הסיפורים של Love Books
אני לא יודעת למה, אבל כואב לי. זה אפילו לא כאב, זה סתם עצב שחודר. זו לא ההרגשה הזו של המדבר, ולא ההרגשה של אבל, זו סתם הרגשה עמוקה, הרגשה […]
חומה. חומה עשויה אבנים כבדות. אין שום אפשרות פריצה. היא הליטה את ראשה בכפות ידיה, אנחת יאוש יוצאת מפיה. כל כולה תסכול עטוף בעור, רק גוף בלי רגשות חוץ מייאוש. […]
יש לי עץ בגינה, עץ עם פרחים, ואחרי כל פרח שמריחים, מיד ניצוצות עפים. פעם זה ניצוץ של תקווה, ופעם ניצוץ של השראה, ואם תופסים את הניצוץ- בראש הכל מתערבל […]
כשאני מתעוררת בבוקר, ואני כבר מאורגנת ובדרך לבית הספר, אני חושבת על הכל. אני עושה סדר במחשבות, ונותנת לעצמי להמשיך את היום. כמו אתמול, שחשבתי על הצעת החברות ששלחו לי […]
"המבוכה הזו שולטת בי. כל פעם אחרי ריצה קצרה אני מזיעה ומרגישה כאילו אני הולכת להתמוטט, פעולות קצרות מעייפות אותי, וכן, למרבה הצער גם השיער שלי לא הכי חזק בעולם. […]
מהרגע שכף רגלה של לוסיאנה דרכה במקום הזה, היא ידעה טוב מאוד שזה לא יגמר טוב. היא שנאה שם את כולם, בלי יוצא מן הכלל. היא ידעה שכולם מתלחשים עליה […]
לכל הקוראים וחבריי לצ'אט. אני מצטערת, שהמון- המון- המון זמן לא התחברתי, ואפילו פספסתי את היום הולדת של נארי (!) אבל היו מספר סיבות לכך. א). הייתי בחו"ל! תאילנד מדהימה […]
תחרה לבנה, יפה ככוכבים, מדוע אינך מביטה מעלה, נועצת מבט בעננים? אריה שחור, קליל כירח, מדוע אינך מריח כפרח? חשבתי תמיד, שהתחרה מביטה מעלה, שהאריה מפיץ ניחוח של פרח, אבל […]
פרק שני- "איזה בוקר בוקר טוב בוא נצא אל הרחו-" השירה שלי (יותר בכיוון של הצרחות שלי) נקטעה כאשר אחותי זרקה עליי כרית "שתקי כבר!" התלוננה והמשיכה לצפות בטלוויזיה. כמעט […]
היא קופצת החוצה מהחלון ורועדת. השעה הייתה רק ארבע וחצי בצהריים, אבל הכל היה קודר ואפור. לא היה לה נעליים, וגרביה נספגו והקשו עליה בריצה. היא חלפה מהר על שביל […]
אוקיי. סיפור מפורסמים. אנשים. מה כל כך רע? הא? הקנאה? כי לאחרים יש תקווה? אוקיי דבר ראשון: סיפורי מפורסמים זה לא דבר רע! הו, ואם אתם לא מודעים לזה, שיש […]
טוב, הקטע שלפניכם יהיה כמו מיני הקדמה נוסף, ותודה לכל מי שקרא את הסיפור, הגיב לו, או אפילו נכנס אליו! אז, לפניכם מתחיל ראשיתו של סיפור. (הקטע הקודם היה… טוב, […]
https://www.youtube.com/watch?v=MeW0Sl0tNS8 מביטה במראה אני עוצמת את עיניי. אני לא יכולה להביט בעצמי יותר. הבטחתי לעצמי שאני לא אהפוך לאנורקסית. אני לא אנורקסית. עוד יש לי הרים של שומן. העובדה שקוראים […]
האם זה יגיע למישהו? האם תקוותי יתגשמו? האם אני אצליח סוף סוף לשבור את המחסום, לנגב את הדמעות ולהוציא את כל השאריות מהרע? אני כותבת דברים שמחים, כי אני לא […]
שאגה הדהדה. היא צרחה. הרוח הכתה בפניה בעוד היא בורחת מהקרקס לעבר שדה יבש ופתוח. "תתקדמי!" הוא צועק. הדמעות זולגות על לחייה. ידיה כבולות באזיקים, אך היא כאינה נראית. אף […]
