הסיפורים של Mercy
"אתה יודע למה אתה פה?" היא שואלת, משחקת בשלשלאות הכובלות אותי. היא נהנתה מזה, היא אהבה להיות זו עם הכוח. "לא כל-כך אכפת לי." אני עונה לה, ומחייך חיוך שכולו […]
הוא חיבק אותי ואני לא אמרתי דבר. הרגשתי את דמעותיו מחליקות במורד צווארי, אך לא זזתי. ידעתי שהוא צפה ממני לנחם אותו, לומר משהו, אך אני פשוט נשארתי נעוצה שם, […]
אני שונאת את זה לפעמים, אתם יודעים? את העובדה שהזמן לפעמים פשוט טס. לא כל-כך בגלל כל הדברים שמשתנים, ונגמרים, אלא יותר בגלל כל מה שנשאר בדיוק אותו הדבר. כמו […]
לא הייתי צריכה שניקולט תספר לי על הנערה המתה, ידעתי זאת עוד לפני שמתה, ואני יודעת מה אתם חושבים, למה לא עזרתי לה, למה לא עשיתי משהו? הייתי רוצה לעזור […]
נכנסתי אל החדר אפילו בלי לדפוק, פשוט התפרצתי פנימה, ולא שינה לי דבר. "אתן כאן." אני אומרת, וניתן ממש לשמוע את ההקלה בקולי. "אתם שתיכן כאן." אני ממשיכה ואומרת, גבי […]
ניקולט, היא כאילו, האדם הכי מגניב שפגשתי בחיים שלי. וזו חתיכת מחמאה כשהיא באה ממני, אתם מבינים, אני ואחותי, מארי, עברנו די הרבה בחיינו, כך שאנחנו מכירות די הרבה אנשים […]
הן עמדו בשער, תאומות להפליא ובלונדיניות לחלוטין. אם הייתם ממהרים, כנראה אפילו לא הייתן שמים לב אליהן, ורובנו מיהרנו באותו יום, אתם מבינים זאת פנימיה, ומי שלא מספיק להגיע בזמן […]
היא הייתה אנושית, וזה היה מוזר. אני לא בטוחה ממש למה זה היה מוזר, הרי זה בית ספר ציבורי, כאילו ממש ציבורי, כל מי שרוצה יכול לבוא לפה, אבל ברגע […]
אני אהבתי אותך, אתה יודע? אני ממש ממש, אהבתי אותך. אני עדיין אוהבת אותך, בכל נשמתי, ואני מצטערת. אני כל-כך מצטערת, על הכול, אבל בעיקר, אני מצטערת על זה שזה […]
זה היה מוזר, שמישהי כמוה שולטת בליבי. אני לא בטוח איך זה קרה, ומתי הבנתי שזה מה שקורה, אך אני יודע שכבר היה הרבה יותר מידי מאוחר מכדי לסגת כאשר […]
"אני אוהב אותך." הוא צעק לעברי, אך נראה כי איני יכולה להכיל את המילים הללו, אני לא יכולה להאמין לו, זה הרבה יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי. "לא, אתה […]
אלוהים, השפתיים האלו. יש להן טעם כל-כך מדהים, הן מתוקות וחריפות, מעוררות חושים ומטריפות. העיניים שלו, הן היו כים, ולראשונה בחיי, לא פחדתי לטבוע. הייתי יכולה להיחתך על ידי עצמות […]
רבנו, עוד הפעם. אבל היה משהו שונה בפעם הזה, משהו שמעולם לא היה שם. מין מתיחות, כאב, עצב, יותר מבדרך כלל. "יודעת מה?" הוא שאל. "לכי תזדייני." הוא ענה על […]
אני עוד זוכרת את היום ההוא, אתה יודע? היום ששינה הכל. היום שבו החברות שלנו מתה, והאהבה פרחה. אני אמורה להיות מאושרת, קיבלתי את מבוקשי, אך משהו היה חסר, משהו […]
