הסיפורים של Maiden Heart
קשה לי כשהוא יושב מולי, על השולחן שלי, בחדר שלי, ומתעלם מהקיום שלי. אני מכחכחת בגרון וחושבת על מה לעשות בשביל לגרש אותו. אותו, ואת הסומק שעוטף לי את כל […]
"את יודעת איפה הנעליים שלי, אהבה?" אני שומעת את אוסטין מלמטה. הקול שלו סוג של טעון. למה..????…. בטח הוא על סף עצבים. אבל אין לי מושג איפה הנעליים שלו. "לא, […]
אני מרגישה אותן מחכות לי. הדמעות. אני מרימה את הפלא וממהרת לנתק את השיחה. מרוב שוק הוא נפל. מרוב כאב אני לא יכולה להרגיש את עצמי. הלחץ בחזה מתגבר. הוא […]
שקט. אני מסתכלת על האנשים שעוברים על פניי, ומתעלמים לגמרי מהקיום שלי. אני מסתכלת על הרחוב הלח והרטוב, שכוסה בגשמים במשך הלילה. אני מחייכת חיוך מטופש בשביל איזה קבצן שמצא […]
"אז, ליזי…" אני שומעת את הקול המוכר של המנהל. בא מאחורי, מפחיד אותי למוות. אני מסתכלת אחורה, כי זה עדיף לי מלהסתכל לתוך העיניים השחורות והריקניות האלה. שכל כך מבהילות […]
עיפרון פחם זו הדרך הכי טובה לתת הצללות. אני מחייכת, ומצלילה את הפנים הכל כך מושלמות שלו. אני מציירת מהדימיון. אני יודעת שזה יכול לצאת מזעזע, ורוב הסיכויים שיצא, אבל […]
היא שם. בלונדינית, חזה גדול, בגדים מינימליסטיים. היא שוכבת על המיטה. היא מסתכלת עליי במבט רעב. היא רוצה. אני יודע שחסר לי מזה, אבל אני לא מוכן לוותר. לא מוכן […]
קשה לי. קשה לי לנשום כשהוא לידי. קשה לי לתפקד כשהוא לידי. במיוחד, כשאני מחזיקה את אחד הסודות שישפיעו על חייו בצורה הכי מפגרת שיש. אני מסתכלת על ג'וי, חובט […]
תאמיני לי אם אגיד שאני הצטערתיהשאלה לא כוונה לפגוע,זה היה רק הפחד שלי לאבד אותך.ועכשיו את ממלאת את כל האזור שמקיף אותךבקרוב אהיה תחוב מתחת למיטה שלךאיפה שנתת את עצמך […]
אם לא אומר זאת עכשיו אני בטוח אשברבעודי עוזב את האחת שאני רוצה לקחתשכחי את הדחף אבל מהרי וחכיהלב שלי מתחיל להיפרד (*להיקרע לחלקים, זה מתרגום אישי) או,או,תיהיא המותק שליאוווווווואו, […]
מאז שאני זוכרת את עצמי, אף פעם לא הייתי רגילה. תמיד הייתי רעשנית, יש האומרים חופרת, ואלכוהול…. זה הבקבוק קולה ששוכב במקרר ואף אחד לא יכול שלא להתעלם ממנו, או […]
אני מסתכלת על עצמי במראה ואני מרוצה. אני מרוצה מההיא שצמה שלוש שנים בהצלחה.אני מרוצה מההיא שעמדה מול הקשיים שלה, ואמרה להם ללכת להזדיין.אני לוחשת את ה'סורי', ההוא שאף אחד […]
אני מסתכלת על עצמי במראה. השמלה השחורה, נצמדת לעור החיוור והצח שלי, ותואמת את השיער והעיניים, שלא די לציין שלא לקו בחסר. אני מסתכלת על עצמי. אני יודעת שאני יפה, […]
"איך עוברים החיים?" הוא שואל אותי ומנווט את דרכו בשכונה\עיר\אין לי מושג. השפתיים שלי מתעקלות לחיוך מזוייף, במבט אני מחפשת אחרי מקום לזרוק בו את המגבון. שיט. נתקעתי."בסדר…" אני עונה. […]
