." היא לחשה."טוב מאוד, הגיע הזמן שתלמדי לפחד ממני." קוריו אמר בעיניים מצומצמות. שערו השחור היה פרוע ורטוב מן הגשם. "אני לא מבינה." טסוקה לחשה בבעטה. "למה […]
"אני מצטער!" התייפח הילד, לא יכולתי לראות את פניו אך הוא הצטופף בפינת חדר כהה קירות. "אני לא מצליח!" הוסיף בבהלה, אדם מבוגר ורחב-כתפיים עמד מולו. "אתה לא מנסה! יצור […]
"אתה תתעורר." היא לחשה. "סייף אמיץ שלי." פניה החלקות נראו משועשעות כמעט, וחיוך קטן ומקסים נח על שפתיה הדקות. אך עיניה הכחולות ומלאות הדמעות הראו כמה היא דואגת, כמה היא […]
מדוע אנו ללא סוף בוכים?מרגישים אבודים,שנואים, דחויים.הרי אין אנחנו מלאכים נופלים.לא ביצאנו חטאים, לא בגדנו לא בשטן ולא באלוהים.רק חיינו, אך אילו מן חיים?האם זו היא אשמתנו שאנחנו קיימים?מדוע מאושר […]
"אתה צוחק נכון?" שאל המערב. שערו היה חום כהה ועל צווארו היו תלויות אוזניות בצבעי ניאון, כך גם החולצה שלו. היא נראתה כאילו לבש חולצה ארוכה מפוספסת בסגול עמוק וצהוב-ניאון, […]
אם רק אצליח,את עיני לעצום.ואם הנהר,אני אזרום.ארפה את גופי שיפגע בסלעים.לא אלחם ואולי זה יגמר.אולי הוא יוותר.אבל לא, העופות הטורפים לא מוותרים לעולם.יצור מחריד, דוחה, מכוער, מטומטםהאם זהו טבע האדם?בניה […]
"בוא כבר." אחותו משכה אותו בידו, אומנם הוא היה גבוה ממנה בשלושים סמטימטרים אך איווי הייתה אדם חריף שקשה להמרות את פיו. ובכל מקרה אסטר התקשה להמרות את פיו של […]
"מי את?" נשמע קול רועד במקצת, אך בכל זאת תקיף. ריין הסתובבה והופתעה לגלות ילדה מחזיקה סכין מטבח בידיים רועדות. היע לא ציפתה לראות עוד מישהו על השביל המרוחק הזה, […]
שאני פוקח את עיני אני על כיסא עץ שפני פונים אל עבר היער. משהו קשה פוגע באחורי ראשי והראייה שלי מטשטשת עוד יותר."מה, בשם כל השדים והרוחות, חשבת." אני מזהה […]
במשך שארית היום הזה אני מדבר עם תיאו, וגם ריין מצטרפת באיזשהו שלב. אפילו לאיון הצליח לפנות חצי שעה בשבילנו, איכשהו. את רד ראיתי פעם אחת, והעמדתי פנים שלא שמתי […]
"וככה מנענו מההר להתפוצץ." תיאו מסיים את סיפורו המופרך להחריד שכולל הרי געש, לחץ ברומטרי, מפות ישנות, וכלב בר מעופף. אני צוחק, "זה כנראה הסיפור הכי מגוחך ששמעתי בחיי." הוא […]
אני הולך משם בשקט, נחוש שלהתרחק מהמצב המבעיט והמביך הזה. אני לא הולך להיות עם ריין אחרי זה… רד היא גם לא אפשרות, האוול…. הא, אני לא חושב שאני אוכל […]
"הכל יהיה בסדר." הוא לחש, וליטף את ראשה של ריין פעם נוספת.לאיון תמיד קם עם הזריחה. הוא אהב לרוץ בבוקר, לפני שחובותיו המעיקות התחילו. לנשום אוויר להזרים את הדם, למתוח […]
"את הולכת?…" אני שואל לפני שאני מספיק לעצור את עצמי. לעזאזל איתך, זעזוע מוח. היא מביטה בי במבט מלא רחמים, "אתה רוצה שאני אשאר?" היא שואלת, תיאו כבר הלך ממזמן. […]
יום אחד.יום אחד אני לא אפחד יותר,יום אחד הם יראו אותי כמו שאני באמת.יום אחד הם יראו אותי, נקודה.יום אחד אני אעז.יום אחד אני אעשה מה שתמיד רציתי לעשות, אצרח […]
