הסיפורים של מאיה_87
הייתי מסתכלת בעיניים שלו הכחולות שלו ושוקעת, רואה דרכן את החיוך שלו. ולפעמים הן ברקו. כמו ניצוץ אחד, והעיניים שלו אורו. אני יודעת ששלי אפילו יותר, שברק היה מטלטל את […]
מדיאה הייתה בהלם, היא לא הספיקה לקלוט מה קורה. אבל אנחנו? לא חיכינו שנייה, פרצנו במלחמה. העפתי גל מים ענק שהפיל את מדיאה מהכס אל הרצפה. "טיפשים!" צרחה מדיאה, מעורערת […]
הארמון של קירקה היה ענק, כולו זהב נוצץ ומצופה באבני חן מפוארות. "אימא שלך יודעת מה טוב בשביל אישה." אמרה לורן לדריאנה והביטה בדלתות. דלתות עץ גדולות של ארמון. "את […]
"איכס." אמרתי. זה היה קיקלופ ירקרק לבוש בביקיני כחול. "אוי, דוחה!" קראה אניס, היא כיסתה את עיניה בידה. "הוא צריך דיאטה." העירה דריאנה והצביעה על הקפלים הענקיים שבבטנו. נראה שהעטים […]
"קדימה!" צעקה לורן. עשיתי חצי סיבוב, לחצתי תוך כדי על העטים שלי, חתכתי את האוויר והתכופפתי על ברך אחת. "עוד פעם, יותר מהר." אמרה לורן בנוקשות. לידה אניס צחקה, היא […]
נפלתי מהמיטה, רגע לפני שפגעתי ברצפה גל מים העמיד אותי ואז חזר לבקבוק ששמתי ליד המיטה. איך שנחתתי על רגליי רצתי, תחושה רעה טיפסה בגבי. עליתי לסיפון, הפעם עלינו על […]
"היי האן." אמר עידו אחרי שנכנסתי, הוא נתן לי נשיקה בפה ואז בחן אותי. הרגע חזרתי עם אניס מהספר, אחרי החלום על עצמי החלטתי ללכת על סגנון האנה החצויה האמתית […]
האנה ההיא נראתה הרבה יותר טוב ממני- היא אספה את השיער שלה לזנב סוס גבוה והיה לה פוני על הצד, העיניים הכחולות שלה נראו חזקות יותר מתמיד, היא עמדה בתנועה […]
חשבתי שאני יודעת מה זה גועל- טעיתי. מפלצת סגולה ענקית עם עין אחת ירוקה, קרניים צהובות ובלוטות על הגוף בצבע כחול. "אלים אדירים, אני הולכת להקיא." לחשתי. המפלצת עמדה ממש […]
פקחתי את עיניי בבהלה, שום חלום או סיוט- מפתיע. "בוקר טוב." חייך עידו. רציתי לתת לו נשיקת בוקר טוב אבל אז חשבתי על איך שאני נראית. נעמדתי, תפסתי בתיק של […]
איך שהתיישבתי- חגרתי. מיד אחר כך עצמתי את עיניי וניסיתי להירדם. היינו עייפים, במשך 45 שעות רצופות גלשנו על המים בלי גלשן או הפסקה כשהשמש קופחת על ראשנו, האנטר התייבש […]
אם עצרנו, זה נמשך רק שנייה, התנשקנו שוב. "איך לא נמאס לכם? אתם שבועיים רצוף מתנשקים, שמתם לב בכלל שעזבנו את דיאבולו ושעברנו עוד 3 אוניות?" שאלה לורן, היא ודריאנה […]
"לך לישון." אמרתי להאנטר, הנער ישב לידי והביט בשמש הזורחת, החלטנו לחזור לעוף עם דיאבולו, במשך יום שלם של תעופה (ושינה בשבילי) הגיע הזמן ששאר החבר'ה ילכו לישון. "אני רוצה […]
"אנחנו צריכים איזה פעם בחודש שינסו להרוג אותנו באמצע אונייה עם מלא אנשים עשירים." אמרה דריאנה, היא ענדה צמיד זהב עדין. "לגמרי!" אישרה אניס, היא נעצה מבטים בטבעת החדשה "שלה". […]