"אז, קטינה, מה הולך פה?" הוא מקניט אותי. השלוק מהבירה כבר מזמן נהיה כמה, והשיחה התפתחה קצת. אני מחייכת, אבל מבפנים אני רותחת כמו… לא יודעת מה. פשוט רותחת. קטינה? […]
"אוח, חסר לך!!" אני צועקת עליו. הוא מניף את הכרית באיום. אין לי נשק. פאק. לא!! אני לא איכנע לו. אני מתחבאת מתחת למיטה. יופי, לשם כרית לא יכולה להגיע. […]
אני צופה בגלים נשברים בתחילת החוף, איפה שהחול כבר מזמן נעשה לבוץ והקונכיות נשטפות אליו באופן ובדרך טבע. אני מסתכלת עליו, שרירי ושזוף, מנווט את הגלשן למקומות שלא נראה כאילו […]
"דרקולה." אני מסתכלת עליו והוא מחייך. הוא מתקרב אליי ומעביר את גב היד על הצוואר שלי. אני מחייכת. "רעאר" הוא לוחש לי באוזן בצורה די מפתה ומטופשת, לדעתי. אני דוחפת […]
"מה אתה חושב שאתה עושה?!" אני מוצאת את עצמי צועקת על בריאן, שהוריד את האגרוף שלו כבר מזמן. אני מסתכלת על אח של מאי, שלא תקף אותו מתוך כבוד אליי, […]
אני עומדת בשירותים, ומסדרת את האיפור במראה. אני בודקת אם נמרח, כי אני יודעת שזה הדבר היחיד שיסיט לי את המחשבה מהתרגיל הדי מלוכלך, שאני בכלל לא מבינה למה עשיתי.אני […]
אני יודעת שהצעד הכי מטומטם כרגע הוא לזנק מתחת לשמיכה. אבל יש לי ברירה?… יש לי צלם פאפרצי מחוץ לחלון, והוא מפריז בפלאשים. הוא מצלם את ה'בגידה' בג'יי, סביר להניח. […]
כשאני מנגנת, גם אם זה בפאב באמצע הלילה, אני מתמסרת למנגינה. אני לא מתרכזת בקהל, אלא הוא מתרכז בי. ועדיף ככה, כי באמת שאין לי כוח לחטוף איזה פחד ולהשתתק […]
כשאני מטיילת ברחבי היער החשוך הזה, בפינת השדרה הריקנית, אני מרגישה בבית. אני נזכרת בקור העז, בשלג, וביערות של רוסיה. אני נזכרת במשפחה. אני נזכרת בבית. אני מקשיבה לדממה. שקט. […]
אני צופה בו מדבר בטלפון. מבפנים, זה נדמה כאילו האדים הלבנים והרכים שיוצאים לו מהפה הם סוג של בועת דיבור, והשפתיים שזזות זה סתם רעיון מופרך לקומיקס לא ידוע. אני […]
"את זונה." הוא קובע במבטא הכבד שלו ומעשן מהסיגר העבה והכהה שלו. אני מרגישה את הדמעות. אני עוצרת אותן מהר. אני לא זונה. אני לא."למה אתה חושב ככה?" אני שואלת. […]
"מי היה כותב לי את זה?" טדי שואל אותי. אין לי מה לענות, מצד אחד להגיד שזאת אני וזה בכלל היה כתוב על מישהו אחר זו לא אופציה, כי זה […]
ברגע שדניאל נכנס, אני קופאת ומפסיקה לדבר. אני יודעת, זה קצת מרגיש מפגר ודי מביך. אבל אני לא יכולה לדבר לידו, לא על זה. אני פשוט לא יכולה. אני תוהה […]
צועק עליי. הפיתרון הכי טוב מבחינתו. אני מזועזעת, אבל אין לי לאן.זה כואב לי. זה מציק לי. למה שלא אבהל?…הדמעות עומדות על הסף. אני קמה ומתיישבת. אני שונאת. פאק.אני מסתכלת […]
אני מסתכלת בסיפורים שלי. אני בשוק. 201 סיפורים!? מתי הספקתי?!…אני מחייכת בסיפוק. יש. אני בולעת את הרוק וחושבת, שוב, על סיפור נרשמים חדש. למרות שאני מודה,שקשה לעמוד בקצב…אני מתגאה בעצמי, […]