היי כולם! אממ… טוב, היום אחותי חפרה לי וחפרה לי (נו, טוב, לא ממש), ובסוף… פתחתי לה משתמש! היא ממש קטנה (בת שבע ככה) אז אני אעזור לה בכתיבה ואפשר […]
״קנוק, קנוק״. זרזיף מים הכה על הרצפה בחוזקה. הדלת חרקה. לזלי הסתובבה במהרה. בחור עם שיער כהה עמד בפתח הדלת, אוחז בידו את אותה סכין שבה היא רצחה אותו לפני […]
היי! וואו כמה זמן לא נכנסתי! בתקופה האחרונה נכנסתי לתקופת עומס ענקית, אני צריכה לעבור על מלא דברים, הלימודים לא עוזרים ורשימת הספרים שאני צריכה לקרוא (ולכתוב!) בהחלט לא מקלה. […]
ראשה מורכן, והיא חושבת. 'למה שאתה תקבל אותי? למה שאתה תחשוב עליי דברים כאלה ולקבל אותי? מי הרשה לך לראות את הצדדים הטובים שבי?!' "מי הרשה לך?!" היא צועקת כשדמעות […]
אני לא מרגישה שאני יכולה. אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ בכל רגע. פשוט אין בי כלום. זה אותם מהרגעים שמרגישים מיואשים מכלום. וכואב לי כל כך, אני לא יכולה להחזיק […]
היי! טוב אז אני מפסיקה את הסיפור. אני פשוט לא מסוגלת לכתוב אותו. היה לי רעיון אדיר אבל אני כרגע לא מצליחה להתחבר אליו. לכל מי שרוצה לקבל את העלילה […]
מזל טוב, אחותי! הנה שוב את גודלת… אבל האישיות שלך אותה אחת נשארת. את אותה ילדה קטנה וקולנית, צועקת וצוחקת מכל שטות. יש לך רגעים של אהבה, למרות שלרוב של […]
לייסי הייתה פיה יחודית. היא הייתה כל כך זדונית. וכל השאר… היו רק פיות. מובן שהן היו זדוניות, וכמובן שגם יפהפיות! הרי זהו טבעם של הפיות. ללייסי הייתה אחות. היא […]
"הי אנשים!" קלרה צעקה. שערה הג'ינג'י בער בחוזקה. כל האנשים בספרייה הסתובבו להביט בה בעיניים מזוגגות. העיר הייתה שייכת לשתי קטגוריות וכולם ידעו את זה; אלה, השפופים, עם העיניים המצועפות […]
"למה כשיורד גשם אנחנו לא יכולים לצאת?" ליזי הקטנה שאלה את מיכאל. "כי אנחנו נתמוסס." הוא הסביר לקטנה. "למה?" היא שוב שאלה. "כי ככה, ליזי. זה לא לגילך." הנה שוב […]
בזמן האחרון יש לי כל כך הרבה רעיונות. פשוט כל כך הרבה רעיונות. אבל המילים לא באות. זוהי לא פרישה. פשוט מחסום כתיבה. מצטערת. הצעות וטיפים?
שלום, אדם יקר. רציתי לספר לך משהו. בזמן האחרון הכל מתמוטט. כל מה שעבדתי למענו שנים, כל מה שהשקעתי בו. כל החומות נפרצו. ואתה יודע למה? בגללך. כי אתה נכנסת […]
היה לי חשק לכתוב אז כתבתי, אבל לא היו לי השראות. רסיסים שנמוגו מול עיניי. נזכרתי שהיה לי חלום, לא, לא חלום, זיכרון! זיכרון על חלון אחד שעיוות את המציאות. […]
וואו. קשה לי להאמין. כמה זמן לא הייתי פה. לאחר פרישה למחצה נוכחתי לדעת שקשה לי בלי האנשים המדהימים כאן. בלי הסיפורים, הביקורות, בלי כל זה… וואו. זה קשה. לאחר […]
אם הייתי יכולה הייתי צובעת את השמיים. הייתי מהלכת על עננים סגולים ומרחפת בשמיים עשויים קטיפה ירוקה בצבע הנושק מעט לטורקיז. אם הייתי יכולה הייתי צובעת את הים. הייתי שוחה […]