הסיפורים של מאקס (היה) כותב
הזמן טס מהר כל כך. זה תמיד קורה לי, סמסטר מתחיל, אני לא מצליח להבין שום דבר באף קורס, מחכה עד שיגיע הרגע בו דברים יתחילו לחלחל ואז בום: תקופת […]
אני משעין את ראשי על מושב הרכב ומוריד את החלון. גל חום פוגע בפניי, האוויר לח ובחוץ חשיכה מוחלטת. כל כך הרבה שנים עברו מאז שגרתי בבית ההוא, ועדיין פנסי […]
ליקום יש דרך מוזרה לצחוק עליי. ג'ון אלן נראה בדיוק כפי שתיארתי לעצמי: גרסה יותר מבוגרת של ברנדון, לבוש בחליפה שאף אחד לא ראה מאז שנות השמונים של המאה הקודמת […]
ציוצים לא פוסקים מעירים אותי לפתע. שתי ציפורים שחורות עומדות על ענף עבה חסר עלים מעליי, אחת מהן שרה בעוד שהשנייה שותקת. לאחר כמה רגעים הציפור השנייה עונה לה, קולה […]
לאט לאט ההלם עובר ואני מתחיל להפנים את כל מה שקרה במפעל, או בכלל ביומיים האחרונים. היה לנו יעד מתוכנן ובדרך עברנו רצף של אסונות, ועכשיו אנחנו תקועים פה, בתוך […]
היי, היי, היי, אתם בטח צוחקים עליי. מה קורה כאן עכשיו. ברנדון עומד מולי, הורידים והעיניים שלו זוהרים בצבע כחול. אני מניף את היד שוב ושוב, הזרם החשמלי מתחיל בלב […]
רק עוד כמה דקות. כל מה שאני רוצה זה לישון, רק עוד קצת… רק עוד כמה דקות. עיניי נפקחות למחצה באיטיות, מנסות להבין את פשר הטשטוש הירוק-חום-כחול מעליי. אוויר קר […]
גורל- המילה השנואה עליי. אנשים רוצים להאמין שהחיים שלהם מתקדמים במסלול מתוכנן מראש, אירוע אחר אירוע, שלב אחר שלב, אנחנו צועדים בשביל שמישהו אי שם סלל בשבילנו, אנחנו פשוט לא […]
כל כך הרבה שנים שהדבר היחיד שאני רציתי לקבל הוא שקט. שנאתי כשאנשים דיברו איתי וכדרך אגב אמרו משהו על ההורים שלי. 'איך אתה מסתדר?', 'איפה אבא שלך נמצא בכלל?', […]
אני מסיים לשטוף את הצלחת האחרונה, ומנגב את השיש. כשהכל נראה נקי, אני נעמד במרכז המטבח ומניח אגרופים על מותניי, מביט סביב, בדיוק כמו לולה. ההערות הקבועות שלה רצות בראשי, […]
אני צורח שוב וזורק סלע נוסף לאוויר. אני מתנשף בכבדות, גופי רטוב מזיעה וכל השרירים בגופי כואבים. הנורא מכל הוא הראש. אחרי שעות של שימוש בכוחות שלי, אני מרגיש שהגוף […]
הו, ברוך שובך, רגש מוכר. ייאוש. כמה שאני לא התגעגעתי אלייך. "קייט, עוד משהו מתקרב חוץ מהמסוק?" שואל ברנדון. "לא, אבל אני רואה עוד רכבים מתחבאים ולא זזים," היא עונה […]
השמש שוקעת, הצללים שהסלעים סביבנו מטילים נמתחים לאט לאט בעוד השמיים נצבעים בכתום. “נראה שלבינתיים הצלחנו להפטר מהם,” ממלמלת קארה. אנחנו נמצאים בצד השני של הקניון, נחים לצד אחד הסלעים. […]
אין הרגשה יותר נוראית מלעבור ליד משטרה ברחוב. אתה יודע שלא עשית שום דבר ואין לך סיבה לדאוג, אך משום מה זה עדיין מלחיץ. מחוויה אישית, לעבור לידם כשאתה בהחלט […]
"לוקאס אתה אידיוט," לוחשת קייט. היא נשענת על תא המטען, מחפשת בעצבנות במכשיר הפלאפון את המקום שבו ברנדון קפץ לכביש, עוברת על המסלול שלנו דרך יישומון המפות. ראשי מונח על […]
