הסיפורים של Michael Jacob
חוף השרון בהרצליה תמיד מלא באנשים, חוץ מבלילה. כשיש שמש טובה מתמלא החוף בגוון של עור שזוף ונקודות ביקיני צבעוני. דנה התעוררה מאוחר. תוך חמש דקות היא מגיחה ממיטתה החמה […]
1 כשנולד הילד עם הפה התפור הוא בכה כמו שלא בכו מעולם. אימו לא שמעה אותו מבעד לפיו התפור. אביו הרגיע את בכי אימו. המיילדת חתכה את חיבורו לבטן האם […]
נוצה שבורה נחתה על שערה, ברוך. פניה היו כל כך קרובות לשלי שנשיפה קטנה העיפה את הנוצה ושלחה אותה לצנוח על הדשא היבש, הקיצי. חיוכה ייצר קמטים קטנים בצדי עיניה, […]
על מסילת מחשבותיי נוסעות רכבות מלאות אנשים, וכל אחד ואחד חולף, גם אם לרגע בעין מוחי. אל מול עיני הם חולפים, דמויות במכוניות מסתכלות סביב, לא רואות דבר. כאילו שעיניהם […]
היא נפלה בתוך ארון קבורה לאגם ללא תחתית. אור ירחי האיר את נפילתה וצבעתי את התמונה מעוררת האימה בגוונים של יופי טרגי. כשפגעה בפניו של האגם הוא התחיל לרעוד. עיניה […]
פעם הייתי תינוק צף בעריסה של לבן והימים חלפו לאיטם כטפטוף עדין של תכלת הוריי חיבקו ונשקו אוהביי שיחקו ושחקו וברוח אהבתם גלי תודעה התנפצו על חופי חיי אחר כך […]
פעם היה פרפר יפהפה, כנפיו היו מרהיבות: פסי טורקיז מתערבלים סביב נקודות סגולות-בהירות, על רקע כחול כהה במסגרת שחורה ואלגנטית. הוא עף סביב העץ כל יום בהפגנתיות, כל זריחה וכל […]