הסיפורים של lunatw
אני רצה על שביל בין עשרות עצים דקים וערומים למראה, קר לי. הרוח שנושבת חזקה מידי ומאיטה את קצב הריצה שלי, אבל אני בכול זאת מתחילה לצחוק. "אתה לא תתפוס […]
אני לא יודעת כמה זמן עמדתי באמצע קרחת היער ההיא. הרגשתי שהעולם סביבי עצר מלכת ולא הצלחתי להפסיק לבהות בעץ עליו נחרט תאריך מותו של ניק. הרגליים שלי כאילו ננעצו […]
ביום שני סוואנה עבדה במשמרת ערב לבד בזמן שאני וברוק יצאנו לארוחת ערב ביחד. הרגשתי רע עם עצמי בכול פעם שנאלצתי לבטל יציאה עם ברוק כדי לצאת עם סוואנה לעוד […]
בדרך חזרה הביתה מהקולג' של מייק כמעט חטפתי התמוטטות עצבים. בכיתי בלי הפסקה במשך חצי שעה, נחנקת מהדמעות של עצמי אך לא מצליחה להפסיק להתייפח. סוואנה נהגה ביד אחת; ידה […]
"העולם שלנו בנוי ככה, שיום אחד כול מי שנמצא מסביבנו יעלם. יום אחד נפקח את העניים לעולם חדש בלי היקרים שלנו, בלי האהובים שלנו, עולם בו נחייה בבדידות מוזרה שמלווה […]
בית. הדבר היחיד שראיתי בברור מולי היה בית קרקע קטן ולבן. מצמצתי בעניי, מנסה לא להסתנוור מקרני השמש החזקות שבקושי איפשרו לי לפקוח את עני לכדי חריצים. בית לבן. הצלחתי […]
אני וסוואנה שוטטנו בין עשרות הנערים והנערות שנכחו במקום. סוואנה נראה דיי נלהבת וציינה שזה נראה כמו מסיבת אחווה בקולג' יותר ממרוץ מכוניות אסור. גם אני תהיתי לעצמי איפה מתקיים […]
' מתי את חוזרת?' קיבלתי הודעה מסוואנה ברגע שרגלי דרכה בבית. זה היה יום שלישי, בשבוע הראשון של אוקטובר. בדיוק חזרתי מה'דייט' השבועי שלי עם ברוק, מאושרת מתמיד. סימסתי לסוואנה […]
"אני לא מאמינה שלא הצטרפת לרקוד איתנו!" סוואנה הייתה במצב רוח מרומם אחרי שיצאנו מביתה של קסי אחרי כמה שעות טובות. משכתי בכתפיי, לא באמת התכוונתי לרקוד איתם. הרי סוואנה […]
שכבתי בחשכה מוחלטת במיטה שלי ובקושי נשמתי, מסרבת לתת למשהו כמו נשימה להפריע לי לשמוע על מה גרייס ומייק צועקים למטה. אך מכול המהומה לא הצלחתי להבין כלום, נראה כאילו […]
חנות המזכרות הקטנה הפכה למקום הכי אהוב עליי עם הזמן. זה היה המקום היחיד בו הצלחתי להתרחק מכול מה שעשה לי רע ולהתרכז רק בלקוחות מעצבנים שאהבו להתווכח איתי על […]
סוואנה ליוותה אותי עד לכניסה לביתי באותו ערב, ווידאה שאני בסדר ושלא אתעלף עד שאכנס הביתה. הראש שלי לא הפסיק להסתחרר מאז שסוואנה סיפרה לי שלא מצאה שום דבר בקשר […]
הנרי- 2000 אביב של שנת 00' היה קסום. החורף חלף מהר מידי לטענתה של מרתה, אך הנרי נשאר פעור פה מול הפריחה המוקדמת של פארק אווניו. זאת הייתה השבת החמישית […]
למחורת ברוק שיבץ אותי למשמרת בוקר ביחד עם סוואנה. בשעה עשר כבר העברתי מטלית לחה על גבי פיסלוני גלובוס עם גדל של ארה"ב עליהם, מורידה מהם שכבת אבק שהצטברה במהלך […]
לא הצלחתי להפסיק לבכות. הרגשתי שאני פשוט לא שולטת על הגוף שלי, הדמעות לא הפסיקו לרדת מעניי ואני אפילו לא ידעתי למה אני בוכה. בהיתי בתקרה של החדר שלי, מרגישה […]