לפי קול הצעדים אני מזהה שזו הסוכנת סמית' שמתקרבת. אני יושב מול שולחני שעמוס בניירות, משרטט על המפה שמולי קווים ועיגולים. עד כה הכדור הכסוף הוביל אותנו לשלושה מיקומים שונים. […]
אני וקייט מתקרבים אל הרכב בזמן שלוקאס מתדלק. מאז שיצאנו מהבית בוושינגטון לא דיברנו על מה שעשיתי ובעיקר התמקדנו בחפצים שמצאנו, פרט לתמונה. אני לא מרגיש טוב יותר משום בחינה […]
חלומות זה דבר מצחיק. כילד החלום שלך הוא על עולם מושלם. חלום שמתחיל ב-'היה היה אני…' ונגמר בסוף טוב. אני חושב על אילו חלומות לי היו כילד, ורק מילה אחת […]
ציפיתי להרבה יותר מתח ממה שהיה בפועל במהלך הנסיעה. לוקאס דאג לבידור רוב הזמן, כמובן שהמשיך לצחוק עליי בלי סוף, אבל לזה כבר התרגלתי. מה שהפריע לי זו העובדה שקייט […]
"ווהוו!" אני קורא, משחרר את כל ההתרגשות שבי. האנשים מסביבי מצטרפים לצהלה שלי, חלקם טופחים על גבי. "מה קרה, כל המזל בצד שלך היום?" אחד מהם צוחק צחוק מר. אחרי […]
קולות הצעדים של לוקאס וצ'אד נחלשים כמה רגעים אחרי שהם עולים במדרגה האחרונה. אני נשאר לשבת, עדיין מרגיש מעט מסוחרר. אחרי כל כך הרבה ריצות ארוכות עם המהירות שלי אני […]
פעם, כשהייתי קטן, נהגתי לרוץ הרבה. אני ואמי הלכנו על החוף, היא אחזה בידי, וביד שנייה החזיקה את הכפכפים שלה. היא לא סבלה בגדים כהים, תמיד הייתה לבושה בשמלות בהירות […]
אני מרגיש את עצמי נגרר אחורה, עובר דרך שיח. הענפים והעלים יוצרים חתכים על ראשי וידיי לפני שאני נזרק הצידה. אני פוקח את העיניים ורואה את לוקאס מצמיד אצבע לפיו, […]
"הם סכנה לאנושות! מפלצות שיביאו לסופינו! מתי העולם יבין שלא הם אלו שצריכים הגנה, אלא אנחנו, אנשים פשוטים שמנסים לחיות חיים נורמאליים! לא רק שהם צצו פתאום עם היכולת שלהם […]
"דבר ראשון על הבוקר, אני ולוקאס נלך אל היער," אני אומר לאחרים. אנחנו עומדים מחוץ לשער הבית, השעה כבר מאוחרת והשמיים שחורים. רק עכשיו אני מבחין עד כמה באמת חלש […]
בצהריים החוף מתמלא באנשים. זה מרגיש מוזר ללכת על החוף בחליפה הזאת, לראות את כל הילדים סביבי רצים לקפוץ לתוך המים, מדי פעם מביטים בי כאילו אני חייזר. כשאני מסתכל […]
אני מוקף בשלושה קירות עץ חומים, התקרה במרחק סנטימטרים בודדים מראשי. החדר קטן, אפשר לדחוס בקושי שני אנשים לתוכו. "אין כאן כלום," אני אומר לבסוף ומביט אחורה. "זה לא יכול […]
השבוע שהגיע לאחר ההחלטה שלי לחזור הבייתה היה שקט. לוקאס ואני עברנו את הדרך בטרמפים. חוץ מפעמיים שניסו לשדוד אותנו, הכל עבר חלק. במקרים האלו כל מה שהיינו צריכים לעשות […]
אני ולוקאס צועדים לצד כביש, חשיכה מוחלטת מסביבנו. אנחנו הולכים בדרך הזאת כבר כמה שעות, מצליחים לזהות צלליות של שלטים מדי פעם. "מה לגבי זה?" הוא שואל ומצביע על שלט […]
"הכוח לשאוב כוחות מאחרים." הכוח לשאוב כוחות מאחרים. לא משנה כמה פעמים המילים האלה יתנגנו בראשי, אני בספק אם הן באמת יקלטו. לפני מעט יותר משנה, נערים ברחבי העולם פיתחו […]