הסיפורים של Luna6666
ילדה קטנה הולכת לה ברחוב עם יותר שקים משתוכל לסחוב ילדה קטנה, לא טעמה מהעולם וכבר טבעה בסבל של כולם ילדה קטנה, כבר לא אכפת לה מכלום משחררת את אחיזתה […]
שלום לך. איך לפנות אלייך? אני לא יודעת. משנת החיים שלי? הורסת החיים שלי? מאירת החיים שלי? אני לא יודעת. אבל אני יודעת שעשית הרבה. גרמת לי להרגיש חרא, ייסרת […]
היית שונה מהשאר, שקט חיית בתוך עולם משלך, לא לפי חוקים של אחרים, אבל הם לא קיבלו את זה, הזרים. היו צוחקים, מציקים, שולחים עוד פתק בשיעור. מעליבים, מכשילים, לא […]
31.3.17 היום לפני שנה לקחת כדורים. היום לפני שנה ניסית להתאבד. עברה שנה ואת עדיין נלחמת. הבעיות שלך לא נפתרו, אבל את לא מוותרת. עברה שנה ופגעת בעצמך לא פעם, […]
ראיתי אותה בוכה בבידוד הייתה ניגשתי, לא היה אכפת לי מכלום רק שהיא תהיה בסדר, אבל העולם עקום ראו אותי מדריך ואחות אמרו לי לצאת, לא איפשרו לי להיות ואז […]
רסנו אותי, רסנו עכשיו כי אם לא, הראש יכאב יכאב הגוף, יכאב הכל כי תקעתי אותם בקיר הזול אחות ומדריך החזיקו את השומרים הזעיקו מיד הגיעו, חזקים וקשרו אותי בפנים […]
אם לומר את האמת, אני רוצה לצאת. אני רוצה לצאת בכל מאודי, רצון עצום. אבל אני גם מפחדת. אני מפחדת מהחיים בחוץ. אני מפחדת להתמודד איתם, לחיות כחלק מהם. הפחד […]
עוד מילה אחת ואני נשברת. אני לא מסוגלת יותר. אני מנגבת דמעה אחר דמעה, אך הן לא פוסקות. פניי כבר אדומות ואפי נוזל ללא הפסקה. אני מתבוננת בתא השירותים שאני […]
אני לא אוהבת אותך. אתה מדהים, אתה נהדר, אתה מצחיק ומוכשר, אבל אני לא אוהבת אותך. אני לא חושבת שאי פעם אהיה מסוגלת. זה לא בגללך. אם רק הייתי מסוגלת, […]
דבר ראשון אני רוצה להבהיר משהו לגבי הפרק הקודם – אני מניחה שהוא לא עבר טוב בגלל שבראש שלי דמיינתי את כל הסיטואציה הזאת – צפצופי מכונה, היא חצי בהכרה […]
אני לא רוצה למות… גוש ממלא את גרוני, אבל אין ביכולתי לבכות. אני לא יכולה להתרומם, לזוז, אין לי די כוח. אני לא מסוגלת לפקוח את עיניי. אני מרגישה שידי […]
"אני… הייתי עם איתמר. חגגנו שנה בפארק. בדרך חזרה הביתה… הייתי צריכה להגיע בעשר, ואם הייתי הולכת בדרך הארוכה לא הייתי מגיעה, אז הלכתי בדרך קיצור. באמצע הדרך בערך שמעתי […]
אחת האחיות נותנת לי מגבת ובגדי בית חולים נקיים ומראה לי איפה המקלחת. אני פותחת את המים ונעמדת מתחת לזרם. אני עומדת כך דקות אחדות, נותנת למים לשטוף אותי, להוריד […]
איזבל נכנסת למשרד של המפקח. "אדוני המפקח" היא אומרת בנימת כבוד, "אני חושבת שעלינו על משהו" חיוך עולה על פניו של המפקח. "כן, הבלשית וורן?" היא מהנהנת. "עשינו התאמה בין […]