אני מתפרצת לחדרו של מייק וכמעט תולשת את הדלת מצירה. אני כול כך כועסת ומלאה בזעם שאף פעם לא חשבתי שאפשר להרגיש. ישבתי במכונית שלו במשך הרבה זמן אחרי שהוא […]
השעות בחברתו של ברוק טסו. עד שסיימנו לנקות את הקיר האחורי של החנות ולהחזיר את כול הפסלונים למקומם הבחנתי שכבר חשוך בחוץ. אני חושבת שהפסקתי להסמיק כשעתיים אחרי שהתחלנו לעבוד, […]
אני ומייק חזרנו הביתה מאוחר באותו ערב. הייתי אחוזת אימה מהרגע שבו הבנתי שיש לי צלקת על הגב – עד לרגע שבו נעלתי את הדלת של החדר שלי פעמיים, ליתר […]
התהלכתי בחדר שלי כאחוזת דיבוק. את המרווח הקטן שבין הדלת שלי לארון שעומד בפינה – עשיתי כבר מאה עשרים ושלוש פעמים, והידיים שלי עדין אחזו בראשי. הזיעה הקרה כבר נעלמה […]
למחרת בבוקר התעוררתי לקראת עשר. שמעתי קולות צחוק מהקומה התחתונה ושיערתי לעצמי שגרייס, ריק ומייק כבר ערים מזמן. תהיתי לעצמי האם כדי לרדת למטה ולהפריע למשפחה הקטנה והמאוחדת הזאת. שיערתי […]
אז לפני שהפרק מתחיל אני רוצה להגיד לכן שהסיפור הזה הולך להתנהל משתי נקודות מבט. האחת היא כמובן של אנני, הגיבורה הראשית. והנקודת המבט השניה היא של הנרי – נקודת […]
למחורת בבוקר התעוררתי מקרני השמש שחדרו לתוך חדרי. מצמצתי בעניי במהירות, מחפשת את מיטתו של דארן ואחרי שתי דקות הבנתי שאני כבר לא בבית החולים. שכבתי על המיטה, בוהה בתקרה. […]
בדיוק סיימתי לקלוע את השיער שלי לצמה עבה וג'נג'ית כשדלת החדר שלי נפתחה בתנופה ודארן שעט קדימה. עניו נחו עליי ואז חיוך גדול נפרס על פניו, "או יופי! חשבתי שפספסתי […]
אתם מכירים את ההרגשה המבלבלת הזאת שתוקפת אותנו בכול בוקר ברגע שאנחנו פוקחים את העניים? השניות הבודדות האלה בין החלום שרק הסתיים – עד לרגע שבו אתם מבינים שחלמתם והתעוררתם. […]
היי לכולם, החלטתי לפרסם כבר עכשיו את הפרולוג לסיפור הבא שלי :) אגב, נורא התאכזבתי מכמות התגובות בפרק האחרון של 'המלאך האבוד', מקווה שבכול זאת תכנסו ותגיבו, כי יש מעל […]
לפני שהפרק מתחיל אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד תודה ענקית לכול מי שקרא והגיב אצלי. אתם מדהימים! אף פעם לא חשבתי שבאמת אסיים את הסיפור הזה אבל נתתם לי […]
במשך כול התקופה שבה הכרתי את לוסי למדתי אלפי מושגים ברפואה. עם הזמן התחלתי להבין מה בדיקות הדם שלה אומרות עוד לפני שהרופא דיבר איתנו. בזמן שהייתה בטיפולים או בבדיקות […]
אנדרו סקוט. הבן אדם ששנאתי יותר מכול בן אדם חי אחר, והקטע המצחיק הוא שזה אבא שלי. אחרי שאמא שלי נפטרה, הסתגרתי בחדר שלי במשך חודש. לא רציתי לראות אף […]
"בוקר טוב!!!", צעקתי כשפתחתי את דלת חדרה של לוסי, מוצא אותה יושבת על המיטה וקוראת ספר. "היי! ", עניה זרחו ברגע שראתה אותי ואני נכנסתי לחדר עם צלחת ענקית שעליה […]
השעה הייתה קרובה לשתיים לפנות בוקר כשהגעתי סוף סוף הביתה. שילמתי לנהג המונית ואז מיהרתי לרוץ לכניסה הראשית, נרטב עד לשד עצמותיי מהגשם השוטף שירד. רעדתי מקור, המדים הקצרים שלי […]