הסיפורים של MJR
בעודי כותב ברגעים אלה ממש, מחשבותיי מרחיקות לכת, רחוק רחוק מכאן, מעיר הבה"דים, ולמען האמת מהיבשת, הזמן והמרחב הזה. במהלך השנים האחרונות טיפחתי בהתמדה את המרחב הזה. למדתי לתת לו […]
את אלוהים שלי יצרתי בצלמי וככל שנברתי יותר בעצמי מצאתי יותר ממנו בתוכי אבי גם הוא אלוהים וגם אמי ואחותי ולכולנו יש רגעי חסד ורגעים בלי מוצבת מול כולנו שאלה […]
אני תמיד תוהה לעצמי, האם כל האנשים שהייתי הם מה שאני היום? התהייה הזו מלווה אותי זמן מה, שכן בהקפדה מתמדת אני משנה את עצמי באופן אקטיבי כל שנה, ובכל […]
עברו כבר ימים רבים מאז מצאתי עצמי מתעסק בכתיבה. הייתי בטוח שעיסוק זה כבר לא קשור אליי, כאילו המוזה עזבה אותי לנצח, שאין לי קשר לגילדת האמנים האקסלוסיבית. גם היום […]
העיניים שלי נעצמות. אין אחריות. אין תחושת אשמה על כל שטות אין פחד מלחיות או מלמות אין יותר לחץ. רק עיניים מצולקות. מבקשות ממני אותי. ואת העיניים נושאות פנים חיוך […]
שלום, מה שלומך? איך אתה מעביר את האפוקליפסה שלך? שלומי בסדר, תודה ששאלת האפוקליפסה שלי נראית ככה: משפחה מעל הכל אבל הקטע הוא ש.. למרות כל מה ששמעת דם לא […]
הקור שרר בחוץ וחדר דרך עצמותינו. לא ידענו דבר על המקום אליו פנינו מעדו. נתנו לדרך להוביל אותנו שולל, אל עבר הצוק. העיניים של שנינו חיפשו מקום להתביית אליו. מעין […]
מרחוק כל דבר נראה כמו מה שאנחנו רוצים שיראה אין חשיבות לפרטים הקטנים לא לאותם אנשים פשוטים לא לכעסים, לא לפחדים רק לדמיון ולאובדן חושים.
הוא אהב אותה כמו שאהב כוכבים בשמיים; תמיד הם נתנו לו סיבה להתבונן פנימה ולהבין למה כל כוכב, כל תכונה היא אור קטן בחשכה. הוא ציפה לה כמו שציפה לשמש […]
הטלת מטבע ולו שני צדדים. אחד מלא אמת, והשני כולו שקרים. דיוקן חצוי מצויר בדיוק מחריד. מספר סיפור אמיתי ומטריד. שני אנשים בחדר אחד. והרי אני מונע מהפחד. לא משנה […]
עיינים עייפות, כאב פתאומי נורה לפתע לעברי. מה שווה מילתי אם מעשיי משקרים? וגם אם הם דברים אמת, לי כבר לא מאמינים. יש מעין קונטרסט, דיסוננס בלתי מוסבר בין הרציונל, […]
האהבה מתנוונת בחיים שלנו. אנחנו מעדיפים להסתכל על מסכים, להיות מונעים מהנאות רגעיות, לפעול באימפולסיביות ולבטל אינטראקציות חברתיות ולהחליפן בשיחות מונוטוניות, רפטטיביות, שטחיות ומשעממות שרק מנוונות גם את היכולות הוורבליות […]
צועדים בחשכה אפלה מוחלטת אל עבר הנודע מראש. חלומות נתווים בידיי בידי כל אדם שליבו חדל לפעום לשנייה. בכוח הזה נוכל להשתמש בכדי לשכתב את העולם השני הנבנה בדמיונו של […]
כוס תה חם לאדם קצת מופנם לא ברור לי איך ידיי מוכתמות בדם. אין דבר תמים בכזה מרחץ דמים אך מולי מוצבות פנים שמבקשות ממני עוד. חלומות מאבדים תכלית סיבה […]
לנצח תישארי מלאך בראשי. יש תקופות שבהן תהיי מלאך אלוהים, ויש תקופות בהן את מלאך המוות. אבל תמיד יהיה את אותו המכנה המשותף. קשה להאמין שאינטרפטציה של מילה תשתנה כל […]
האמת נבלעת בתוך שקר גס. תככים שלא היו מעולם. מילה לא נשקלת לכשלעצמה אלא על פי האדם שאומר אותה ושנינו על מאזניים שוקלים מציאות וחלום מה היה באמת ומה נאמר […]
מילים מאבדות משמעות, כשכל מילה שאתה אומר היא שטות. מסתכל אל פניי האדם שמולך, מבלי טיפת רצינות. מילים מאבדות משמעות, כשאנשים מתמלאים בריקנות. הם בוחרים לחיות את חייהם, על פי […]
אין כניסה לארץ המתים. אין כניסה לאדם מלבדי. צעדים חרישים אפשר לשמוע, באוזן בלתי מזוינת. להבות הגיהנום, ושערי גן עדן, לשם הולכות נשמות האדם. אך מולי מוצבת השאלה, לאן? חצי […]
יחסים חדשים. מבטים חולפים. מילים לא יוצאות, אבל שנינו יודעים. זרזיפי אור מנצנצים, כמו פעם, מהעיניים שלי כשאני רואה אותך. והרי נחזור להיות, זוג הכוכבים הבוהקים, שעליהם מסתכלים כל השאר, […]
שקר החן והבל היופי. שקר אהבת החינם. הרי כל אדם אינטרסנט, בעולם כה מושלם. עינייך אדומות, שושנים צחורות, שוחות בים, של כאב ויגון. מלנכוליה של שירים מציפה את העולם בדיכאון […]
חופש. אני זוכר הרבה חופש מאותו הלילה. השעה הייתה כבר מאוחרת, והחזקתי בקבוק בירה ביד, ישבתי עם חברים ודיברנו. כל חבורת החברים הייתה מולי, ואני מולם, ולא יכולתי שלא להרגיש […]
מה הייתי עושה, בשביל שתשחררי מהמחשבות שלי. מה הייתי עושה ומה הייתי אומר. את לא מבינה כמה זה מרגיש לא נכון להסתכל ולהתנהל כמו אדם, כשכל דבר שיש לי בראש […]
עכשיו, כל מה שנשאר, זה שקט. שקט מורט שערות. שקט דוקר, חד כסכין בעל להב משוננת, וכל מה שאני עושה, הוא לברוח ממנו. הפחד הבלתי נגמר מהשקט הוא משהו שלמדתי […]
תמיד הייתי פחדן. בלילות תמיד חשבתי על החברים שלי ועל כמה שהיא בעיקר מסוגלת להתמודד עם הכל, איך היא מצליחה לפרוק את הכאב שלה בעזרת פגיעה עצמית ואני? אני פחדן […]
ומה אם אקפוץ אל התהום? אל תוך עולם המסתור, בלי ידיו של אף אחד, אוחזות את שלי. ומה אם אמשיך אל המנהרה? השביל החשוך אל הנודע, בלי אמונתו של אף […]
בבית הקברות, נמצאה מצבה, ועליה כתוב, "אהבה". זכרון סימבולי וקטן, אל תוך עולם ישן, ובו תככים ותמרונות עשן. תהיות קדומות ותמימות, על עולם הבריות, ובו בעיקר נמצאים, הרגשות. אש שרפה […]