הסיפורים של מישהו שכותב
קהל של תלמידים בגילאי תיכון משתתק כשגבר נמוך קומה כבן ארבעים עם שיער אפור וסימני זיפים נכנס לאולם. הוא עולה על הבמה, נעמד מול כולם ומחייך. "ברוכים השבים!" הוא אומר, […]
היא לא בבית כבר שבועיים, אני מפחד. מה אם באמת קרה לה משהו? מה אם היא לא תחזור? אני שונא את אבא ואמא אני שונא את אבא ואמא אני שונא […]
כשהוא זורק את שקית הצ'יטוס הריקה לפח הוא מסתכל על הידיים שעדיין מלאות בפירורים מהצ'יטוס בגועל ובאכזבה עצמית. אחלה דיאטה, הוא חושב לעצמו, באמת כל הכבוד, שבועיים לא לאכול זבל! […]
"אני צריך ללכת," הוא אומר לטלפון, "מחכים לי." היא לא עונה ואחרי כמה שניות הוא מנתק. "תחזור," היא אומרת אחרי שהוא מנתק. "בבקשה, בבקשה תחזור." אבל היא יודעת שהוא לא […]
פעם הוא הרגיש חי. כשהאצבעות רצו על הקלידים הלבנים והשחורים לסירוגין, קופצות מרווחים ואוקטבות בהתאמה מוחלטת בין שתי הידיים, עם שינויי קצב אינספור, והוא היה טוב. אולי הטוב ביותר. פעם, […]
כשהייתי בן שלוש-עשרה בערך התחלתי ללבוש בגדים על פי המצב רוח שאני רוצה שיהיה לי. זה התחיל אחרי בקיץ, כמה ימים אחרי יום ההולדת, המשפחה שלי ארגנה שלכבוד היום הולדת […]
אני לא טוב בלתת שמות לקטעים, סורי בכל מקרה, קטע ראשון שכתבתי בגוף שני, מקווה שתיהנו או משהו אתה נכנס לפארק העזוב, אוחז בידה. באתם לפה כל יום בחודש האחרון, […]
*מכיל קללות אז אם זה מפריע לכם או משהו אל תקראו* אפילו לא הכרתי אותה באמת. אבל הסתכלתי עליה, כל הזמן, בשנה האחרונה. היא הגיעה לבית הספר בתחילת כיתה ט', […]