הסיפורים של maya_ts
״הבטחת לי. הבטחת לי והשארת אותי בשדה הקרב, כששוטרים מקיפים אותי מכל עבר. אני לא רוצה לראות אותך יותר לעולם!״ היא צעקה ״יופי!״ ענה ״גם אני לא רוצה לראות אותך. […]
יָלְדַתִי, סַפְרִי לְי סוֹדוֹתַייך. יָלְדַתִי, הַאִירִי לִי פַנַייך. יָלְדַתִי, גַלִי לִי מַחְשֵבוֹתַייך. יָלְדַתִי, אִמְרִי לִי מִילוֹתַייך. יָלְדַתִי, מַדוּע אֵינֵך שוּמַעַת? יָלְדַתִי, מַדוּע אֵינֵך מֵבִינַה? יָלְדַתִי, הֵם בַאַים! הַמַלְאַכִים הַמֵתִים! מַדוּע […]
מכשפתי, אוה מכשפתי היקרה. שחררי אותי מכישופי, שחררי אותי מקללתי. מכשפתי, אוה מכשפתי. הצלי אותי מהיסוריים, הצלי אותי מרע ומר. מכשפתי, אוה מכשפתי היקרה. טווי לי כנפיים, ארוכות ולבנות. טווי […]
אני מאמינה במשפט אחד. וזה תהיה מי שאתה. אל תיתן לאף אחד להעליב אותך. עמוד על שלך. אל תזוז ממקומך, הישאר יציב ועומד, אל תראה להם את חולשתך. נגן את […]
אני כל יכולה. אני יכולה לפרוש כנפיים ולעוף, אני יכולה לצלול לבריכה עמוקה ונוצצת, אני כל יכולה. אני יכולה לצעוק עד סוף העולם, אני יכולה לשיר כל שיר שאני רוצה. […]
כי פחדתי. לא רציתי לראות את הסוף. את השבירה שלך, את השבירה שלי. לא רציתי לראות את הכל מתפרק, לא רציתי להיות אבודה. לא רציתי להיות חלק ממך. לא רציתי […]
אהבתי את ההרגשה של לרוץ. הזיעה המטפטפת על מצחי, הרוח המלטפת את פניי, התחושה של הבגד אשר נצמד לגופי ולא מרפה. אבל הפעם הכל היה שונה. הפעם לא רצתי מהנאה, […]
אמרת לי ללכת? הלכתי. אמרת לי לרוץ? רצתי. אמרת לי להאמין? האמנתי. אמרת לי לשקר? שיקרתי. אמרת לי לעזוב? עזבתי. אמרת לי לצרוח? צרחתי. אמרת לי לשמוח? שמחתי. אמרת לי? […]
אהבתי,פעם. עכשיו הכל אבוד. האמנתי, פעם. עכשיו אין למה. הערצתי, פעם. עכשיו הכל נראה חסר טעם. עשיתי, פעם. עכשיו הכל נראה מכביד. ואין במה להאמין, אין מה לאהוב, אין למה […]
לצעוק. לצרוח. שום קול לא נשמע. הרגשה קשה, מוות. מועקה בחזה. זה אתה. זה אתה, המוות. המוות הנורא. כולך שחור, והפה פעור מצעקה. צעקה של מתים. רוצח, לא מרחם. מי […]
פורשת כנפיים, עפה. כל נוצה כבר עוברת את המטר, והכנפיים ארוכות. לבן בוהק, מסנוור, אור צחור שהכנפיים משדרות. העננים מדגדגים כבר את כפות רגלי, ואני למעלה. פניי פונות מטה, ואני […]
תגיד לי למה? למה בוגדים בעולם? למה משקרים? למה אין שלום בעולם, כשיכול להיות? למה יש שנאה? תגיד לי למה הכוכבים זוהרים? למה יש כאב בעולם? ולמה הדמעות זולגות, לבד, […]
"סליחה?" את שואלת בהפתעה. "סולח." אני עונה בזלזול, אבל בתוכי אני מתפרק. "אתה חצוף!" את צועקת, ודמעות זולגות מעינייך. נפגעת. "ידוע." שוב באותו הטון. אני לא יכול להראות לך כמה […]
\"זהו זהו\" מילמלתי. \"המשימה שלי התחילה.\" קולי החדש והרגיל נשמע לי מוזר לאחר שחייתי כאלפיים שנה עם קולי הרם והעצום. בכל זאת, גם אור של שקט צריך רעש כדי שישימו […]
