הסיפורים של ilmiya
נראה לי שבכל מקום שאפשר לכתוב בו, שרבבתי משהו. פה, בדפים במחברת, בפתקים באייפון, העיקר להתפרק עד כמה שניתן. אני מסתכלת על הכתיבה שלי במהלך השנה האחרונה ורואה כמה היא […]
אימאלה. זאת המילה הראשונה שיצאה לי אחרי שנכנסתי לכאן לאחר בדיוק 3 שנים שלא. שלא תטעו, הכתיבה היא עדיין חלק משמעותי בחיי, הפתקים שלי באייפון יוכיחו זאת . אבל לא […]
לפני כ-חודשיים התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש. זו הייתה בשבילי התחלה חדשה ומרעננת לאחר שנתיים בהן זכות הבחירה נלקחה ממני. חשבתי לעצמי שסוף סוף הגיע הרגע בו אני יכולה להחליט […]
עבר הרבה מאוד זמן מאז שכתבתי בפעם האחרונה, ודווקא כתיבה מהסוג הזה, האמיתי והרגיש. פעם לא הייתי מדחיקה גם אם ממש רציתי, הדף והעט היו נמצאים שם כל הזמן כדי […]
חושבת על השנה המשוגעת שעברתי- התגייסתי, נשברתי יותר מידי פעמים משאפשר לספור, למדתי שזה בסדר ושיותר חשוב להסתכל קדימה ולראות איך מהמצב הקיים אני יוצאת לדרך חדשה. הכרתי מישהו שלא […]
נלחמת עם עצמי על עצמי, שבעצם להילחם בעצמי זה גם להילחם בך. כי אתה הוא בעצם אני- הפכת להיות חלק ממני. חדרת לחלומות שלי, לרגשות שלי, למחשבות שלי ואפילו למקומות […]
יום הזיכרון היום. בעצם יום הזיכרון האחרון שלי כתלמידה. הצליל העמוק של הצפירה מצליח לחדור עמוק אל מעמקי הלב, והפעם בשונה מפעמים קודמות, הצפירה תופסת מקום אחר, חדש. מקום כזה […]
כאילו ללב יש רגליים, אני מרגישה אותו בועט את החומות שמסביבו ומשחרר לחופשי את כל מה שכלאתי בתוכו. הכל צף- הפחד שלי מהלא נודע שקרב ובא, הכעס שלי שהתחיל לבעבע […]
"בסוף הדרך עוד תהיה מאושר"- אז הדרך לא הסתיימה, ואני עדיין לא מספיק מאושרת, אבל בעוד כמה ימים תתחיל לה 2019 ויחד איתה אני אתחיל את הדרך החדשה שלי. אולי […]
מילים מרחפות אי שם בתוך מחשבותיי, מתחברות למשפטים וממשפטים לטקסטים שלמים ועמוקים על תובנות החיים שלי. המילים תקועות בגרון ולא מסוגלות לצאת ממנו, ואני נשארת חנוקה בין הרצון להוציא אותן […]
מִי הִיא אֲנִי, אִם קִיּוּמֵנוּ וְכָל עָבַרְנוּ נִמְצָאִים בְּזִכְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים? שְׁמִי יִהְיֶה חרוט עַל מַצֵּבָה, דְּמוּתִי תְּעַמְעֵם מבעד לַחֲשֵׁכָה. פְּעִימוֹת לִבִּי יַחְסִירוּ פְּעִימָה וְהַשֶּׁקֶט שֶׁל הַזִּכָּרוֹן שֶׁנִּשְׁאַר מֵעִבְרִי יַעֲנִיק […]
אֲנִי רוֹצֶה לִבְכּוֹת וּלְהַעֲמִיד פְּנִים שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵן טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם. אֲנִי רוֹצָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַזְּכוּכִית הַמִתְנָפֶצֵת בַּקּוֹלוֹת שֶׁלָּנוּ. אֲנִי רוֹצֶה לְהשתוקק לַהֶרֶס הָעַצְמִי שֶׁלִּי. אני רוצה לסיים את מה שהתחלתי, ולשכוח […]
עבר לי. אתה עברת לי. לא חושבת, לא אוהבת, אוטמת כל רגש. לא נותנת למחשבות לגלוש החוצה. הן מיותרות, בדיוק כמוך. חבל שרק עכשיו הבנתי את זה. אני שמחה, כיף […]
