הסיפורים של max555
פרק 5: רד מרפי: "סוג של קסם". רד תמיד חלם לצנוח ממטוס או לדאות בדאון, אבל הצניחה החופשית הזו ממפל המים אל משהו לא ידוע שנמצא בתחתית הייתה עניין אחר […]
טוב אז אני יתחיל במשהו נדוש, למה אני משקיע את נשמעתי בסיפור (שלפי דעתי יש לו עתיד) ואנשים אפילו לא תורכים להיכנס, שלא לדבר על להגיב. אני יודע שזה די […]
פרק 4: אליוט גרין: "עקוב אחרי מילואוו". הדבר הראשון שאליוט רצה לעשות כשהתעורר היה לחנוק את רד ולתת לו אגרוף ענקי באף, כי הוא ידע איך אבל זה היה באשמתו. […]
פרק 3: רד מרפי: לרד לקחו כמה שניות אבל לאחר מכן הוא זיהה את האדם שנכנס בשער בית הקברות ועיניו התרחבו מפליאה. המחשבות רצו במוחו במהירות מסחררת, מה הוא יכול […]
פרק 2: אליוט גרין: אליוט התעורר לבוקר מושלם כשמלני מתכרבלת לצידו הוא ידע שלא יכול להיות יותר טוב מזה. "בוקר טוב יפיפייה," אמר אליטו בלחש ונשק את שיערה באדום. "בוקר […]
פרק 1: רד מרפי. בוקר. אור מסנוור. ציוץ ציפורים מעצבן. הכל היכה ברד בשנייה שפקח את עיניו. הוא שנא שזה קרה, אבל לעוזרת הייתה נטייה להשאיר את כל החלונות פתוחים […]
הקדמה – לפני חמש עשרה שנים ישבו שני ילדים בני ארבע על חוף שקט והביטו בירח המלא שכמעט נשק לים. שני ילדים מאמא אחת ושני אבות שונים. רד מרפי ואליוט […]
פרק 2: "פיטר תשבע!" ציוותי על חברי הטוב בן האדס. "מה כל כך דחוף?" הוא שאל מעט משועמם. "קודם תשבע ואז אני אספר לך" וואו לפעמים האדישות שלו עיצבנה אותי. […]
פרק 1- זו הייתה עד ארוכת ערב שקטה בחדר האוכל של מחנה החצויים, השולחן האחרון בדיוק סיים להקריב את האוכל וכולם ישבו והחלו לדבר על נושאים שקרו היום. מרחוק ראיתי […]
הקדמה – נולדתי כאן, במשך שלוש-עשרה השנים שבהם אני חי זה היה הבית שלי. אני מכיר כל פינה במחנה הזה ומכיר את כל האנשים שהגיעו לכאן. אבל שום דבר במחנה […]