"כואב לי הראש." רטנה לורן, היא התיישבה לידנו בשולחן כאילו דבר לא קרה. הרגשתי נורא- אם לורן שיקרה לנו על החלום, על מה היא עוד שיקרה לנו? "איך ישנת?" שאלתי […]
"לורן." אמר עידו. וויל, דרייק, האנטר, עידו ואני קפצנו ממקומנו ורצנו החוצה במהירות, הדלת הייתה עדיין נעולה. "שי…" התחלתי למלמל אבל דרייק בעט בדלת והיא נפתחה. התרשמתי, אבל רצתי אל […]
"ואיפה היא בדיוק?" שאל וויל, הוא נראה קצת פחות מוטרד מבדרך כלל. "דיברתי עם אימא שלי," אמרה דריאנה, "היא יצאה לחופשה של חודשיים. היא מינתה איזו מכשפה להיות המלכה של […]
לעזאזל. "מדיאה!" נשמע הקול שוב, הקול היה מוכר לי כל כך. "מכשפה פחדנית! חשבתי שאת לא מפחדת מחצויה מסכנה!" צרח הקול ואז קלטתי- האור הואר וראיתי את עצמי עומדת. "אני […]
אירינה נעלמה רגע לפני שעלינו מעל פני המים, את שאר הדרך לחוף נאלצנו לעשות בשחייה. "יופי, הגעתם!" קראה אניס, היא ישבה על החול וציירה ברקים. "תודה לאל." מלמל דרייק, הוא […]
המים היו קפואים אבל הרגשתי הרבה יותר נוח לידם. בין כל החצויים הרגשתי כזאת סתומה ומוזרה, בלי לדעת על אלים ועל סיפורים ועל אנשים. "איך נדבר?" שאל עידו, הוא הוריד […]
כולם ישנו. שכבו מנומנמים על גב הדרקון הלידי ומלמלו דברים מתוך שינה. כולם חוץ ממני. חוץ ממני ומעידו. "למה את לא ישנה?" הוא שאל. הפעם ישבתי ממש מאחוריו, אניס שלא […]
קפצתי מהמיטה והתלבשתי. תפסתי בתיקים הסגולים הזהים שלי ורצתי החוצה במהירות. הגעתי לאמצע המחנה מתנשפת, הרגליים שלי כאבו וקיללתי חרש את האיש שגרם לזה שהביתנים יהיו רחוקים ממרכז המחנה. "חשבתי […]
עידו שלף חרב ארוכה ונעמד מוכן מול קרחת היער. "איך המפלצת תמיד בקרחת היער?" שאלתי והעפתי מבט אל הקיקלופ השמן שעמד באמצע קרחת היער ולעס גזע עץ- אחלה מחבוא לענק […]
"אניס!" פרצתי לביתן זאוס בסערה. ילדי זאוס שהרגע קמו הביטו בי בישנוניות. "ראיתם את אניס?" שאלתי אותם בשקט. "כן. ליד ביתן אפרודיטה." ענה ילד אחד, לא הספקתי למלמל תודה וכבר […]
"האמת, אניס," אמר סאטיר נמוך שעמד מאחוריי לורן, "ארוחת הבוקר מוכנה." הזכיר. האנטר וויל הושיטו ידיים אל אניס, היא תפסה אותם והם התקדמו יחד לחדר אוכל. "באה?" שאל אותי עידו, […]
"אז ספרי לי." ביקשתי מאניס, ישבנו על המיטה שלה בביתן פוסידון, הביתן היה רגיל מלבד הקירות שהיו בעצם אקווריום לדגים מיוחדים ובצבעים שונים. "במי להתחיל?" שאלה אניס. חשבתי קצת, מי […]
המחנה היה ענק, גדול יותר מכל בית יתומים שהייתי בו. שטחי דשא ענקיים, המון ביתנים, נשקיות, ילדים מטיילים, אנשים עם רגלי תיש רצים… רגע מה?!. "רגלי תיש?" שאלתי בקול. דוני […]
האנה תמיד הרגישה שונה אבל עד שהיא הגיעה למחנה, היא לא ידעה עד כמה. כלומר, הפסים הכחולים בשערה השחור? היא נולדה איתם! והעיניים, הכחולות כמו קרח, שנראות כאילו האנה פשוט […]