"תנסי לנסח את זה בעדינות!" אני אומרת לעצמי. ומנסה לשכתב עוד פעם את המכתב. אתה לא הולך לקרוא את זה, ואני תוהה למה אני מנסה להישאר עדינה ולא להתחיל לקלל […]
אתה לא אותו גבר מהחלומות שכל ילדה חולמת בלילה, האביר על הסוס הלבן, עם הגלימה והחרב. אתה אתה, וזה מספיק לי. אבל אולי אני לא מספיקה לך? כי אחרת אני […]
הרבה זמן עבר. אולי יותר מידי. יותר מידי זמן לא כתבתי עלייך, ואני מרגישה כאילו אני הולכת להתפוצץ כמו רימון. הרגש המעצבן הזה מבעבע בתוכי, כמו הר געש שתכף, עוד […]
אני צועדת בתל אביב, יחפה, לבושה בשמלת מיני חצי שקופה, שיערי הבלונדיני מתנופף ברוח, אני מסתכלת למעלה, אל עבר השמיים, צוחקת ביחד עם הכוכבים, מדברת עם השמש השוקעת, מנופפת לשלום […]
הרבה זמן לא כתבתי עלייך. אני רוצה, באמת שאני רוצה, פשוט המילים לא מצליחות לצאת ממני. הן כאילו תקועות לי בגרון ומסרבות להיפלט החוצה. אתמול ראיתי אותך ולבי שוב החסיר […]
אני מנסה לכתוב לך, אמא. מנסה לכתוב על כמה שאני אוהבת אותך, מנסה לכתוב על כמה את חשובה לי, מנסה לכתוב עד כמה אני כלום בלעדייך, מנסה לכתוב ולתאר לך […]
לחבר שלי. לחבר הדמיוני שלי. הרבה זמן לא כתבתי לך וזה מרגיש כאילו עבר נצח. אני מצטערת שנעלמתי, עברתי תקופה לא טובה בחיים שלי ולא מצאתי את הזמן לשבת על […]
לברוח ממציאות אחת למציאות אחרת בעוד שמציאות חדשה כבר נכתבת על דף במחברת. כמה כיף זה להמציא חיים על הנייר, כשנמאס לך את יכולה פשוט לקרוע או לזרוק אותו לפח. […]
אולי כתיבה תעזור לי לשכוח מהצרות, כי אני טובה בלברוח מהמציאות. אבל המציאות הזאת, מציאות כל-כך אכזרית שגובה מאיתנו אבדות כה רבות, אי אפשר לברוח ממנה או סתם לשכוח אותה. […]
כותבת ומוחקת, כותבת ומוחקת.. ככה התחיל המכתב הנוכחי. האמת שרציתי לכתוב עוד מכתב על כמה שאתה אוהב אותה ועל כמה שאני שונאת אותה, אבל בזמן האחרון הבחנתי במשהו מוזר. הסתכלת […]
השעון חדל מלספור את הדקות בלעדייך בדיוק כמו שהארון הפסיק לאגור את בגדי העבודה שלך. המיטה שלי מלאה בריח הבושם שלך ואני עוצמת עיניים וחושבת על איך היה לנו כל-כך […]
השמש חמה והירח לבנה שי זו מתנה וחשכה היא אפלה המכסה את כל כולי ומוחי עצוב ואפלולי בודד הוא ערירי וחלש זה שברירי כמו ליבי שנשבר לעשרות חלקיקים כמו זכוכית […]
הפסקתי לכתוב סיפורים בגללך, הפסקתי לשמוע שירים בגללך, הפסקתי לחייך בגללך, הפסקתי להיות מאושרת בגללך, הפסקתי להאמין באהבה בגללך, הפסקתי לאהוב אותך, בגללך. התחלתי להיות לחוצה בגללך, התחלתי לעשן בגללך, […]
יום הזיכרון. השעה שבע בבוקר. לין קמה עם תחושה מועקה בלב. התחושה הזאת שמשהו רע קורה ואין לה מה לעשות בנידון. היא קמה לארון הבגדים, לובשת בשתי דקות חולצה לבנה […]
הכל מתפרק לי בידיים. המשפחה שלי כבר לא משפחה, הם איבדו את ההגיון לפני הרבה זמן. הם פועלים אחד נגד השני, בשבילם, רגש לא משחק במשחק שלהם. הוא מחוץ לתחום. […]