היא הייתה ממש מלאך. היו לה לב ונשמה של מלאך, היא הייתה כל-כך עדינה, עד כי אפשר היה לחשוב שבתנועה לא נכונה אחת, היא תישבר. אך זו הייתה רק דעת […]
"המשפחה הזו תמיד ניהלה הכל בצורה פתוחה." היא אמרה, עיניה נעוצות בי, ופניה רציניות. "אז אם יש לך עוד משהו להוסיף, תגיד את זה עכשיו." קולה מצווה עליי, אך אני […]
אני יכולה לשמוע את הקול שלה. אני יכולה לדמיין את הטלפון מצלצל, ואותה צועקת עליי, מספרת לי כל טעות שעשיתי בחיי, כל מעידה קטנה, כאילו אני לא הייתי שם. היא […]
"אני פשוט, מרגיש כל-כך…" אני עוצר, מחפש את המילה המתאימה. "אני מרגיש כל-כך שבור." אמרתי, ואפילו לאוזניי המילים נשמעו לא במקום, דרמטיות מידי. אבל זה לא חשוב, כי אני מניח […]
המשחק אותו אני משחקת, הוא מסוכן. יש לו יותר חוקים משאי-פעם יעלו על דעתכם, וכל-כך רבה יכל לקרות. אני יכולה לאבד הכל, אך אני גם יכולה להגיע אל פסגת העולם. […]
הרגשתי רפרוף קל על שפתיי, נשיקת פרידה. אך יכול להיות כי זהו רק דמיוני, בזמנינו, אין לדעת. הכול הזיה בזמן האחרון, כל העולם היינו אשליה אחת גדולה. האור הבוקע מחלון […]
היא ישבה שם, ראשה שמוט, וכתפיה שחוחות. היא לא עשתה דבר, אפילו לא זזה, ולרגע חששתי שהיא אפילו לא נושמת, אך אז היא הסתובבה לעברי בעיניים אדומות. "אני פתטית." היא […]
עכשיו הגיעה תורי להיות מבוהל, מפחוד וכול אותם רגשות שהיא הרגישה. "מה?" שאלתי, לא מבין, לא רוצה להבין. אני מקווה שזה סיוט, ואני תכף אתעורר, ולא אזכור דבר. אני כל-כך, […]
"אני צריכה טובה." היא אמרה, פנייה הם תערובת של הלם, ופחד ועוד כל-כך הרבה רגשות. לא ידעתי מה היא עומדת להגיד לי, אבל ידעתי שזה לא עומד להסתיים בטוב. "ברור, […]
זה תמיד כואב, זה לעולם לא מפסיק לכאוב. "אתה בסדר?" אני שומע קול קטיפתי מאחוריי, ולאחר כשנייה יד על ידי. זאת הייתה קתרין, היה אסור לה לראות אותי כך. הייתי […]
לעזאזל. אני תמיד נוהג לשכוח כמה הזמנים שונים כמה שינויים יש. כמה הזמן הזה דהוי ליד הזמן של קתרין. "היי" שמעתי את הקול מאחוריי, ולאחר שנייה, הרגשתי נשיקה קלה על […]
תמיד הייתי צריך להזכיר לעצמי שהן שונות. ולא רק בגלל התקופות והמנהגים, אלא גם בגלל אופיין. אני עוד לא יכול להתרגל לעובדה, שאחת מהן סוערת ומרגשת, בזמן שהשנייה שקטה ונעלמת […]
הן היו שונות כול-כך, אך בו זמנית דומות. הן חיו בזמנים שונים כאשר על כל אחת מקשים מכשולים שונים. אף אחד מהן לא מכירה את השנייה, ולא חושדת שבזמן אחר, […]
"זה מסוכן לבקש משאלות שכאלו." אני אומר, ויכול לראות את ההפתעה בעיניה. אני לא ממש בטוח למה דיברתי אליה בכלל, אני לא עושה זאת לרוב. "אילו?" היא שאלה, מרותקת אליי. […]
אני יודע שנשבעתי שלא אשבר. שלא אתן לעצמי ליפול לחתיכות. אבל, איך אוכל לעמוד בהבטחתי לך, אם את אינך כאן? למה לי לקיים אותה, אם עזבת אותי? אני לא יכול […]