עוצרת באמצע החיים, חושבת על הדברים. הטובים והרעים, החשובים והפשוטים. עוצרת באמצע החיים, מאושרת ממה שנותנים. החברים, והאויבים, המוות, והחיים. אני עוצרת באמצע החיים, ומבינה שאין לי אחרים- רק אני, […]
אין לי רגשות. אני לא מסוגלת יותר. נשברת לרסיסים, זה כל מה שאני. זו לא שמחה, לא שנאה, ולא אהבה. זה מוות פנימי. קרסתי. לא יכולתי יותר לעשות דברים. שום […]
למה? אני תמיד שואלת. למה הוא שיקר? למה הוא עזב? למה הוא הבטיח? מילותיו היו שוות כפרוטה. לא אמינות. הוא עזב, והשאיר מאחוריו שובל של דמעות. הוא השאיר אותי לבד, […]
נשברתי. גלי הים ליטפו את רגליי, והחול דיגדג. אט אט המים עטפו את כולי, וצפתי. פתחתי את עיניי, ועיניי צרבו ממלחי הים. בגדיי נדבקו לעורי, ולא הרפו. "הגיע הרגע" חשבתי […]
~נפלאות האמא~ *פלא מספר אחד:* "אמא, איפה הגופייה שלי?" -הופכת את כל הארון- "בארון, ליד הטייצס" ~הופכת את כל הארון בשנית~ "אני לא מוצאת!" "נו, באמת!" ~מדלגת בחינניות (טוב אולי […]
~נק' מבט רגילה~ ירח אדום, וחושך. זה כל מה שהייתם רואים. אם הייתם מסתכלים מרחוק הייתם רואים נערה בצוק, שרה שיר בשפה לא מוכרת, אבל אם הייתם מתקרבים, הייתם רואים […]
היא גססה מולי, אבל אני חייתי. היא זעקה מולי, ואני לא נעתי. אני התחננה מולי, ואני לא הקשבתי. היא שכבה על הרצפה מולי, ואני עמדתי. היא הזתה מולי, ואני ראיתי […]
פארודיה על בליבריות (הגיע הזמן שמישהו לא יעשה את זה על דיירקשניות -,-): "או מי גאד, חתיך שלי אני לא יכולה בלעדיו עאעאעאאע!" "בואו נתנהג מגעיל לכל המעריצות של שאר […]
פגיעה זה כמו חץ. הפגיעה יכולה להיות מורעלת- במילים, הפגיעה כואבת, גורמת לך להיות גוסס, ולחשוב. הפגיעה יכולה לגרום לכל חברייך להתרחק ממך, והפגיעה יכולה לגרום לעצמך לשנוא את מי […]
~פרק 3~ הי! מה זה שם!" שאלתי והצבעתי לעבר הבית ההוא.. כריס התחיל להתקדם, ולהתקדם בתקווה שהבית הזה אולי באמת היה קסום. "בואו, בואו מהר!!!" כריס התחיל לצעוק. תומס נישאר […]
כבר אין לי פנטזיות על מפורסמים, ותקוות שלא יתמששו. אני לא חולמת על להיות נסיכה, וכבר לא מתפללת לאהבה. במילים פשוטות, אפשר לומר שהתבגרתי, ושדברים רבים איבדתי. אני כבר רואה […]
״אפלה״ לחש ״הכל מלא באפלה״ ואלה היו מילותיו האחרונות כשסגר את עיניו ונעלם מפני האדמה. או לפחות נשמתו. ״אל תדאג״ מימלתי לכלום ״אתה עוד תתרגל לדמויות. הם יישארו שם רק.. […]
"הי! אתם! מה אתם עושים פה?" נערה דקה וגבוהה, עם שיער חום גלי, נמשים ועיניים ירוקות צעקה אלינו. "מה?" התבלבלתי "אהה, לא כלום, כלום." מילמלתי "מה את רוצה?" כריס שאל. […]
"אשלי! תומס! הכל מוכן?" כריס שאל. הוא בן 18 וחצי, גדול מאתנו בשנתיים. הוא בסגנון של… עקשן , כועס, אמיץ, ואלוף בהכל! הוא הצטרך לא מזמן, ומאז.. הוא מוצא חן […]
שלום, אני אשלי. ואני מפוצלת. אתם בטח שואלים אותי מה זה \"מפוצלת\". קראתם את מפוצלים? אני כמו ביאטריס ופור. אני יכולה להשתייך לידידות, אוריינות, ואומץ לב. במקור, אני מאומץ לב. […]