-אזהרת תוכן בוגר- "תיזהר, יש להם את הפנים שלך. הם עושים התאמות. תוריד פרופיל" אמיר מניד את ראשו בהערכה. "איך אתה תמיד יודע?" הוא שואל בפליאה. "הכל בזכות העבודה שלי" […]
שני הפרקים הבאים קצת יותר מפורטים משאר הפרקים. צינזרתי אותם (ביחס לסיפור המקורי), אבל אני תוהה אם לשנות ולצנזר עוד, או האם זה בסדר שיהיה תיאור כללי? אני לא יודעת […]
-אזהרת תוכן בוגר- "זה הבית שלו" אומר נועם ומחווה בידו לעבר בית צנוע בקצה הרחוב. "טוב מאוד" אומרת איזבל. "הוא נראה שבור כל כך בפעם האחרונה שראינו אותו… מגיע לו […]
-אזהרת תוכן בוגר- אני שקועה בקהות חושים, לא מבחינה מתי אני חולמת ומתי ערה, חוץ מברגעים בהם הוא מגיע… על ידיי חתכים מעטים מהפעמים בהן ניסיתי להתנגד, אבל הוא טיפל […]
-אזהרת תוכן בוגר- אני מתעוררת במקום קטן וצפוף, פי סתום בבד וידיי כפותות מאחורי גבי. לפי הרעשים החזקים ותנועות ההיטלטלות אני מבינה שאני בתא מטען של מכונית. הראש שלי כואב, […]
אזהרה – הסיפור לא מתאים לכולם. אני לא הולכת להגביל גיל כי אני לא חושבת שזה נכון\פייר בגלל שאני מאמינה שבכולם יש בגרות שונה, וזה לא שאני כל כך גדולה..:) […]
"אתה יודע איפה חדר 594?" אני שואל אדם שעובר במסדרון. "תרד שתי קומות, הדלת הראשונה משמאל" אני מהנהן, מודה לו וממשיך בדרכי. אני יורד את שתי הקומות ולא מוצא את […]
"אז, מה עם זאת?" אני שואלת ומחייכת. "אה…" אלינור אומרת ומטה את הפנים קצת הצידה, "מצטערת מותק" אני נכנסת חזרה אל מאחורי הווילון ומחליפה את השמלה לשמלה כחולה כהה ממשי, […]
"החלום שלי…" אני אומרת באיטיות. "זה קשה. אם היו שואלים אותי מה אני הכי לא רוצה שייקרה, כנראה הייתי אומרת מוות, אבל החלום שלי הוא לא לחיות לנצח." היא מהנהנת […]
במשך שנים צפיתי בחדר. הייתי שם מאז הייתה רק בת שבוע ימים, בצעדיה הראשונים, במילותיה הראשונות, הייתי שם כשהתפתחה לנערה יפה וחייכנית. הייתי שם כשנשברה, כשבכתה, כשרצתה מישהו לחבק. צפיתי […]
הולכת בשקט, בין הצללים, לוחשת ללילה, אל מיליון כוכבים, משאלה על שפתיה, אך שום קול לא בוקע, תם לה הכוח, אך אין לה מנוח. אינה אלא אבק, זרוקה לה בפינה, […]
פרק שישי הבלשית נכנסת למשרד של המפקח. "אדוני המפקח" היא אומרת בנימת כבוד, "אני חושבת שעלינו על משהו" חיוך עולה על פניו של המפקח. "כן, הבלשית וורן?" היא מהנהנת. "עשינו […]
"תיזהר, יש להם את דיוקן שלך. הוא מופץ כל הזמן. מעכשיו אני אצא לבדוק מקומות ולקנות דברים" אלכס מניד את ראשו בחוסר אמון. "איך אתה תמיד יודע?" הוא שואל בפליאה. […]
"החדר שלו שם" אומר הרופא ומוביל את הבלש לחדרו של איתמר. "ההורים שלו יהיו איתו, אתה יכול לצפות שהם יהיו קצת מגוננים, בכל זאת, הבן שלהם רק התעורר מתרדמת" הוא […]