אני חלש,אני כל-כך, כל-כך חלש.חלש ופחדן.כל פעם שאני אומר את זה הלב שלי נצבט… כמו כאב חד בתוך החזה שלי.אבל אני לא יכול להפסיק.אני אומר את זה שוב ושוב, צורח […]
זה מפריע לי הרבה יותר מדי, אני יודע את זה. אבל זה פשוט… לא מתאים לו. פתאום העיניים שלי נפערות שאני מבין למה זה כל כל מפריע לי. זה באמת […]
אני שיקרתי, שיקרתי כל כך הרבה, לכך כך הרבה אנשים.חטאתי, ואני מאמין בכל ליבי באלוהים.הנה תראו! עוד שקר, כמה מצחיק.זה לא מצחיק בכלל.אני שיקרתי להם, לגבי הכל. והם הלכו, לא […]
כל כך יפה, הוא היה כל כך כל כך יפה.ואווה ידעה את זה ברגע שהיא ראתה אותו, את שערו החום הפרוע, את עיניו הכחולות ואפורות שנדמו כמשכות בכוח את עיניה […]
אז… כן, עוד עדכון.אני בתאילנד עכשיו, בגלל זה השעות ההזויות אני מעלה בהן. השעה פה היא חמש שעות לפניכם, אם מישהו מתעניין. אז, אם הנסיעה הגיעו גם הגעגועים. אני פה […]
אני הולך למות.האוול הולך לבעוט בי למוות.אני לא אמות מוות גיבורים, אני לא אמות בגיל תשעים משיבה טובה.אני אמות ממש כאן, אחד החברים הכי טובים שלי יהרוג אותי בהתקף זעם.הוא […]
"מריונטות, ניירות בוערים, שנאה פורצת, סודות נחשפים. רק מוות נשקף מכל הכיוונים, ברחו הו ברחו ילדי האש, כאן אינכם בטוחים. קרב גדול בין שניים. ניצחון מוכתם, ולא רק בדם."זו הייתה […]
אני לא בטוח מה עבר לי בראש שהחלטתי להגיד להם שלונה סוכנת. בעצם, אני יודע. כלום, בצורה מחלטת וברורה, כלום. מק'וי בהה בי בחוסר אמון לכמה שניות, ואז הנהן. הוא […]
אני הולך משם, ליבי עדיין פועם במהירות של מכונית. אני נישקתי את רד, אני עשיתי את זה, אני אמרתי לה כמה היא יפה ואז נישקתי אותה.ואז ג'יימס סיפר לי כמה […]
ריין כבר לא בוכה.היא רק יושבת שם, בוהה בחלל האוויר. ממש מחוץ למערה, נשאנת בגבה אל קיר הצוק האדום. כבר לפחות חצי שעה אני ורד עומדים במרחק עשרה מטרים ומנסים […]
אונה עמדה מול הרוקי, שערו החיוור היה סתור ולח, עיניו הכחולות אפורות היו עצומות בשלווה מזוייפת, היא נגעה בלחיו בידיה הדקות, ואז בכתפו הצנומה. הוא היה קשור אל כיסא העץ, […]
"אני מצטער." לחש הילד, שערו השחור נפל על עיניו השחורות, וידיו נחו מאחורי גבו. ראשו היה מורכן בבושה ובכניעה. "לך מפה!" צעק אחד הילדים האחרים. הם היו גדולים ממנו, גבוהים […]
"כל כך בודד בגן עדן,כל כך חשוך בשאול.אין טעם בחומות של אבן,זה כבר אומר הכל."לא היו מילים יותר משמעותיות מאלה עבור אדוארד היידס. הן אמרו כל כך הרבה, בכל כך […]
אני בוכה. אני לא יודעת למה, זה פשוט קורה. יש לי מספיק סיבות לבכות, אני יכולה לבכות כי אני מכוערת, אני יכולה לבכות לאף אחד לא אכפת ממני, אני יכולה […]
לא הרבה זמן אחרי זה לאיון עזב את התא המאולתר בו שכב שיין, הוא תהה אם הנער יודע כמה פצועים שוכבים ממש לידו, רק יריעת בד מפרידה בין התאים. הוא […]